יוסף בן מתתיהו ןפלביום יוספוס!
קדמוניות היהודים תרגם מיונית וצירף מבוא,הערות וביאורים ,מפות ותמונות אברהם ...
403 downloads
2962 Views
17MB Size
Report
This content was uploaded by our users and we assume good faith they have the permission to share this book. If you own the copyright to this book and it is wrongfully on our website, we offer a simple DMCA procedure to remove your content from our site. Start by pressing the button below!
Report copyright / DMCA form
יוסף בן מתתיהו ןפלביום יוספוס!
קדמוניות היהודים תרגם מיונית וצירף מבוא,הערות וביאורים ,מפות ותמונות אברהם שליט ספרים ראשון-ששי ה ו ע ת ק והוכנס ל א י נ ט ר נ ט www.hcbrcwb ooks. org ע״י חיים ת ש ס ״ ט
ירושלים הוצאת .מוםד ביאליק על־ידי חברת.״מםדה״
תוכן הענינים IX
הקדמה מבוא
ל״קדמוניות היהודים׳
LXXXII—XI
,
36-1
ס פ ר ראשון ס פ ר שני
72-37
ס פ ר שלישי
105-73
ס פ ד רביעי
141-107
ס פ ר חמישי
178-143
ס פ ד ששי
221-179
ס פ ר שביעי
264—223
ס פ ר שמיני
310-265
ס פ ר תשיעי
340-311
ס פ ר עשירי
372-341
ה ע ר ו ת וציונים
א׳-קס״ד
ת מ ו נ ו ת : פריוטוימה ש ל י ו ס ף ב ן מ ת ת י ה ו א נ ד ר ט ה ש ל מ ר ק ו ם מטיום א§פר1ךיטום
מ פ ו ת : יישוב העולם על־ידי ב נ י נ ח ל פ י ״קדמוניות היהודים״ מושבות ב נ י י פ ת המזרחיים ל פ י ״קדמוניות היהודים״ התנחלות
שבטי ישראל ל פ י ״קדמוניות היהודים*
מה של יוסף בן מתתיהו1פרוט ()לפי ה ש ע ר ת רוברט אייסלר Ei>ler. Deux sculptures : Areibuse ב ־1930 פ ו ר ס מ ה ב ש נ ת representant des Juifs de l'Antiquite Classique. Ny Carisber-r Glyptothek נ מ צ א ת ב ק ו פ נ ה ג ן ב ב י ת ־ ה נ כ ו ת
הקדמה ב מ ס ר י ל י ד י ה ק ו ר א א ת ה כ ר ך ה ר א ש ו ן ל ״ ק ד מ ו נ י ו ת ה י ה ו ד י ם ״ ב ת ר ג ו ם ע ב ר י ״ א נ י רואד .צ ו ר ך ל פ נ י להקדים לו דברים אחדים. כ כ מ ה וכמה סיבות פרטיות וציבוריות נמשכה עלי העבודה הזאת יתר על המידה וכמעט שנתקיים בה ה פ ס ו ק :״עד ד י ־ ש ב ע ה עדנין יחלפון עלוהי״. מודה אני ומתוודה ,כי ב ש ע ה ש ש ם עלי מוסד ביאליק א ת העבודה״ לא י ד ע ת י מ ה ר ב ועצום ה ע מ ל ה כ ר ו ך בה .ה נ ו ס ח ה י ו ו נ י ה ו א א ח ד ה מ ש ו ב ש י ם ב י ו ת ר ,ש פ י ל ו ל ו ג ק ל ס י ע ל ו ל ל ה י ת ק ל ב ה ם ו ה ל ש ו ן היוונית של החיבור היא על־פי רוב גרועה ? הבעיות הנובעות מתוך הענין רבות מספור; בקיצור — .נ ר א ה היה לי לפרקים ,שעלי לפלס לי ד ר ך ביער עבות .אמנם ,התרגומים — האנגלי ש ל תיקריי וברקוס והצרפתי של ריינאק ,ואחרים — הם ל כ ש ע צ מ ם עבודות מצויינות בין מ ב ח י נ ת הטיפול
בבעיות הנוסח ובין מבחינת ביאור הענין .גם עבודתו ה ע ב ר י ת של ד״ר אלכסנדר שור
ז״ל מ צ ו י י נ ת ב כ מ ה סגולות ט ו ב ו ת ו ה ר ב ה ל מ ד ת י ממנה .אולם ש א ל ו ת ר ב ו ת נ ש א ר ו ס ת ו מ ו ת גם לאחר פרסום ה ע ב ו ד ו ת האלה ,ועלי ה י ת ה מ ו ט ל ת ה ח ו ב ה ש ל א ל ה ת ע ל ם מהן .אינני מ ת ב ר ר בלבי, ש ע ל ה בידי לפתרן .חלק גדול מהן לא נ ת ב ר ר לי ע ד היום והפתרון ש נ ת ת י ל כ מ ה א ח ר ו ת ה ו א רק בחינת הצעה ,שאיני עומד עליה אלא עד שתוצע אחרת טובה ממנה .הדרך אל ה א מ ת דרך חתחתים ה י א ו כ ל פ ס י ע ה ק ט נ ה ס כ נ ת ט ע ו ת כ ד ו נ ה בה .מ ו ב ן מ א ל י ו ,ש ק ו ש י נ ו ס ף ,ו ל א מ ן ה ק ט נ י ם ב י ו ת ר . היה ה ת ר ג ו ם מיוונית ל ע ב ר י ת — ש ת י שפות השונות ת כ ל י ת שינוי ב מ ב נ ן ובאופין .ה ע ב ר י ת ה י א ל ש ו ן ש מ ח ז ו ר ו ת ג ד ו ל ו ת ל א ל פ י ר ו ח ה הן ,מד ,ש א י ן כ ן ה י ו ו נ י ת ,ו ה י ה ה כ ר ח ל ש ב ו ר ו ל ח ל ק א ת ה מ ש פ ט י ם הארוכים והמסובכים של המקור היווני בלי לעבור על ש ת י מצוות חמורות ,שכל מ ת ר ג ם הייב ב ה ן :נ א מ נ ו ת ודיוק .ה ש ת ד ל ת י ב מ י ד ת ה א פ ש ר ל ש מ ו ר ע ל ד י ו ק ה ת ר ג ו ם בלי ל ע ב ו ר ע ל חוקי ה ל ש ו ן ה ע ב ר י ת .מ ב ח י נ ה זו ע ל י ל ה ד ג י ש א ת ת פ ק י ד ו ה מ כ ר י ע ש ל ד ״ ר י ע ק ב כהן ,ע ו ר ך ה ס ג נ ו ן ש ל הספר .בלי ע ב ו ד ת ו ה א ח ר א י ת לא ה י ה ה ת ר ג ו ם מ ק ב ל א ו ת ה צ ו ר ה ש ק י ב ל ואני מ ו ד ה לו ב מ ק ו ם זה מ ק ר ב לב .ה ש א י פ ה ה י ת ה ל ת ת ל ת ר ג ו ם צביון ה ל ש ו ן ה ע ב ר י ת ש ל ת ק ו פ ת יוסף בן מ ת ת י ה ו ב ל י לוותר גם על צורות־דיבור ק ד ו מ ו ת יותר .ה ר א ש ו נ ה נ ו ע ד ה ל ע צ ב א ת פ ר צ ו ף התרגום ,ואילו היסודות הקדומים אינם אלא אמצעי־עזר. א ש ר לפירוש ש ת י פנים לו — צ ד פילולוגי וצד עניני .פעמים רבות מ א ו ד היה הכרח לבאר א ת ה צ ו ר ה ה מ ו ז נ ח ת והפרועה ש ל הנוסח היווני׳ כדי ש ה ק ו ר א ה מ ש כ י ל יבין א ת הנימוקים ש ה נ י ע ו נ י לבחור
בביטוי זה ולדחות אחר .ואין צ י י ד לומר ,ש ה מ ק ו מ ו ת ה מ ו ש ב ש י ם ד ר ש ו ב מ פ ג י ע ביאור
מפורט .לא פחות דוחק היה הצורך בביאורים ל ע נ י ן הספר .״קדמוניות״ הן מסוג אותם הספרים ש כ מ ע ט כל פסוק ופסוק בהם אומר דרשני. ל מ ו ת ר להגיד ,ש ל א מיציתי ולא התכוונתי ל מ צ ו ת א ת כל ה ש א ל ו ת הכרוכות בספרנו .ל א ה ב א ת י אלא חלק מ צ ע ר מ מ ה שצריך היה להביא .ה מ ל א כ ה מרובה עדיין והיא מ ח כ ה לפועלים .והוא הדין בנוגע למבוא ,שאינו א ל א רמז קל ל ב ע י ו ת ה ק ש ו ר ו ת בענין .ע י ק ר הקושי היה ב ה כ ר ח ל ה צ ט מ צ ם
X
הקדמה ל״קדמוביות היהודים׳
ב י ו ת ר ו ל א ל ח ר ו ג מ מ ס ג ר ת ש ל מ ב ו א ׳ ו א נ י מקור .ל ח ז ו ר ע ל ה ש א ל ו ת ,ש נ ג ע ת י ב ה ן ׳ ב י ת ר פ י ר ו ט ב ס פ ר מיוחד על יוסף בן מ ת ת י ה ו היהודי ההלניסטי. עלי
לציין׳ ש נ ע ל מ ו מ מ נ י אי־אלה אי־דיוקים קטנים בתרגום וציינתים
ימצאם
בתוך הפירוש .הקורא
ר ש ו מ י ם גם בסוף הברד .ל צ ע ר י נ ש א ר ו גם אי־אלו טעויות־דפוס .מ ח מ ת ה ד ו ח ק בנייר
בתנאי ה מ ל ח מ ה היה הכרח לקבוע א ת מקום הציונים בסוף הכרך ה ש נ י )ספרים יא—כ(. ו ל ב ס ו ף ה נ נ י ל ה ו ד ו ת ב מ ק ו ם ז ה ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה ל מ ר ב .צ .ד י נ ב ו ר ג ,ש ע ו ר ר נ י ל ע ב ו ד ה ז ו ע ו ד לפני
ח מ ש ־ ע ש ר ה שנה׳ וגם ה ע מ י ד נ י ב מ ר ו צ ת ע ב ו ד ת י על כ מ ה ד ב ר י ם השובים ולידידי ה פ ר ו פ ׳
מ ש ה ש נ ב ה ע ל ה ע ר ו ת י ו המצויינות ,ש ה ו ר ו נ י ל ר א ו ת נכוחה ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת מוקשים ,וכן ל ד ״ ר יוחנן לוי ,ל ד ׳ ׳ ר ב נ י מ י ן מ י י ז ל ר ו ל מ ר ג ד ל י ה א ל ו ן ע ל ס י ו ע ם ש ס י ע ו נ י ב ע ב ו ד ת י .כ ל ה ד ב ר י ם ש ה י ה ב ה ם חידוש ה ב א ת י בשם אומרם. ובמיוחד
ע ל י ל צ י י ן א ת ה ת ע נ י נ ו ת ם ה ר ב ה ש ל פ ר ו פ ׳ ש .ל י ב ר מ ן ב נ י ו ־ י ו ר ק יוחרב ד ״ ר ש ל מ ה
גולדמן בשיקגו בעבודתי. מ ר מ .א ב י ־ י ו נ ה מ ב י ת מ כ ו ת ה מ מ ש ל ת י ה ו א י ל ל ה מ צ י א ל י ש ת י ה ת מ ו נ ו ת ה מ צ ו ר פ ו ת ל ס פ ר .ט ו ר ח ר ב ק י ב ל ע ל ע צ מ ו י ד י ד י מ ר מ ש ה ח ל פ ן ב ק ר י א ה מ ד ו ק ד ק ת ש ל כ ת ב ־ ה י ד .ל ע ז ר ר ב ־ ע ד ך היתד .ל י אדיבותם של מנהלי הספריות של בית־הםפרים הלאומי והאוניברסיטאי ושל ה־
£co!e bibiiquc
א ש ר במנזר הדומיניקנים .לכולם נתונה תודתי. המתרגם. ירושלים,
אדי ,תשיד
מבוא א .ה ב ע י ה
ההיסטוריוגרפית
בדברו על הנימוקים השונים ,המניעים א ת הסופדים לעסוק ב כ ת י ב ת דברי הימים ,מונה יוסף לבסוף א ת ש נ י הסוגים ה א ל ה :״יש גם כאלה ,ש ע צ ם ה ה כ ר ח ש ב מ א ו ר ע ו ת ,ש ה ם היו עדים להם בשעת חשובים,
מעשה,
המריצם
לכלול א ת אלה
בספר
מאלף .ורבים
נתפתו
גודל
על־ידי
מאורעות
ש נ ש א ר ו לא־ידועים ,לפרסם א ת הסיפור עליהם ל ת ו ע ל ת הציבור .לשני האחרונים מן ,
ה ג ו ר מ י ם הנזכרים נ ז ק ק ת י גם אני״ )מבוא ל״קדמוניות׳ ,א ׳ .(§§4—3יוסף מ ח ש י ב א ת ש נ י ה נ י מ ו קים :א ת ההכרח המוטל ע ל הסופר לספר א ת המאורעות הידועים לו מתוך נסיונו ו א ת ה ח פ ץ להודיע ברבים מ א ו ר ע ו ת גדולים ,המונחים ללא־פרסום ,ע ד כדי כך ,שהוא רואה ב ה ם גורמים .שהניעוהו לחבר א ת ס פ ר ה״מלחמות״ ואת ״קדמוניות היהודים״ שלו .תיאור מאורעות ש ל א נודעו בקהל פירושו,
שהסופר חושש ,ש מ א יסולפו הדברים ,והוא מרביצם ברבים לפי מיטב ידיעותיו ,כדי
למנוע א ת הסילוף .הוא הדין כ ש ה מ ח ב ר הוא עד־ראיה למאורע היסטורי ,ש נ ו ד ע ת לו ח ש י ב ו ת רבה לפי דעתו:
גם במקרה זה העניו הוא הגורם העיקרי לחיבור היסטורי ,הואיל והחשיבות
ה נ ו ד ע ת ל מ א ו ר ע ב ע י נ י ה מ ח ב ר ה י א ה מ נ י ע ה א ו ת ו לתארו ,כ ד י ש ל א יזויף .יצירה ,ש נ ג ר מ ה ע ל ־ י ד י ס י ב ה מ נ י ע ה זו ,ע ל ב ר ח ה מ צ ט י י נ ת ב ש ת י ה ת כ ו נ ו ת ה ע י ק ר י ו ת ,ש ה ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ה ה ה ל נ י ס ט י ת מ ד ג י ש ה א ו ת ן ב מ י ו ח ד ,ה ל א ה ן :ה א מ ת ו ה ד י ו ק. תוקידידס הוא אבי שני המושגים העקרוניים ה א ל ה :יצירתו היא דוגמה ראשונה לחיבור היסטורי, 1
שנגרם אך ודק על־ידי הענין :לא החיבה או השנאה לאחד משני הצדדים הלוחמים אלא עצם ענין המלחמה ,ש נ ח ש ב ה בעיניו למאורע הגדול ביותר מאז היות היוונים לעם ,הוא שעורר אותו ל ח ב ר א ת ספרו לדורות .אולם בתיאור ה מ ל ח מ ה גופה ל א א מ ר תוקידידס די .ה ח ק י ר ה בסיבות הנעלמות ש ל המלחמה הפילופונסית עוררה בו א ת ש א ל ת העבר הקרוב ש ל מדינת אתונה ועברה הרחוק ש ל הלם כולה ,באופן ש ב ס פ ר ו מקופלים ש ל ש ה י ס ו ד ו ת : הלם:
א(
תיאור העבר הקדום של
תוקידידס מ ת א ר אותו בכמה שרטוטים מרוכזים וגאוניים ומציג לפנינו א ת פרצופה של
הלם הקדומה במנהגי תושביה ,ביסוד הערים ,בנדודי השבטים ,בהתגבשותם ובהתחברותם למדינות מיוחדות ב ת ו כ ה ; ב( תיאור ה ע ב ר הקרוב ש ל אתונה ,ה מ ש מ ש ה ש ל מ ה ל נ ו ש א העיקרי ש ל ה ס פ ר והוא:
ג( ת י א ו ר ה מ ל ח מ ה ה ג ד ו ל ה .
א נ ח נ ו רואים ,ש ה ק ו החיצון ה ב ו ל ט ב ח י ב ו ר ו ש ל תוקידידם ה י א ה ג ב ל ת ו ב ש ט ח הזמן .מ ט ע ם זה 2
קראו החוקרים לטיפוס זה של תיאור היסטורי ״קורות־עתים״ בצורה מונוגרפיה ,ש י ש להבדילן .1למעשה מתלבטת אותה החיבה לכתיבת היסטוריה מתוך חיבה ענינית כ ב ר אצל הר1דוט1ס :אף־על־םי שהחלק החשוב ביותר של חיבורו מדבר על מלחמות השחרור של האומה ההלנית ואף־על־פי שאין הוא חפשי מפניות בתיאור היחסים בין אתונה לאשפרטה ,הרי היסוד העמוק ביותר של החיבור הוא בענין העיוני שמוצא המחבר בתיאור המערכה המכרעת בין המזרח והמערב ).(1,1
ותיו
.
f2.W• Siegfried, Studien zur geschichtiichcn Anschauung des Poiybios, sנגד
כינוי זה .לא המעשים המתוארים בחיבורים הפרגמטיים אלא היקף הזמן המתואר בהם הוא המאפשר לנו למיין את החיבורימ
מבוא ל״קדמוניות היהודים״
XII
בצורה לא־מונוגרפית ,העוסקות ב ד ב ר י ימיהן ש ל כ מ ה מ ד י נ ו ת ב מ ש ך זמן מסוים.
מקורות־עתים
היוונים ק ר א ו לסוג ה ש נ י ה ז ה ,'EUiivixd מה
ג
כלומר קורות הלם .
מציין א ת קורות־העתים ,המונוגרפיות והכלליות ,בתקופה שלפני ההלניזם?
תוקידידס הוא
הקובע א ת פרצופו של הטיפוס .כבר הזכרנו א ת ש נ י העקרונות ,א ת ה א מ ת ואת ה ד י ו ק :
הראשון
משמעו .שהמאורעות מסופרים לפי מיטב ידיעתו של ה מ ח ב ר וללא משוא־פנים לשום צד?
השני
דורש
בחינה קפדנית של כל הידיעות ותיאור המאורעות בסדר קבוע ועריר :תוקידידס נוהג
לספר
א ת מ א ו ר ע ו ת ה מ ל ח מ ה ה פ י ל ו פ ו נ ם י ת ש נ ה ־ ש נ ה לפי ה ח ל ו ק ה לקיץ ולחורף .ת כ ו נ ה ע י ק ר י ת
נ ו ס פ ת ש ל קורות־העתים מ ש נ י הסוגים ,ה מ ו נ ו ג ר פ י והכללי ,בתקופה ש ל פ נ י ההלניזם היא ,ש נ ו ש א י המאורעות אחריו,
בחיבורו ש ל תוקידידם ,וכן גם
הם מדינות וקיבוצים:
בתיאורים מסוג Ettnvixd
,
מתרכזים ה מ א ו ר ע ו ת סביב הערים וכלל אזרחיהן ,ה ל א הם נושאי ההיסטוריה ה ה ל נ י ת שלפני ההלניזם.
בתקופה
התקופה ההלניסטית מ מ ש י כ ה בקו ז ה :היא מוסיפה ל פ ת ח א ת קורות־העתים לשני ענפיהן.
אנחנו
רואים זה ב צ ד זה א ת תיאור ד ב ר י י מ י ה ה כ ל ל י י ם ש ל הלם כולה ודברי ימי מ א ו ר ע מ ד י נ י ו צ ב א י א ח ד ב מ ס ג ר ת של ספר ומחבר אחד .אולם בהתאם לשינוי ,ש ח ל ב מ ה ו ת החיים המדיניים ,ה ש ת נ ת ה גם ה מ ה ו ת ה פ נ י מ י ת ש ל ה ס פ ר ו ת ההיסטוריוגרפית ש ל התקופה .כ ש ם ש ח ד ל ו הערים להיות נ ו ש א י ה ח י י ם ה מ ד י נ י י ם ו ב מ ק ו מ ן באו א י ש י ם חזקים ,כגון יורשיו ש ל א ל כ ס נ ד ר מוקדון ו ה מ ל כ י ם ה ה ל נ י ס טיים השונים ,המהווים א ת הנקודה המרכזית של המדינה ,כך מ ת ב ל ט ת עכשיו בתיאורים ההיס טוריוגרפיים בה,
האישיות של המושל ,המצביא ואיש־המדינה ,בה במידה שהמדינה ,שהם פועלים 4
ה י א י צ י ר ת ם ה א י ש י ת והם ע צ מ ם אינם א ל א נ ט ע זר בתוכה ל ל א ק ש ר לאומי א ל עם ה א ר ץ .
אמנם ההיסטוריונים מוסיפים לכתוב
;'Exx^vixd
ברם ,א פ י ל ו ב ת ו ך א ל ה נ י ת ן מקום ר ב ל מ פ ע ל ו ת
איש אחד ,ש ע ם היותן שלובות במאורעות כלליים הריהן חטיבה בפני עצמן.
חשוב מזה ואפייני
י ו ת ר ל מ ה ו ת ה ש ל ה ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ה ה ה ל נ י ס ט י ת ה ו א ה נ ו ה ג ל צ ר ף א ל ה ־ *EU^vixd זמנית
א ח ת בצורת מונוגרפיה אישית ,מונוגרפיה על מ ס פ ר שנים ,ש ב ה ן ה י ת ה אישיות א ח ת
במרכז
ה מ א ו ר ע ו ת וקבעה א ת כיוונם ופרצופם.
מיוחד
גררה דבר נוסף:
דברי הרי
קורות חטיבה
הבלטת תפקיד היחידים החזקים במשך פרק־זמן
אם בתקופה ש מ ל פ נ י ההלניזם היו כותבי ק ו ר ו ו ד ה ע ת י ם מביעים א ת
ה ש ב ח והגנאי שלהם למאורע היסטורי כדברי שבח וגנאי בתקופה
הפועלת, 5
גרפיה .
ההלניסטית דברי
השבח
ביטוי ליחס
המחבר
אל
האישיות
ביטוי ה מ כ נ י ם ב ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ה ה ה ל נ י ס ט י ת גוון ב י א ו ג ר פ י ב ל י ל ה פ ו ך א ו ת ה לביאו־ היחס לאישיות הפועלת חודר
המונוגרפי,
והגנאי
פירושם
למדינה
שבה אירע הדבר,
המקבל לעתים
צ ב י
ין
ש
ל ק ו ר ו ו ד ה ע ת י ם הכלליות ו ב י ת ר בהירות ,כמובן ,לסוג
ל ) SYX&>HIOVכ ת ב ש ב ח ( א ו ש ל ?0ץvמובן מאליו ,שקשה לקבוע ,מה זכר יוסף מימי נעוריו ומה שאב ממקורות אחרים .בכל אופן מתקבל על הדעת V
למשל ,שתורת כהנים וההלכות התלויות בה היו זכורות ליוסף מימי תלמודו בירושלים. .48על ההלכה של פילון עיין אלון ,תרביץ שנה ה /ע׳ 28והלאה. .
Anm31
3.
Kicine.
Gutschinid,
,Schriften, Bd. IV, S. 374 .50מובן מאליו ,שאין פירושי הדבר ,שאין בין תאור יוסף לתאור של סילון ולא כלום ,עיין למשל מה שאומר הייינמן ,שם שם ,ע׳ 189על ההבדל בין ת א ו ר יחידים אצל שני הסופרים. .Philo von Alexandrien, S. 278 ,52 .Alexander Polyhistor. S. 218 ,51 » 52התרגום לקוח מתוך תרגום ״בריאת העולים״ לי .מ ן ) מ ב ו א והוספות לשננה(־.
v5(x
מבוא ל״קדמוניות היהודים״
XLII ,
״ ק ד מ ו נ י ו ת /ש ם ,ש ם ): (§22 ״מחוקקים
פילון׳
ב ר י א ת ה ע ו ל ם ): (§1
א ח ר י ם נ ג ר ר ו א ח ד י ם פ ו ־
״בין י ת ד המחוקקים יש ,שבלי קישוט ו ב פ ש ט ו ת
ד י א ג ד ו ת וייחסו לאלים בחבוריהם את ח ר פ ת
אצלם
משגיחם
של
בני־אדם
)בזד(.
ונתנו
פתחון־
,
טכםו
ערומה כצודקים,
את
ויש
הדברים
שבהטעותם
המקובלים
רעיונותיהם
את
פח
רב לרשעים ../
.3
מ ש ה ה ק ד י ם א ת ב ר י א ת ה ע ו ל ם ל ם פ ר ־ ה ח ו ק י ם ש ל ו כ ד י לרמוז בזה ,ש ה ת ו ר ה והעולם גוף א ח ד ה ם
בגיבוב
מליצות ההבילו את ההמון ב י צ י ר ו ת ־ ד מ י ו ן
ה א מ ת
וכסו
על
אגדתיות״.
ו ש ו מ ר ה ת ו ר ה א י נ ו א ל א א ז ר ח ה ע ו ל ם ) פ י ל ץ ,ש ם ,ש ם .(§3י ו ס ף מ ב י ע א ו ת ו ה ר ע י ו ן ב צ ו ר ה א ח ר ת : לפיו סבור משה ,ש ר א ש י ת דרכם של בני האדם הוא להכיר א ת מהותו של אלהים ״ולחזות בעיני א ת מ ע ש י ו ו ל ח ק ו ת ע ל ־ י ד י כך...
רוחם
את הדוגמה הנשגבה מכל ולנסות ללכת בדרכיה
, ,
)שם,
ש ם .(§19ה ו א ל י מ ד א ת ע מ ו ל כ ו ו ן א ת מ ח ש ב ו ת י ה ם כ ל פ י א ל ה י ם ו ס ד ר ה ב ר י א ה • ו ל ר א ו ת ,ש ה ס ד ר ה ז ה נ מ צ א ג ם ב ת ו ר ה )(§§24—21 .4
5 3
.
כ פ י ל ו ן כ ן י ו ס ף מ ב ד י ל ב י ן פ ש ט ה מ ק ר א ו ב י ן ה ר ז ה ט מ ו ן בו ,כ ל ו מ ר ה א ל י ג ו ר י ה ) ש ם ,ש ם ,(24 אבן־פינה ש ל ש י ט ת ו הפילוסופית ש ל פילון .אין יוסף מ ר ב ה ל ה ש ת מ ש ב ש י ט ה פ ר ש נ י ת
שהיא
ז ו < א ו ל ם ד ו ג מ ה מ א ל י פ ה א ח ת א נ ו מ ו צ א י ם ב ס פ ר ג ז /ז ׳ ) (§§187—179ו א י ן ל ה ט י ל ס פ ק ב ד ב ר , שיוסף ש א ב א ת רעיונותיו מפילון ״ .אנו קוראים כ א ן :״כי מי שיחשוב על ה ק מ ת המשכן ויראה את
ב ג ד ו ש ל ה כ ה ן ה ג ד ו ל ו א ת הכלים ...י מ צ א ,ש כ ל ד ב ר מ א ל ה נ ע ש ה ל ש ם חיקויו ש ל ה ע ו ל ש ,
,
כ ו ל ו ו ב מ ת כ ו נ ת ו /ל ד ב ר י ם א ל ה י ש ל ה ש ו ו ת מ ה ש א ו מ ר פ י ל ו ן ,ח י י מ ש ה ב )ג( ו ) : (§88״ מ ת ו ך אלפי חמרים בחר במשובחים שבהם כבחמרי אריגים במספר היסודות ,שמהם נוצר העולם והמסמ- לים
א ו ת ו :א ד מ ה ,מים ,אויר ואש .כי ה ב ו ץ בא מ ן ה א ד מ ה ,ה א ר ג מ ן מן המים ,ה ת כ ל ת ד ו מ ה
לאויר...
,
ו ת ו ל ע ת ה ש נ י ל א ש /והשוה לרעיון הכללי הזה עוד ה פ ר ט י ם ה א ל ה אצל יוסף ופילון: פילון ,חיי מ ש ה ב ) ג ( :
״קדמוניות״ ,שם ,ש ם : :§181 מסמלים
שני
חלקי
המשכן
המיועדים
לכהנים
א ת ה א ר ץ ו א ת הים ,ו ה ק ו ד ש ה ו א ר מ ז
לשמים.
:§182
לחם
הפנים
הוא
סמל
לחדשי
השנה?
המנורה היא רמז לעשרת המדורות של המזלות,
:§98
״לדעת
הכוכבים(
אחדים
אלה
מרמזים
א ת שני חצאי כדור העולם הפנויים
זה
לזה ,זה
כי
העולם כלו תלוי על בלימה״.
:§102
)כלומר
שממעל
ש מ ת ח ת לארץ וזה
לה
:
״בדרום העמיד א ת המנורה ,שבה הוא
מרמז את תנועת הכוכבים הנותנים אור׳/
ש ב ע ת הקנים מציינים א ת תנועת המזלות ,ואילו : §183ה ש ט י ח י ם מ צ י י נ י ם א ת א ר ב ע ת ה י ס ו ד ו ת :
:§117״ כ א ל ה ה ם ב ג ד י ה כ ה ן ה ג ד ו ל . . .
הבוץ הוא הארץ ,ה א ר ג מ ן הוא הים ,ה ת כ ל ת הוא
שלמה
האויד ,האודם הוא האש.
חיקוי( ל כ ל א ח ד מ ח ל ק י העולם ...׳
: §184כ ת י נ ת ה כ ה ן ה ג ד ו ל מ צ י י נ ת א ת ה א ד מ ה ?
הם ס מ ל וחיקוי לעולם ,וחלקיהם ,
:§118
״ ה כ ת ו נ ת ה י א כ ו ל ה ת כ ל ת ,ס מ ל האויר...
התכלת היא השמים ? דמוני הבגד הם רמז לבר־ .53על הטעות שנפלה בתרגום עיין בתיקוני־טעויות שב0םר.
כחטיבה )הם
.54השוד .זיגפריד שם שם ,ע׳ .279
XLIII
מבוא ל״קדמוניות היהודים״ ק י ם והפעמונים הטבע
את
כולו
לדעמים .הבגד העליון מציין והזהב ש ב ו הוא סמל
לאוד
:§119״...הפרחים ה ם ס מ ל האדמה...
הדמונים
)מרמזים( א ת המים ,הפעמונים )הם סמל( להת־ א מ ת היסודות ומזיגתם.
ה ח ו ד ד ב כ ל מקום.
: §120״ ג ם מ ק ו ם ) ה ת כ ש י ט י ם ( מ ע י ד ב ר ו ר ו ת ע ל מ ה ש נ א מ ר :כ ש ם שהרמונים ,הפרחים והפע מונים הם בשולי הגלימה הארוכה ,כ ך גם היסו־ דות הנרמזים בהם תופשים א ת המקום התחתון ביותר ש ל ה ע ו ל ם :הארץ
והמים...״
: §185ה ח ו ש ן ש ב א מ צ ע ה ב ג ד ה ע ל י ו ן ה ו א ס מ ל
:§122״ ר א ש י ת ,ש ת י א ב נ י ה א י ז מ ר ג ד ו ם ה ע ג ו
היא
ל ו ת ש ע ל ה כ ת פ י ם מרמזות ...א ת ה ש מ ש ו א ת
לארץ גנגד
הנמצאת
בטבור
העולם,
החגורה
האוקינום ,ש ת י אבני השוהם ה ן ה ש מ ש
והירח.
הירח״. :§124״ א י ז ה ד ב ר א ח ר מ ס מ ל ו ת ש ת י ם ־ ע ש ר ה
: §186ש ת י ם ־ ע ש ר ה א ב נ י ה ח ו ש ן ה ן ר מ ז ל ח ד ש י
האבנים ש ע ל החזה ,אם ל א לעיגול הזודיאקום ז
ה ש נ ה ,ל ע י ג ו ל הז1די8ק1ם .מ צ נ פ ת ה ת כ ל ת מ צ י י
:§133״ מ ק ו ש ט באופן ז ה ק ר ב ה כ ה ן הגדול א ל
נ ת א ת השמים והנזר ה ו א הזוהר ה מ ש מ ח א ת
עבודת הקודש ,כדי שלכשיכנם לתפלות המקוב־
&להים.
לות ולקרבנות יכנס א ת ו העולם כולו בסמלים, שהוא
נ ו ש א עליו ,כלומר ,ס מ ל ה א ו י ר בגלימה
הארוכה ,ס מ ל ה מ י ם ברמון ,ס מ ל ה א ד מ ה בפר* חים ,ס מ ל ה א ש והאיזמרגדים
בשני ,ס מ ל
השמים
באפוד,
העגולים ש ע ל כתפיו כדמות שני
חצאי־כדור העולם ,א ת שתים־עשרה האבנים על החזה... כסמל
כסמל
עיגול
הזודיאקיס ו א ת
החושן
הכוח המלכד והמסדר הכל״.
ולעומת ז א ת אין ל ר א ו ת בפירושי ה ש מ ו ת המקבילים א צ ל ש נ י הסופרים ר א י ה ל ק ש ר ביניהם ,מ פ נ י שיוסף ש א ב א ת ידיעותיו ,כ פ י ש כ ב ר העירונו למעלה ,חלקן מגירסא דינקותא וחלקן ממקורות M a
םפדותיים
•
יוסף נוהג להסתמר ע ל סופרים נכדים ולהעידם ע ל אמיתית המקרא ,ביחוד בספורים ע ל התקופה הקדומה
ביותר ובמקומות שבהם משתלבים דברי ימי היהודים בדברי הימים ש ל עמים אחרים.
ז*נחנו מ ו צ א י ם ב מ ח צ י ת ה ר א ש ו נ ה ש ל ״ ק ד מ ו נ י ו ת ״ ש ו ר ה א ר ו כ ה ש ל מ ח ב ר י ם ה ל נ י ס ט י י ם ,ש י ו ס ף מביא א ת דבריהם אם במפורש ואם בדרך כלל: (1א ק ו ס י ל א 1ס ( 2אפיורום
): (Akusiiaos ): (Ephoros
ק ד מ ו נ י ו ת א ג /ט ׳ ).(§ 108 ״
־ (3ברז־םיום
): (Berossos
״
(4ה י ס ט י א י ־ ו ם .
): (Histiaios
״
,
א ג /ט ).(§ 108 א ג ׳ ,ו ׳ ) ($ 93ן ט ׳ ) ; (§ 107י א /ד ׳ ) (§ 20ו ב /ב ׳ ) (§ 34ז י ״ א ,א ׳ ).(§ 219
*
ע
א ג ׳ ,ט ׳ ) (§ 107ו ד ׳ ,ג ׳ ).(§ 119
ל ה ש מ ו ת ה ע ב ר י י ם א צ ל י ו ס ף ו ע ל פ י ר ו ש י ו ב ה ש ו א ה ל פ י ר ו ש י ו ש ל ם י ל ן ן ע י י ן•.Siegfried. ZATW, Bd. HI (1883), s. 32ff54
מבוא ל״קדמוניות היהודים״
XLIV (5
): (Hicronymos
היר־ונימ־ום
א ג /ט ׳ ) ; (§ 107ג׳ ,ו ׳ ).(§ 94
״
(6
הסיודוס
): (Hesiodos
״
א ג /ט ׳ ).(§ 108
(7
היומידיום
): (Homeros
״
ז ג׳ ,ב ׳ ).(§ 67
(8
הרוידוטוס
): (Hcrodotos
״
ה ר ,ב ׳ ) »(§ 157י א ׳ ,ד ׳ ).(§§ 18 ,20
(9
הקטאיו־ם
); (Hekataios
״
(10
הלניקיוס
א ג /ט ׳ ) (§ 108ן ז׳ ,ב ׳ ).(§ 159
): (Hcibnikos
״
א ג /ט ׳ ).(§ 108
): ^Diokics
״
י י ״ א ,א ׳ ).(§ 228
):(Mnasacas
״
א ג׳ ,ו׳ ).(§94
(13מו־כום
): (Mochos
״
א ג׳ ,ט ׳ ).(§ 107
(14מניתיון
): (Manctho
״
א ג׳ ,ט ׳ ).(§ 107
(15מלכ־ום
): (Maichos
״
א ט ״ ו ) (§ 240ז ל פ י א ל כ ס נ ד ר פיוליהיסט־ור.
(11ד י 1ק ל ם מנסיאם
(12
,
(16
מיננדרו־ם
): (Menandros
״
ח ד״ /ג ׳ ) :(§ 144י״ג ,ב ) ,(§ 3 2 4ט י ״ ד ,ב ׳ ) .(§ 2 8 3
(17
מגסתינס
):(Megasthencs
״
י י ״ א ,א ׳ ).(§227
(18
ניקולאוס
): (Nikoiaos
״
א ג ,ו ׳ ) (§ 9 5ז ג׳ ,ט ׳ ) :(§ 1 0 8ז ד,׳ ,ב ׳ ) .(§§ 1 0 3 - 1 0 1
(19
סיבילד,
): (Sibylla
״
א ד /ג׳ ).(§ 118
(20
פ י ל ו ם ט ר ט ו ם ): (Phiiostratos
״
י י ״ א ,א ׳ ).(§ ^28
&כל ה ס ו פ ר י ם ה א ל ה מ ז כ י ר י ו ס ף כ מ ה מ ה ם ב ל ש ו נ ם ,ב י ח ו ד א ת ב ר י ס ו ס ,נ י ק ו ל א ו ם מ ד מ ש ק , הסיבילי
א
ת
ו א ת מננדר^ס מאפםום? אחרים כגון הרודוטום הוא מ ב י א בלשון כ ל ל י ת ל א ־ מ י ל ו ל י ת , ה א ר ו כ ה ה ז א ת שיליסופרים ,ביניהם גם לא מפורסמים ,בפי יוסף מ פ ת י ע ה והיא
השורה
עלול
ה
לעורר בנו א ת הרושם ,כאילו הוא בקי בספרות ההיסטורית והפריאגיטית ובשירה היוונית ב מ י ד - יוצאת
מ
ד
ן
,לל,
א
כ
ל
ו
א י ן
ם
כ
ל
ס פ ק
,
ש
ד
ה
ש
ו
ם
ה
ז
ה
מ ו ט ע ר
,
ה ו א י
יוסף לא קרא א ת כתבי כל ה ם ו פ ר י
0
הנזכרים ואף לא מקצתם .הוא י ד ע א ו ת ם ר ק י ד י ע ה ק ט ו ע ה ומכלי שני .ה מ ח ב ר י ם ה א ל ה ל א ע ס ק ו בענינים קרובים ללבו ש ל יוסף ואין להבין ,ל ש ם מ ה היה לו ל ש ק ו ד על דברים׳ ש ל א נגעו ל ו באופן
ה ה י ס ט ו ר י ת ו ה פ ר י א ג י ט י ת ל א היתד.
בלתי אמצעי .השכלתו
בודאי
רחבה
במידה
שי
ש
'מק-ם להניח ,ש ר א ה ע נ י ן ר ב ל ע צ מ ו ל ע ס ו ק ב מ פ ו ר ט ב ס פ ר י ם שונים ,ה מ ט פ ל י ם ב ח ל ק זה או א ח ר ש ל ה
ד
מ
ע
י
ם
ה
נ
ה
ז
ר
י
ם
ב
י
״
ג
נ
א
ך
פ
י
ו
ד
)
א
ג
/
6
! §( מ ו ד ה י ו ס ף ,ש א י ן ה ו א ב ק י ב י ו ת ר ב כ ת ב י ס ו פ ר י ם
כגון הלניקום ,אקוםילאום",אפורום ,טימאיום ואחרים .אם אנחנו רואים ,ש ה ו א מ ב י א ב כ ת ב ־ פ ו ל מ ו ס זה
פחות או י ו ת ר ' א ת הסופרים הנזכרים
בקדמוניות״"
כלומר׳ שהיקף השכלתו ההיסטורית
.55ב כ ת ב נ ג ד א פ י ו ן מ ז כ י ר י ו ס ף א ת ה ם ו ם ר י ם ה א ל ה :מניחו־ן ) א י ״ ד ו ה ל א ה § 75 ,ו כ ו י ( ,דיא1ס ) ע ם ע ם י״ז12 ,י § י כ ו ׳ ( . 13מךר1ם ) o l c ^ nע ם
ש
ט
י״ , ח
6
! § 1ו כ ו י ( ; בר1ס1ם ) ע ם ע ם ״ ט ו ה ל א ה § 123 ,י; ] ז י א ו מ ל כ ט י ס ) ע ם ע ם כ ״ ב § 165 ,ו כ ו ׳ >
ה ר ק ט ו ם ) ש ם ש ם כ ״ ב § 168 ,ו כ ו י ( • ,ו י ר י ק 1ם ) ע ם ע ם כ ־ ב § 172 ,ו כ ו ׳ ( ; ,ק ל י ^ ך נ ו ם ) ע ם ע ם כ י ב § 176 ,וכי׳(; יך,קאי1ס ) ע כ
מ
ש ם כ י ב § 183 ,ו ב ו ׳ ( ! 1ג ח ך י ד ם ) ע ם ש ם כ ״ ב § 205 ,ו כ ו ׳ ( ; ר :ר י } י מ י ס ?י.ק!־ך;ה ) ע ם ע ם כ י ג § 213 ,ו כ ו ׳ ( ! ס י א י פ י ל ו ס ,ם י א 1י ו ט 1ס , 5
8
?
ד ; ס י » ם ,ז»;־ין!ט 1נם ,ה ך מ ו ן נ ם ,א ב י מ ר ו ס ,ק1נ1ן ,ז־יסיריי־ן)שם ש ם כ י ג !(§ 216 ,ד מ ט ך י 1ס ) ש ם ש ם כ ״ ג § 218 ,י ו ס ף ט ו ע ה כ א ן ;
8
ט ע ו ת ג ס ה ב ז ה ו ת ו א ו ת ו ע ם ד מ ט ר י ו ם מ ^ ר 1ן ,ש ח י ב ש נ ו ת 233 - 345ב ע ר ך ל פ ס ' ה ה י ה ו ד י ( ! 2י ך ם 1ן ) ש ם ש ם ל ״ ב § 288 ,ו כ ו ׳ ( ;
ן
ש
ל
א
ת
ה
כ
ע
ל
התאמצות להכניס ביטויים מפתיעים ובלתי-רגילים מאוצר הלשון היוונית של התקופה ה ק ל ס י ת . יש ה ב ד ל עיקרי ב ב ח י נ ת הסגנון בין ה מ ח צ י ת ה ר א ש ו נ ה ש ל ״קדמוניות
ברם
, ,
למחציתן השביה.
ה ע י ב ו ד ה ר י ט ו ר י ש ל זו ה ש נ י ה ה ו א מ פ ו ר ט י ו ת ר מ ש ל ה ר א ש ו נ ה .א ת ה ע ו ב ד ה ה ז א ת ה ו כ י ח ת י ק ר י י הנז
בספרו
, ,
ההלניסטי החומר
כ ר
°
2 ו א נ
י מקור ,ל ה ב י א א ת ה ח ו מ ר ה ש י י ך ה נ ה ב י ת ר פ י ר ו ט ב ס פ ר י ע ל י ו ס ף ה י ה ו ד י
העובדה הזאת קשורה ודאי במידה רבה ביחסי המקורות של שני חלקי ה ״ ק ד מ ו נ י ו ת :
של החלק השני
שאוב
ממק־רות יווניים ולטיניים ובפרקים ידועים גם
מתוך
תיאור
ה מלחמות״ ליוסף ,לפיכך היה העיבוד הריטורי של החלק הזה קל מעיבוד החלק הראשון ,ה מ ב ו ס ם ביחטיב ת ר ב ו ת ע ל ה מ ק ר א ב ת ר ג ו ם ה ש ב ע י ם ,כ ל ו מ ר ע ל מ ק ו ר כ ת ו ב ב ל ש ו ן ה מ ו נ י ת ,ב ע ל ת צ ב י ו ן ט
י
פ
מ א
ס י
ן ד .לפיכך ה ס ת פ ק יוסף ב מ ח צ י ת הראשונה של ״קדמוניות
, ,
ב ע י ב ו ד ש ט ח י ש ל פרקי-
הספור והתרכז בעיקר בעיבוד הריטודי המפורט של מקומות ידועים :נאומים ועלילות אהבה .א י - א פ ש ר לנו לטפל בכל המקומות במסגרת הצדה העומדת לרשותנו .נסתפק בנתוח דוגמה א פ י נ י ת u
כ
T O n״
א
t O Q
.Thackeray. Josephus. the man and historian. .בספרי על יוסף היהודי ההלניסטי אביא את החומר ה נ ו ג ע P
ן
1
,
s,p.0
s361.
.19יוסף מספר במבוא ל״מלחמות״)ה׳ ,(§ 16שהספר עלה לו בדמים רבים .אותו דבר יבמידה יתרה אפשר להגיד ע ל ,ק ד מ י נ י י ת ׳ / שהעתקתן בלבד דרשה בל״ ספק סכומים ניכרים .ב״גגד אפיון׳ א ט ׳ ) (§ 5 1מספר יוסף ,שהוא מ כ ר את .מלחמות״ ליהודימ רבים ,בלי ספק כדי לכסות את ההוצאות המרובות ולהרויח. .20השוה ביחוד על הספרים ייז—ייט שם שם ,ע׳ 108ואילך.
מבוא ל״קדמוניות היהודים״
LXI
א ח ת ו א ף זה ר ק מ ב ח י נ ת ה מ ב נ ה ה א ר כ י ט ק ט ו נ י ו ה ה ש ת י י כ ו ת לסוג ר י ט ו ד י ידוע .כוונתנו לנאום י ה ו ד ה ל פ נ י י ו ס ף ל פ נ י ה ת ו ד ע ז ה א ל א ח י ו ) ״ ק ד מ ו נ י ו ת ״ ב ו /ח ׳ .(§§ 158—136 הנאום מבוסס ע ל ב ר א ש י ת מ ״ ה י״ח—ל״ד .ד ב ר י יהודה בתורה הם פ ש ו ט י ם ועדינים כ א ח ד :הוא ע ו ב ר ב ק י צ ו ר ע ל ה מ א ו ר ע ו ת מ ן הרגע ,ש ב ו נ פ ג ש ו ה א ח י ם ע ם יוסף ,מ ת א ר ב מ ל י ם ק צ ר ו ת ו ע ד י נ ו ת א ת צ ע ר ה א ב הזקן על אבדן בנימין ומוסר א ת עצמו להיות ל ע ב ד ת ח ת האח .יהודה אינו נוגע איפוא בשאלה ,אם הפשע בוצע על־ידי בנימיו ואם לא — מבראשית מ״ד ,ט״ז מסתבר ,שהוא נוטה לדעה ,שאין כאן מ ע ש ה ־ פ ש ע א ל א עונש אלהים על ה מ ע ש ה כלפי יוסף — א ל א הוא מתחנן על האח. נעיין ע ת ה בנאום שב״קדמוניות״ ונראה ,מ ה הוא תוכן דברי יהודה כ א ן :ה פ ת י ח ה ה י א ה ו ד א ה מ פ ו ר ש ת ב פ ש ע למעשה
) : (§ 140ה א ח י ם א מ נ ם ה ת ח י י ב ו ב נ פ ש ם ,א ו ל ם י ו ס ף כ א ד ם א צ י ל ־ ד ו ח ,מ ס ו ג ל
נדיב כלפי פושעים .הדברים האלה מ ש מ ש י ם מעבר לרעיון
ה ש נ י ,הוא רעיון הצלת
הפושעים מ מ ו ת :הרי הצילם פ ע ם בתתו להם אוכל להחיות נ פ ש ם ; אלהים הוא שהביאם במצוקתם ז* ,כ ד י ל י ת ן ל י ו ס ף ה ז ד מ נ ו ת ט ו ב ה ל ג ל ו ת א ת א צ י ל ו ת ו ב כ ל ז ה ר ה ) .(§§146—142מ כ א ן ע ו ב ר הנאום
ה ש ל י ש י ,הוא גורל ה א ב הזקן :הוא ,הישיש והאדם הישר ,לא יוכל ל ע מ ו ד
למוטיב
בפני הפורענות ה ח ד ש ה ש ל אבדן בן נוסף ע ל זה ש כ ב ר קיפח ,וביתר דיוק ש ל אבדן כל בניו — שהרי מות בנימין פירושו מ ו ת כולם — וירד ביגץ שאולה עוד טרם תגיע אליו ה ש מ ו ע ה על סופם ה מ ח פ י ר ש ל בניו .יוסף י כ ב ד א ת ע צ מ ו ב מ ע ש ה א צ י ל כ ל פ י אביהם ,ש ה ר י גם ה ו א אב ,ו מ ל ב ד ז ה י נ ה ג כבוד באלהים אבי־כל .והנאום מסתיים במוטיב ר ב י ע י :יחון יוסף אותם ,דוקא משום ש ה כ ו ח ב י ד ו ל ה מ י ת ם ,ו י ו כ י ח ב ז ה א ת ה ט ב ע ה ע ל י ו ן ,ש נ ח ן בו .ה ו א ,ה א י ש ה נ ע ל ה ,י ת ן ד ע ת ו ע ל כ ך ,א ם ט ו ב לענוש צעיר,
״שתכונתו
עדיין לא
ה ו ש ת ת ה ״ ) ,(§156א ו א ם מ י ד ה א נ ו ש י ת ה י א
לסלוח. א י ן צורך להרבות מלים כדי לראות ,שלפנינו נאום ריטורי לפי כל סממני המליצה היוונית ה א מ נ ו ת י ת בימיו ש ל יוסף .ה מ ר ח ק בינו ובין ה ס פ ו ר ה פ ש ו ט ב ת ו ר ה ג ד ו ל ב מ י ד ה כ ז א ת ,ש א י ן ל ד ב ר כ מ ע ט ע ל שום ק ר ב ה ביניהם .ד ב ר א ח ד ב ל ב ד מ ש ו ת ף לשניהם והוא ב ק ש ת חנינה. היא
הציר,
שעליו
סובב כל
החנינה
ה נ א ו ם .אולם אין ל ק ב ו ע ע ל ס מ ך ע ו ב ד ה זו ב ל ב ד א ת
טיבו הריטורי ש ל הנאום .כ ד י ל ע מ ו ד עליו ,א נ ו צריכים ל צ ר ף ע ו ד ש ת י נקודות חשובות ,ש ה ד ג ש נ ו בתוכן ה נ א ו ם :א( המעשה נאומי
ההודאה
חוסר
ב פ ש ע ) ;(§140ב(
) . ( § 156ה ס י מ נ י ם ה א ל ה מ ו כ י ח י ם ב ה ח ל ט , ב י ת ־ ה מ ש פ ט,
העוסקים
בבקשת
התבונה של
שהנאום
חנינה
בנימין
שלפנינו
לפושע
כגורם
שייך
במסיבות
לסוג
ידועות.
מ ה ט י ב ן ש ל א ל ה י א ת ה ת ש ו ב ה ע ל ש א ל ה זו נ מ צ א ב ס פ ר ל י מ ו ד ה ר י ט ו ר י ק ה ,ה מ י ו ח ס ש ל א ב צ ד ק לקיקרו והמבוסם על תורת הדיטוריקה היוונית העתיקה ,ש ל א נשתמרה במקורה auctor ad Herennium
2 1
,הלא הוא:
״ .אנו קוראים כאן) : (1,14,24״מצב ב ע ל אופידיוניהוא׳ כ ש ה מ ע ש ה
א י נ ו ש נ ו י ב מ ח ל ו ק ת ו ה ב ע י ה ה י א ,א ם ה ו א נ ע ש ה ב ד י ן א ו ש ל א ב ד י ן .ש נ י ח ל ק י ם ב מ צ ב זה ,א ח ד מ ה ם נ ק ר א מ צ ב מ ח ל ט ו ה ש נ י — ט ע ו ן סיוע .מ צ ב מ ח ל ט ה ו א ,כ ש ה נ נ ו טוענים ,ש מ ה ש נ ע ש ה בדין ג ע ש ה ו א י ן מ ם ת ע י י ם ב ש ו ם ד ב ר מ ן החוץ ...מ צ ב ט ע ו ן ס י ו ע ה ו א ,כ ש ה ם נ י ג ו ר י ה ב כ ו ח ע צ מ ה ה י א ה ל ש ה והיא מ ת ח ז ק ת על־ידי סייע מן החוץ .ב מ צ ב טעון סיוע א ר ב ע ה ח ל ק י ם :הודאה ,ד ח י ת הפשע, ה ע ב ר ת ה פ ש ע והשוואה .ה ו ד א ה ה י א ,כ ש ה א ש ם מ ב ק ש ס ל י ח ה .היא נחלקת ל ה ת ח ט־ 21השוד,E. Norden, Antike Kunstprosa ,
השוה
.
.
6
6
4
f
f
,
LXI1 אות
מבוא ל״קדמוניות היהודים״ ולבקשת
בכוונה
רחמים.
תחילה .היא
למדים ,שהמיג ה נ ק ר א מכחיש,
התחטאות
נחלקת
purgatio
היא׳ כ ש ה א ש ם
טוען ,ש ל א ע ש ה
ל ט ע נ ת ח יו ס ר ־ ת ב ו נ ה ,ג ו ר ל ,א ו נ ם ו כ ר י ״ .מ כ א ן א ב ר
)התחטאות( נוגע למקרה ,ש ה פ ו ש ע מודה באשמתו ,א ל א ש ה ו א
ש ע ש ה א ת מ ע ש ה ו בזדון .ה ו א יכיל ״ ל ה ת ח ט א
הריטורית
מ ע ש ה ר
, ,
,
ב ט ע נ ת חוםר־תבונה וכו .
התיאורית
נותנת הוראות מפורטות ,כיצד לפתח א ת רעיון ^)imprudcntiaחםר־תבונה( ו כ ו
כל אלה הם רק ש ל purgatio
loci communes
3 4 ,
.
)אמצעים מקיבלים( של הסוג הזה והנואם ש ב א לידו מ ק ר ה
מחויב לשים ל ב אליהם ,כי ב ד ר ך זו ה ו א מוכיח חוסר כוונה ת ח י ל ה והוא יכול ע ל
כ מ ך זה ל ב ק ש חנינה לפושע. purgatioט ב ו ע י ם ג ם ב נ א ו ם ה נ ד ו ן ש ל ״ ק ד מ ו נ י ו ת ״ :ה א ח י ם
והנה כל הקוים האפיניים האלה ש ל
מודים בפשע .זאת היא פ ת י ח ת הנאום ,כלומר הודאה, כוונה
conditio sine qua nonש ל ב ק ש ת ח נ י נ ה :
בלי
,concessioא י ן ,purgatioש ה ר י ה א ח ר ו נ ה ה י א ח ל ק מ ה ר א ש ו נ ה .ה ח ו ל י ה ה ש נ י ה :ה כ ח ש ת תחילה ,איננה נזכרת
השלישית:
שהיא
במלים מפורשות .אולם אין ספק,
מובלעת בתוך
החוליה
האחים מ ב ק ש י ם מיוסף ,שיחוה דעתו ,א ם בנימין ל א ע ש ה א ת מ ע ש ה ו מ ת ו ך ח ו ט ר
תבונה בגלל גילו הצעיר .ברור ,ש מ ט ר ת ה ב ק ש ה ה ז א ת ה י א לסלול — ע ל -י ד י הראיה ,ש מ ע ש ה - ה פ ש ע ב א מ ת ו ך חוסר־תבונר .ש ל ה צ ע י ר — א ת ה ד ר ך לטענה ,ש ל א ה י ת ה כ ל כוונת־זדון ו מ ש ו ס כ ך ה ו א ר א ו י לחנינה .א ם כן ,ה ר י ע ל כ ר ח נ ו א נ ו ב א י ם ל כ ל ל מ ס ק נ ה ,ש ה נ א ו ם ה נ ד ו ן ה ו א ח י ב ו ר ריטורי ,ש נ ע ש ה לפי כל הכללים העיקריים
2 3
ש ל סוג ״טעון סיוע״ י " .אנו דשאים להניח כ ב ט ח ו ן
ג מ ו ר ,ש י ו ס ף ל א ח י ב ר א ת ה פ ר ק ה ז ה :ה ו א פ ר י ע ט ו ש ל ריטו*ר ה ל נ י ס ט י ב ר ו מ י ,ש ע ש ה א ו ת במחיר כסף על־פי ה ז מ נ ה ולפי הוראות מפורטות .ע ל כ ך מעידה גם הלשון המצוחצחת ,ה מ צ ט י י
ר
ב מ
ה ן באוצר מלים מ ס ו ל ס ל ו ת והן ב מ ב נ ה ה א מ נ ו ת י ש ל ה מ ש פ ט י ם .נ ו צ ו ת ־ ק י ש ו ט זרות ,ד ו מ ו ת ל א ל ה ש ב נ א ו ם יהודה ,אם כי מ מ י ן אחר ,נ מ צ א ו ת
ב פ ר
קי ה
ג נ א
י))eY* o 6והשבח( Y q
v0l
3
^^ לשאו(
ברם ,ע ל כל א ל ה נ ד ב ר במקום אחר. ה ח פ ץ לקרב .א ת ק ה ל ה ק ו ר א י ם ה ה ל נ י ם ט י י ם ־ ה ר ו מ א י ם ו ל ה ק ל ע ל י ה ם א ת ה ק ר י א ה ב ס פ ר ו ה י ה
ו ד י
ג ר ם לו ליוסף ,ש י ו ו ת ר ויתור ק י צ ו נ י ב ע נ י ן ה ש מ ו ת העבריים .ה ו א מ ת א כ ז ר מ מ ש לצורה ה ע ב ר י ת של שמות המקרא ומשווה להם צורה יוונית במידת ה א פ ש ר והבלתי־אפשר ,ומכניסם
במיטת
סדום ש ל הנטיה היוונית בלי יוצא מן הכלל ובניגוד גמור לתרגום השבעים ,השומר כרגיל ע ל הצורה
ה ע ב ר י ת ומיוון ר ק ש מ ו ת מ ו ע ט י ם " .יחסו זה ש ל יוסף א ל הצורה מובן בהחלט .ל ע ו מ ת
השבעים,
ש ע ש ו א ת עבודתם בשביל יהודים הלניסטיים ,א ש ר עם היותם חסרי ידיעה מ מ ש י ת
.Juridicialis constitutio est cum factum convenit, sed iure an iniuria factum sit quaeritur. Eius constitutionis partes .23
.׳ לפיכך אין הכהן הגדול קרב אל מת ,בה
א
ב
ל
ש
א
ע
1,
ע
ה
י ן
ל
ש
^ א
ן
נ
ן
א
א
ם
277
ויקרא כ״א, י״א! ב׳ ג׳ 278
ר
על ש א ר הכהנים להתקרב אל אחיהם והוריהם ובניהם שמתו .עליהם להיות תמימים )בב&דם( ב
מ
נ
ת
למקדש. אורח
ו
ת
בתכלית ,ל ל א כל מוס. ק ו ד ש (
) ד ן
ע
ם
י
ף
ת
וציוה ,ש ה כ ה ן ש א י נ ו ש ל ם ב ג ו פ ו י ק ח את• ח ל ק ו א
ה כ ך ן נ י ם ׳
ן
ל
ס
א
ם
ע
ף
י
ל
ל
ן
ע
ל
ן
ע
ת
ן
ל
מ
ן
ב
ן
ן
ח
ל
ה
ה
ויקרא
כ״א ,י׳־י״ד
ת
נ
ב.
ויקראכ״א״ז׳
ש ב ו י ה או־ נ ש י ם ,ה מ ת פ ר נ ס ו ת מ ת ג ר נ ו ת ו מ פ ו נ ד ק ו ת א ו ש נ פ ר ד ו מ ב ע ל י ה ן ה ק ו ד מ י ם
בתולה
**
ו ל ב ו א ע ל ב ה מ ו ת ו ל ח ש ו ק מ ש כ ב ־ ז כ ר מ ת ו ך ר ד י פ ה א ח ד י ה ה נ א ה האסורה•
מיפיים של הנערים
הדברים
וכן
משה
לאשה
ה
ס
ויקרא כ״א, י״ז! כ״א כ״ג
וציוה ,שיהיו טהורים לא ב ע ב ו ד ת ה ק ו ד ש בלבד ,א ל א ישתדלו ,שגם כ ל
חייהם יהיה ל ל א דופי.
279
ו מ ט ע ם זה ה ד י א ל ה הלובשים א ת ב ג ד הכהונה הם
א נ ש י ם ל ל א מ ו ם ו ט ה ו ר י ם ב כ ל ופכחים ,מ ש ו ם ש א ס ו ר ל ה ם ל ש ת ו ת יין ,כ ל ע ו ד ה ם לובשים א ת ב ג ד )הכהונה( ,ולא ע ו ד א ל א שגם ה ב ה מ ו ת -ש מ ק ר י ב י ם ש ל מ ו ת הן ואין בהן מום אלה
2 0 6
הם
א1לם
איפוא
היו
לעשותם מחרישה
. החוקים
עוד• כאלה,
שמסר שחזה
משה
)וקבע(
)לנו(
שכוחם
היה
אותם
מראש,
אף־על־פי
בזמן שיכבשו א ת ארץ כנען. ונטיעה
שתוציא-הארץ
יפה
בימי
עוד
שישב
280
חייו.
בשנה השביעית נותן הוא לארץ מנוחה
סאל-יה י ה י ה ל ש י מ ו ש מ ש ו ת ף ל כ ל מ י ש י ר צ ה • ,ל ב נ י ה ע ם • ו ל נ כ ר י ם ,
ח
ה
מ
ש
י
ם
ז
ה
א
ק
ת
ן
א
ר
י
יובל-,בו מ ש ת ח ר ר י ם ב ע ל י ה ח ו ב ו ת מ ח ו ב ו ת י ה ם • ו נ ש ל ח י ם ה ע ב ד י ם ל ח פ ש י 1, ל ,ל . ה
ם
א
אחד החוקים
ויקרא
כ מ ג מ ת המנוחה מ ע ב ו ד ה ביום השביעי ,שציוה גם עליהם .ומה
כזו .מ ק י פ ה :ה מ ש י ם ש נ ה ב ס ך ה כ ל .ל ש נ ת
ה
-
במדבר, 281
ולא •יישמר ש ו ב -ד ב ר ממנו .כ ן י ש .ל ע ש ו ת גם מ ק ץ ש ב ו ע ־ ה ש נ י ם ה ש ב י ע י .ת ק ו פ ה )שלמה(
ג.
ש
מ
b 2 0 7
ש
ה
ך | ן צ י א
ך
י
נ
ם
ע
ב
ד
ו
ת
ן
ל
א
ע ן נ ש
מ
ן
ת
ב ז 2 0
ן
ה
ם
ב
נ
י
ה
ע
ם
ה
ם
2 0 7
ש
ע
.ו כ ן מ ח ז י ר מ ש ה ב א ו פ ן זד .א ת ה ^ ד ו ת ל ב ע ל י ה ם ה ק ו ד מ י ם :
היובל — פירוש השם דרור
2 0 8
ב
ע
ב
ך
ל
282 ם
ויקרא כ״ה, ^ ל ״ ט מ״א
ן
כשבא283
— מ ז ד מ נ י ם ז ה ש מ כ ר א ת ה נ ח ל ה וזד .ש ק נ ה ו ע ו ש י ם S a 2 0
כ ה ,ח י ״ ב
,הלא ^ ר
ויקרא
0
ויקרא
'וייקרא כ״ה!
ח ש ב ו ן הפירות״ וההוצאות ,ש ה ו צ א ו ע ל ה נ ח ל ה • .ואם נמצא ,ש ה פ י ד ו ת ע ו ל י ם .״ ״ 284 )על •ההוצאות( ,מקבל המוכר א ת השדה ,ואם ההוצאות עודפות-,ישלם )המוכר(
כ ״ י ר כ
"
ח
קדמוניות• היהודים
102
א ת המגיע )למלוי( ה ח ס ר ויחזיק בנחלתו ויקרא
285
כ ז י ה ,ל״א
2 0 9
.ו א ם ח ש ב ו ן ה ת ב ו א ו ת ו ה ה ו צ א ו ת שוד, וקבע ,שהחוק הזה כוחו
הוא .נ מ ס ר ת ה א ד מ ה ע ל ־ י ד י ה מ ח ו ק ק ל ב ע ל י ה הקודמים.
יפה גס לגבי הבתים ,ש נ מ כ ר ו בכפרים .כי א ש ר לבתים ,שנמכרו בעיר ,ק ב ע ה ל כ ה אחרת:
ויקרא כ״ה. כ״ט־ל׳
א ם ה ח ז י ר לו )כאן(
הקונה
286
להחזיר את ה ב י ת ן וקיימת ה י א
שדידה
2 1 0
.
את הכסף לפני שמלאה השנה ,מכריח המחוקק א ת ואם מ ל א ה השנה,
מ א ש ר הוא למי שקנה,
שקנייתן
ס ד ר ־ ח ו ק י ם ז ה ל מ ד ה$ןה מ פ י א ל ה י ם ב ש ע ה ש ת ק ע א ת
מ ח נ ה צ ב א ו ת ה ע ב ר י ם ב ת ח ת י ת ה ר סיני ,והוא מ ס ר ו ב כ ת ב לעברים. ד.
287
הצבא ,שכן כבר היה ב ד ע ת ו לעסוק בעניני מלחמה .וציוה א ת נשיאי השבטים ,חוץ
ב מ ד ב ר א׳. א׳־מ״ז במדבר א׳ ,מ״ז
וכשנראה למשה ,ש ד ב ר ע ר י כ ת החוקים ע ל ה יפה ,ש ם א ת לבו מכאן יאילד ל מ פ ק ד
מ ש ב ט לוי ,כ י ה ל ו י י ם ק ד ו ש י ם ) ל א ל ה י ם ( ו מ ש ו ח ר ר י ם מ כ ל ד ב ר ,ל ק ב ו ע ב ד י ו ק א ת
288
של אלה ,ש ה ם מוכשרים ל צ א ת למלחמה.
מספרם
ששים ריבוא ש ל ו ש ת אלפים ש ש מאות וחמשים מוכשרים
ל ש א ת כ ל י זין.
2 1 1
ולאחר שנערך המפקד נמצאו מבן עשרים שנה עד המשים ״
במקום לוי ר ש ם מ ש ה בין נ ש י א י ה מ ט ו ת א ת
ב ן ייוסף ,ו א ת א פ ר י ם ב מ ק ו ם י ו ס ף
2 1 2
2 1
מנשה
:־ כי ,כ מ ו ש ס י פ ר ת י ל ע י ל ׳ ה י ת ה ז א ת ב ק ש ת ו
שיל י ע ק ב מ י ו ס ף ל י ת ך ל ו א ת ב נ י ו ,ש י א מ צ ם ל ו ל ב נ י ם . 289
במדבר בי ,א׳־ל״ד
ת ו ק ע י ם אתי ה מ ח נ ה ,ה י ו ע ז מ י ם א ת ה מ ש כ ן ב א מ צ ע ו מ כ ל צ ד ה י ו ח ו נ י ם
כשהיו
שבטים.
שלושה
והיו
כובשים דרכים
ביניהם ,והיה
שוק
גם
מסודר
למכירה חיה מונח בסדר .והיו אומנים לכל אומנות בבתי המלאכה? 2 1
במדבר א׳ ,נ״ג
.
וכל
דבר
והמחנה היה s
ר א ש ו נ י ם
290מ ה ב כ ל ד ב ר ל ע י ר ,ש מ ע ב י ר י ם מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ו מ ק י מ י ם א ו ת ה מ ח ד ש דו ,ואחר כך הלויים ,שהיו ב ס ך היו הבחנים תופסים א ת המקומות מסביב למשכן ב 3ג 2
הכל
במדבר ג׳ ,ל״ט במדבר ט׳ י״ח־כ״ג
המון של עשרים ושנים אלף שמונה מאות ושמונים?
כלומר מעל
)כל( הזכרים ,ה ח ל מ א ל ה שהיו בני ש ל ש י ם י ו ם
2 1 4
.
כי גם אלה נפקדו, וכל זמן ש ח נ ה ה ע נ ן
למשכן ,נ ר א ה להם׳ ש י ש ל ה י ש א ר במקום ,מ ש ו ם שהאמינו ,ש א ל ה י ם ש ר ו י
ב ק ר ב ם ,ו כ ש ס ר זה ,ה י ו מ ע ת י ק י ם א ת ה מ ח נ ה . ו. במדבר י׳ .א׳־י׳
291
משה
ה מ צ י א גם מ י ן חצוצרה ,ש ע ש א ה כסף.
פחות
מאמה ,הקנה צר ועבה ק צ ת מחליל ,ואילו על־יד הפה היה רחב
מספקת 292
במדבר יי ,ה׳ 293
2 1 5
ולהזעקתו לאסיפות
בלשון העבדים(. 2 1 6
.
כשתקעו
2 1 7
ונעשו שתים?
באחת השתמשו לקריאת
באחת ,צריכים היו השלטונות להתכנס,
כ ד י ל ה ת י י ע ץ ע ל ע נ י נ י ה ס הם ,ו כ ש ת ק ע ו ב ש ת י ה ן כ י נ ס ו היה סדר כזה:
במדבר ב׳ ,י״ז
במידה
לשם ק ב ל ת הנשימה׳ והסתיים בצורת פעמון בדומה לזה ש ל חצוצרות.
)הכלי נקרא ח צ ו צ ר ה העם
וכזאת היתה
)דמותה(:
ארכה קצת
2 1 8
א ת העם .ובנםוע ה מ ש כ ן
כשתקעו בפעם הראשונה ,היו קמים אלה שחנו לצד מזרח ן
שנית,
)קמו( א ל ה שהיו שרויים בדרום .א ח ר כך היו נ ו ר א י ם א ת ה מ ש כ ן ה מ פ ו ר ק ב א מ צ ע בין ש ש ת השבטים ,שהלכו בראש ,ובין הששה ,שהלכו אחריהם .והלויים כולם היו
'103
־ ס מ ר שלישי למשכן.
מסביב
בפעם
נשתקעו
השלישית .,היה ״זז
חלק
לצד־ מ ע ר ב ;
החונים
9
294
ו ב ת ק י ע ה ה ר ב י ע י ת היה .ז ז ה ח ל ק ב צ פ ו ן ״ .ג ם ב ש ע ת ע ב ו ד ת ה ק ו ד ש ה י ו מ ש ת מ ש י ם
במדבר י /י׳
בפעם
במדבר ט / א׳־ה׳
בחצוצרות, הראשונה
־כשהיו
מובילים׳ את
בשבתות
הקדבנות
ובשאר
הימים
3 3 0
;
א ח ר י י צ י א ת מ צ ר י ם ה ק ר י ב א ז מ ש ה ב מ ד ב ר א ת ה ק ר ב ן ־ ה ק ר ו י קרבן־
3
הפסח" . לאחד זמן קצר העתיק מ ה ד סיני ו ע ב ר " והגיע למקום אחה׳ הנקרא חצר־מות
ג 3 2
.
3
מקומות אחדים ,ש)עוד( בדבר עליהם,
ושם התחיל ההמון שוב לריב ולהאשים
א ת מ ש ה בבסיונות ,ש נ ת נ ס ו בהם ב ד ד ה ועל ש פ י ת ה א ו ת ם לעזוב א ר ץ ט ו ב ה :זו א ב ד ה להם ובמקום חיי הרווחה כאלה;
2 2 4
יג. 295 במדבר י״א, א׳-ל״ד 296
,ש ה ב ט י ח ל ה ש פ י ע עליהם ,ה ר י ה ם בודדים ב ת ו ך ת ל א ו ת
ה ם ח ס ד י ם מים ,ו א י ל ו ה י ה ה מ ן אוזל ב מ ק ר ה ,ה ר י היו ת מ י ם לגווע.׳ ו ב ע ו ד
297
ה ם מ ד ב ר י ם א ל ה א י ש ד ב ר י ם ר ב י ם וקשים,־ ק ר א ל ה ם א ח ד ז מ ן ה ע ם ( ,ש ל א י ש כ ח ו את
ע מ ל ו .ש ל מ ש ה לשלום העדה ולא יתייאשו מתשועת אלהים
2 2 5
בסער ע ו ד י ו ת ר •בגלל ה ק ר י א ה ה ז א ת ׳והיה ה ו ל ך ו ר ו ג ש ע ל מ ש ה . שרויים
אותם
ב י א ו ש כזה,
עודדם,
ואף-על־פי
ל ה ם ב&ד רב ,ל א ליום א ח ד א ל א לימים רבים.
שעלבוהו
קשה,
.
אולם ההמון ובראות ־משה
הבטיח
298
להמציא
וכשלא האמיבו ל ד ב ר זה ומישהו
3
ש א ל * " ,מ ה י כ ן י ו כ ל ״להשיג ,ל פ י ה ב ט ח ת ו ,׳ ) ב ש ר ( ,ב ש ב י ל ר י ב ו א ו ת ר ב י ם כ ל כך, אמר >:״ א ף ־ ע ל ־ פ י ש ש מ ע נ ו ,א ל ה י ם ו א נ י ,ד ב ר י ם ר ע י ם מ פ י כ ם ,ל א ־ נ פ ס י ק מ ל ע מ ו ל למענכם ,והדבר הזה יקדה בעוד זמן לא ר ב ״ י כולו &ליו והם ס ב ב ו ה ו ואספוהו.
1ג 2 2
\ ת ו ד כדי דיבור התמלא המחנה
299
ואילו אלהים ייסר א ת העבדים לאחר זמן קצר
על ש ח צ נ ו ת ם ודברי הגידופים ,שהטיחו כלפיו :כי המון ר ב מהם מ ת והמקום נקרא
אוה
2 2 6
פ ש ו ט ו כמשמעו משם
2 2 7
a220
,
נהג מ ש ה אותם אל פארן
2 2 8
".
)כך קרוי־ המקום ,והוא־ קרוב ל ג ב ו ל ו ת " ׳
2 2 8
ה כ נ ע נ י ם ו ק ש ה ל #ב ת בו( .ו כ י נ מ י א ת ה ע ם וקם ו א מ ר :׳ ״ ש נ י י ד ב ר י ס טובים ה ח ל י ט
י ה א. 300 במדבר י״ג ,א׳־כ׳
א ל ה י ם ל י ת ן לכם .ח י ר ו ת וקנין א ר ץ ע ש י ר ה .מ ה ם נ ת ן ל כ ם א ח ד ו ה ו א כ ב ר בידכם, ה ש נ י ת ק ב ל ו בקרוב .כי י ו ש ב י ם א נ ח נ ו ע ל גבולות הכנענים ,ו מ ע ת ה ל א יוכל' ש ו ם
301
מ ל ך ושום עיר ,א ף לא העם בכל המונו .לעצור א ת עליתנו .נתכונן איפוא לפעולה כי לא יפנו לנו א ת הארץ בלי מלחמה ,אלא אחרי קרבות,גדולים יגורשו ממנה. נ ש ל ח א י פ ו א מרגלים ,שיתבוננו בטובה ש ל הארץ וכמה גדול כוחם )של היושבים בה(.
302
אך קודם כל נהיה בעצה א ח ת וניתן כבוד לאלהים ,שהוא מושיענו ובעל־
ב ד י ת לנו בכל״. על ד ב ר י מ ש ה אלה ענה ה ע ם )בתשואות( הערצה ,והם בחרו למרגלים ש נ י ס ־ ע ש ד א ל ה ע ב ר ו ב א ר ץ כ נ ע ן כולה) ,החל( מן
)איש(
מהידועים ביותר ,א ח ד מכל שבט.
הגבול
שעל־יד מצרים ,ובאו ע ד ח מ ת ה ע י ד
2 2 9
והר הלבנון ,וחזרו ל א ח ד שחקרו
303 ב. ב מ ד ב ר י״ג, כ״א־ל״ג
קדמוניות היהודים
104 היטב 304
א ת טבע הארץ והאנשים היושבים בה ומילאו את שליחותם לכל
סרטיה
ב מ ש ך א ר ב ע י ם יום .ה ם ה ב י א ו ג ם ס י ר ו ת ש ה א ר ץ מ ג ד ל ת ו ע ו ד ר ו א ת ה ע ם ל מ ל ח מ ה על־ידי כנגד
יפייס
של אלה ועל־ידי
אשר
שפע הטוב
בארץ ,לפי סיפוריהם.
אולם
ז ה ה פ ח י ד ו א ו ת ו ב א מ ר ס ,ש ה כ י ב ו ש קשה• ה ו א ב ג ל ל ה נ ה ר ו ת ׳ ׳ ש א י ׳ א פ ש ר
לחצותם מ ח מ ת גדלם ועמקס כאחד ,ובגלל ההרים שלא ייתכן לעבדם ברגל ,ו ב ג ל ל 305
העדים החזקות בחומותיהן ובםוללותיהן העצומות ״
1 2 9
.ועוד סיפרו ,שנפגשו .ב ח ב ר ו ן
ב ב נ י ה ע נ ק י ם :ו מ כ י ו ן שראו :ה מ ר ג ל י ם ,ש ה ד ב ר י ם ב א ר ץ • כ נ ע ן ע ל ו -ב ג ד ל ם ע ל כ ל מ ה
במדבר י״ג ,ל״ג
ש נ ז ד מ ן ל ה מ מ א ז צ א ת ם מ מ צ ר י ם ,לא• זו ב ל ב ד ש נ ב ה ל ו ב ע צ מ ם ,א ל א ש נ י ס ו ל ה ב י א גם א ת ה ע ם לידילמתשבות כאלה•::••• .־
306 ג. במדבר י״ד, א׳־ד׳ 307
•
-
י ג׳ ־
והללו ה א מ י נ ו מ ת ו ך מ ה ש ש מ ע ו ,שכיבוש• ה א ר ץ ה ו א ד ב ר מ ן ה נ מ נ ע .
וכשנתפזרו
)אל אהליהם( מן ה א ס י פ ה ,י ש ב ו ובכו י ח ד עם נ ש י ה ם וילדיהם ,וסיפרו ,ש ל מ ע ש ה א י ן אלהיס בא לעזרתם ורק הבטחה-הבטיח׳ להם וכלפי א ה ר ן אחיו ,ה כ ה ן הגדול.
כלפיו
2 3 0
-.ושוב-האשימו את משה• והטיחו
וכך־ ע ב ד עליהם לילה ק ש ה ב ת ו ך ד ב ר ו
ג י ד ו פ י ם גגד .ה א נ ש י ם ו ב ב ו ק ר ה ת ג ו ד ד ו ו ר צ ו ל א ס י פ ה ו א מ ר ו ל ר ג ו ם א ת מ ש ה ״ ו א ת אהרן• ו ל ח ז ו ר מ צ ר י מ ה . 308 ד. במדבר י״ד, ה׳־ו׳
ויהושע
מ ש ב ט אפרים וכלב מ ש ב ט יהודה ,שהיו בין המרגלים ,נ ב ה ל ו
ונכנסו בתוך ההמון ועצרו בעדו וביקשוהו להתעודד ולא ל ט פ ו ל .ש ק ר על אלהים ולא
309
בן נ ו ן
2 3 1
י־
להאמין לאנשים ,המפחידים
לאלה,
אותם"
2
בדבריהם לא־אמת על הכנענים ,א ל א
המעודדים אותם לילך לקראת אושר ורכישת אותם הקנינים הטובים.
כי
בפני מ ע ש י אנשים ,ש ה ת א מ נ ו בגבורה ,לא יעמוד ל מ ע צ ו ר לא/גודל.ההרים ו ל א ע ו מ ק הנהרות,
ולא כל שכן ב ש ע ה ש א ל ה י ם ת ו מ ך בהם ונלחם להם.
והוסיפו ו א מ ר ו :
״נצא איפוא לקראת האויב ללא חשש .בטחו באלהים שר־צבאנו ,ובואו לכו אחרינו, 310
ו א נ ו נ נ ה ג א ת כ ם ״ .־יבדברים א ל ה ניסו ל ש כ ך א ת כ ע ם .ה ה מ ו ן .ו מ ש ה ו א ה מ נ פ ל ו )על פניהם( א ר צ ה ולא ביקשו מאלהים שלום ל ע צ מ ם ,א ל א שישים קץ ל ב ע ר ו ת ו
במדברי״הי׳
ש ל ה ע ם וירגיע א ת דוחו ,ש נ ב ו כ ה מ ח מ ת צ ר ת ה ש ע ה וקשייה .והנה ב א ה ע נ ן ו ע מ ד מ ע ל ל מ ש כ ן ל א ו ת ,כ י ה ו פ י ע נאלחים.
טו .א. "־?״ח
311 ד
.
ו מ ש ה ה ת א ו ש ש ו י צ א ,א ל העם והודיע ,שאלהים כ ו ע ס
2 3 2 3
על עזות פניהם ,וענוש
'
יענוש אותם ,אמנם לא ל פ י .ג ו ד ל חטאיהמ ,אלא כמידת העונש ,שמטילים ׳אבות
312
ע ל בניהם ,ל ל מ ד ם מ ו ס ר ; כי כ ש ב א ל מ ש כ ן ובכה על א ב ד נ ם ה מ ת ר ג ש לבוא ,הזכירו אלהים ,מ ה ע ש ה למענם ואילו טובות העניק להם והם היו כפויי־טובה והודחו ע ת ה ב מ ו ר ך ל ב ם ש ל ה מ ר ג ל י ם ל ח ש ו ב •את ד ב ר י ה ם ש ל א ל ה ל מ ה י מ נ י ם י ו ת ר מ ה ב ט ח ת ו .
313
אי לזאת ,א מ נ ם לא י א ב ד א ת כולם ולא י ש מ י ד א ת גזעם ,ש נ ו ה ג בו כ ב ו ד י ת ד ע ל
314
אולם לא יתנם ל ר ש ת א ת ארץ כ נ ע ן וליהנות מעשרה ,כי י ע ש ם
כל בני האדם :
105
ספר שלישי
למחוסרי בית ועיר ויבלו את חייהם במדבר ארבעים שנה .ויהיה זה העונש שישאו על עוונם .״ואולם הבטיח ליתן לבניכם את הארץ ולהפקיד בידם )את כל( הטוב, שחשבתם מעצמכם מלהשתתף בו ,יען כי לא שלטתם ברוחכם״. וכשאמר משה את הדברים האלה ,לפי רצונו של אלהים ,התאבל העם והצטער
315
וביקש מאת משה ,שיהיה פרקליט להם לפני אלהים ויגאל אותם מנדודיהם במדבר
ג י״״ל״ט
ויתן להם ערים )לשבת בהן( .ואילו משה השיב ,שאלהים לא יסכים לנםיון כזה ,כי לא כבשר־ודם הובא בקלותידעת לידי כעם עליהם ,אלא גזר־דין מותלט גזר עליהם. אין מקום שלא להאמין ,שמשה ,האיש האחד ,הרגיע ריבואות רבים כאלה של
316
אנשים נרגזים והביאם לידי מתינות .כי אלהים היה אתו והוא הפד את )לב( העם להיות נכנע לדבריו .אף הם הכירו תכופות מתוך הצרות שמצאום לאחר שלא נשמעו לו ,כי מריים גורם להם אך נזק. נערץ היה האיש בגלל מידותיו ובגלל כוחו לעורר אמונה בכל דבריו ,לא דק
317
בזמן שהיה חי ,אלא גם כיום .אכן ,אין איש בין העבדים — ויהא בידו להסתיר את מעשיו — שלא יהא גשמע לחוקים שחקק ,כאילו היה עדיין בחיים ויכול לענשו על הפרתם .ויש עדויות רבות ואחרות לכוחותיו ,שהיו למעלה מכוחו של
318
אדם .הנה זה לא כבר באו כמה אנשים מהיושבים מעבר לנהד פרת ,בסכנות ובהוצאות רבות לאחד דרך של ארבעה חדשים לכבוד בית־קדשנו ולאחר שהביאו את קרבנותיהם לא יכלו להשתתף בהקרבתם ,משום שמשה אסר את הדבר לכל אלה ,שאינם חיים לפי מנהגינו ואינם מקובלים עליגו
233
בגלל מנהגי
אבותיהם .אחדים מהם לא הקריבו כלל ואחדים השאירו את הקרבנות עשויים
319
למחצה ורבים לא יכלו אפילו להיכנס למקדש והלכו ,ונוח היה להם להישמע למצוותיו של משה משיעשו לפי רצונם הם ,ולא חששו ,שמא יבוא מישהו וידבר בגנותם בגלל מעשה זה ,אלא כיוונו דעתם אך ורק למה שיגיד להם לבם .ככה גרמה
320
התודה ,שהיא לפי אמונתנו תורת אלהים ,לכך ,שנראה האיש כמי שטבעו למעלה מטבע אנוש .יתר על כן ,זמךמה לפני המלחמה וישמעאל הכהן הגדול אצלנו בארבע דרכמות
235
234
2333
,בימי קלודיוס קיסר הרומאים
,כשתקף רעב את ארצנו עד שעשרון היה נמכר
והובאו)לבית המקדש( עד שבעים כור
236
קמח לחג המצות )אלה
הן י שלש מאות ואחת מדימנה םייןלית וארבעים ואחת מדימנה אטית
237
321
( ,לא
העז אף אחד מהכהנים לאכול אף פירור אחד ,וזו בשעה שרעב כזה שלט בארץ, מפחד החוק עליהם )ומאימת( הכעס שכועס אלהיט אף על חטאים ,שאפשר להעלימם .לפיכך אין להתפלא על המעשים שנעשו בימים ההם ,בשעה שיש לכתבים שהשאיר משה כוח גדול כל כך עד היום ,שאפילו שונאינו מודים) ,שרק( אלהיס הוא שקבע את סדר חיינו )ונתנו( לנו ביד משה ובזכותו .אולם על אלה יחשוב כל אחר כרצונו.
322
ג.
ספר רביעי אלה הדברים הכלולים בספר הרביעי ש ל תאור קדמוניות היהודים ל י ו ס ף : א.
הקרב בין ה ע ב ד י ם והכנענים בלי ה ס כ מ ת ו של מ ש ה ו מ פ ל ת העברים.
ב.
מ ר י ד ת קורח והעם ב מ ש ה ובאחיו בגלל הכהונה.
ג.
קורות העברים ב מ ד ב ר ב מ ש ך שלשים ו ש מ ו נ ה שנה.
ד.
כ י צ ד נצח מ ש ה את סיחון ואת עוג ,מלכי האמורים ,ו ה ש מ י ד את כל חילם וחלק בגורל א ת ארצם ל ש נ י שבטים וחצי ה ש ב ט של העברים.
ה.
חוקת משה ,וכיצד נסתלק מן החיים. הספר מקיף זמן של שלשים ושמונה שנה.
החיים הלא־נעימים והקשים במדבר אף נגד רצונו אמרו
1
הניעו את העברים לנסות ולהלחם בכנענים
א .א.
של אלהיט .כי ל א רצו ל ש מ ו ע לדברי מ ש ה ו ל ש ב ת במנוחה ,א ל א
במדבר ,י״ד׳
בלבם ,שינצחו א ת האויבים בכוח ידם
קובלים זקוקים
ע ל י ו ו ח ו ש ד י ם בו, לעזרתו.
אלהים׳
שזומם הוא
מ
בלבד ,בלי סיועו של משה׳ והיו
להניחם
מוצא ,כדי
באפם
שיהיו
תמיד
ויצאו להלחם בכנעני ואמרו׳ שלא בזכותו של מ ש ה עוזר להם
אלא שדואג הוא בכלל ל ג ז ע ם
2
בגלל האבות ,שהיה להם
מ
ג
2
לאפיטרופוםן
וגם להם נתן בימים ש ע ב ר ו א ת החירות בגלל צ ד ק ת ם וגם עכשיו יוסיף להיות לבעל־ ב ר י ת ל ה ם א ם אד י ר צ ו ל ה ג ב י ר מ א מ ץ .
3
)אף זאת( אמרו ,ש ה ם כ ש ל ע צ מ ם בכוחם
ל ה ת ג ב ר על )אותם( העמים ,אפילו י ר צ ה מ ש ה להסיר א ת לב אלהים מהם .ובכלל הרי
מתועלתם היא להיות אדונים ל ע צ מ ם ולא ל ש א ת )בעולו(
בשעה
של עריץ כמשה, 3
ולהיות
מחמת
חיבתו
ש&מחיס הם ש י צ א ו )גאולים( מזדונם של המצרים ,ולחיות מ פ י ו לתרמית
נתונים
)זו(
״שרק
לו
לבדו
מגלה
אלהים
את
גורלנו,
אליו ,כאילו אין א נ ו כולנו מ ז ר ע ו ש ל אברהם ,ורק א י ש זד,
4
בלבד הפקד על־ידי
אלהים
ל ד ע ת א ת כל העתידות׳ ש ל מ ד כביכול מפיו״ .ובזאת יוכיחו תבונתם ,אם
יגמרו
את
הארץ
אומר ,במאסם בגאוותנותי ש ל מ ש ה ומתוך בטחונם באלהים ,לרכוש שהבטיח להם ולא ישימו לב לאיש,
)המשתמש(
4
5
ב ת ו א נ ה זו ב ש ם אלהים, 6
כדי לעכב בעדם .וכשנתנו דעתם למצוקתם ולמדבר ,שבגללו נ ר א ת ה להם מצוקה זו ע ו ד נ ו ר א ה מ ש ח י ת ה ׳ היו• ל ה ו ט י ם ל ה ל ח ם ב כ נ ע נ י ם ו ה ע מ י ד ו א ת א ל ה י ם ב ר א ש צבאם ולא חיכו לעזרת המחוקק. ומתוך מפני
מ ח ש ב ה ,ש ב ד ר ך זו ייטיבו לעצמם ,ע ל ו ע ל האויבים .א ב ל א ל ה ל א נ ב ה ל ו התנפלותם ולא מפני מספרם ,אלא קיבלו א ת פניהם בגבורה .וכן
נפלו
ב. 7 במדבר י״ד
5
מ״ד־מ״ה
רבים מן העברים ושאר הצבא ברח׳ לאחר שהתפוררה המערכה ,בלא סדר לעבר ה מ ח נ ה ,ו ה א ו י ב י ם ר ו ד פ י ם א ח ר י ו .א ח ר י ה ש ב ר ה ז ח ,ש ל א צ י פ ו לו ,נ פ ל ה ר ו ח ם ע ל י ה ם
8
לגמרי ולא קיוו עוד לשום ט ו ב ה ב ש ק ל ם בדעתם ,ש ע ל ת ה להם כ ך ב ג ל ל כעסו ש ל אלהיט על שנחפזו לצאת למלחמה בלא הסכמתו. ומשה האויבים
דאה א ת דכאון רוחם של בני עמו עקב המפלה ופחד ,ש מ א יבטחו
בנצחונם וישאפו
לגדולות יותר 5
ויעלו עליהם ,והחליט
9
בדעתו להוליך
א ת ה צ ב א לעבר ה מ ד ב ר ולהתרחק יותר ׳ מן הכנענים .והעם מסר א ת ע צ מ ו שוב
10
ג.
קדמוניות היהודים
110 בידו ,כי הבין ,ש ל א יוכל ל ש פ ר
7
א ת עניניו בלי אפיטרופםותו .ומשה ה ע ב י ר א ת
ה צ ב א ונכנס לתוך המדבר ,כי חשב ,שכאן ישבו במנוחה ולא יתנגשו ע ם ה כ נ ע נ י ם , ב ט ר ם זימן להם א ל ה י ט ש ע ת כ ו ש ר לכך. ב .א.
11
בהם
אולם מ ה ש י ק ר ה ל מ ח נ ו ת גדולים ,ביחוד ב ש ע ת פורענויות ,ש ק ש ה ל ש ל ו ט 8
ואין ב ה ם מ ש מ ע ת ,ק ר ה גם ל י ה ו ד י ם :א ו ת ם ש ש י ם רבוא .ש א ף ב י מ י ם ט ו ב י ם ל א היו
נכנעים ,כפי המשוער ,לאנשים הממונים עליהם
מ ח מ ת המונם,
אותה
רגזו
שעה עוד יותר אחד על חברו ועל מנהיגם בשל חוסר המוצא שלהם ובשל אסונם. 12
ונפלה מריבה ביניהם ,שאין אנו יודעים כ ד ו ג מ ת ה לא א צ ל ההליגיס ולא הברברים.
13
אצל
ו כ ש ה י ת ה נ ש ק פ ת ע ק ב ז ה ס כ נ ת אבדון לכולם ,הצילם מ ש ה ולא נ ט ר 9
ל ה ם ולא זכר ,ש כ מ ע ט ר ג מ ו א ו ת ו ב א ב נ י ם .וגם א ל ה י ם ד א ג לכך,
יבוא
שלא
ע ל י ה ם כליון ,ו א ף ע ל פי ש נ ה ג ו ח ו צ פ ה ב מ ש ה מ ח ו ק ק ם ו ב מ צ ו ו ת ש צ ו ו ם א ל ה י ם על ידו חילצם מהנודאות ,שהיו בוודאי באות עליהם בעקב המריבה ,א ל מ ל א ד א ג מ ש ה ל כ ך ״ י .א ס פ ר א י פ ו א
את המריבה ואת המעשים ,ש ע ש ה משה אחר כ ה אולם
קודם ארצה על הסיבה ,ש צ מ ח ה ממנה'המריבה. ב.
14
ט״ז7א׳-ג׳
1 1
1 0
ק ו ד ח ,א ח ד המיוחסים•שבעבדים ,מצוין במשפחתו ו ב ע ש ר ו ,בעל כ ש ר ו ד ה ד י ב ו ר וכוזההוכחה גדול מאוד במשא־ומתן עם ההמונים ״ ,ר א ה ש מ ש ה יושב בכבודו ש ל 1 3
ו נ ת מ ל א ק נ א ה וחימה ,כיון ש ה י ה בן ש ב ט ו וקרובו) .עיקר(
עולם , )שלדעתו( 15
כעסו היה,
ר א ו י ה י ה ה ו א ב י ת ר צ ד ק ל ז כ ו ת ב כ ב ו ד זה ,מ א ח ר ש ה ו א ע ש י ר מ מ ש ה
ואין הוא נופל מ מ נ ו במוצאו .והיה הולך ומלעיז ע ל ׳ מ ש ה בפני הלויים — כ י היר בני ש ב ט א ח ד — וביחוד בין הקרובים באמרו ,ש מ ו ר א הוא לראות) ,כיצד(
משה
רודף וקונה ל ע צ מ ו תהילה )וכיצד( הוא מ ש ת ד ל ב מ ע ש י ם לא־הוגנים לזכות לה, בהשתמשו
ב א ל ה י ם ב ת ו ר ת א מ ת ל א ,וכן נתן ,בניגוד לחוקים ,א ת ה כ ה ו נ ה ל א ה ר ן
אחיו ,ש ל א נ ב ח ר ע ל ס מ ך ה ח ל ט ה מ ש ו ת פ ת ש ל העדה ,א ל א ע ל ס מ ך ה ח ל ט ת ו הוא, 16
ו נ ו ת ן ב מ ת נ ה א ת ה מ א ר ו ת ל מ י ש י ר צ ה ,כ ד ר כ ם של־ ע ר י צ י ם .ו ה נ ה ,ל ה י ע ל ב ב צ נ ע ה ר ע ה ו א מ ל ה י ו ת נ ת ו ן ל א ו נ ס פ ו מ ב י ,מ ש ו ם ש ד ב ר ז ה ל א זו ב ל ב ד ש ג ו ז ל ה ו א מ ב נ י
17
האדם א ת הכוח שלא ברצונם ,אלא אף בלי שידעו א ת המזימה .כי מי שיודע.בלבו, שראוי הוא לקבל א ת השלטון מ ש ת ד ל להשיגו בדברי שידול ואין הוא מעז ל ק ח ת ו בכוח! ואילו אלה ,שאי א פ ש ר להם ל ה כ ב ד בדרך הישר ,אם כי אינם מ ש ת מ ש י ם ב כ ו ה 1
משום שרוצים להראות כטובים ,מחבלים תחבולות דעות ,כדי להגיע ל ש ל ט ו ן " . 18
מן המועיל הוא לציבור לענוש אנשים כאלה ,כל עוד הם מדמים בנפשם שיוכלו להעלם
19
)מעין
הרואים( ,ואין
להרשות
להם
להגיע
לשלטון
שיהיו
אויבים
לו
בגלוי .״ואיזה ט ע ם יכול מ ש ה ל י ת ן לכך ,ש מ ס ר א ת ה כ ה ו נ ה ל א ה ר ן ו ל ב נ י ו ז כ י א ם החליט
אלהים ליתן ל מ י ש ה ו מ ש ב ט לוי א ת הכבוד ,ה ד י ב י ת ר דין ע ל י לקבלו,
סםר רביעי כ מ ש ה לפי יחוסי ,ואילו
שכמוני
את
למסור ויקבלוהו
הכבוד
דתן"
לשבט
Ill
בעושר ובגיל
הבכור.
הרי
מן
הריני עולה עליו. הוא
היושר
שיהיה
ואם הוחלט
לשבט
ראובן"
1 7
ו א ב י ר ם " ו פ ל ו א .כי אלה הזקנים שבבני ה ש ב ט הזה ואנשים 1 7
בעלי־יכולת בשפע נכסיהם״* . שדיבר קורה א ת הדברים האלה רצה ,שיהא נדמה ,כאילו אינו אלא דואג
בשעה
לציבור ,ואילו ל מ ע ש ה )רק( ח י ב ל תחבולות ,ש י ע ב י ר ה ק ה ל אליו א ת מ ש ר ת הכבוד. ו ה ו א ד י ב ר א ת ד ב ר י ו א ל בני־ ש ב ט ו ב נ י מ ו ס ו מ ת ו ך כ ו ו נ ה ר ע ה . ברבים ושומעיהם הוסיפו
לאט
מהם.
המחנה
וכשחדדו הדברים
ע ו ד " על הדיבות ה ד ע ו ת ע ל אהרן ,נ ת מ ל א כל
מאתים וחמשים מן האנשים הראשונים במעלה התחברו אל קורה
ו ח ת ר ו ל ש ל ו ל א ת ה כ ה ו נ ה מ א ח י ו ש ל מ ש ה ו ל ה ש ל י ך ש י ק ו צ י ם ־ ג ם ע ל זה .ג ם ה ק ה ל היה
מוסת ויצא לרגום את משה.
לפני משכן אלהים וצעקו:
והתכנסו ללא סדר בהמולה ובמבוכה ו ע מ ד ו
״הנה ב א
2 0
העריץ״ ,וכן:
1 9
״לשחרר את העם משעבודו
ש ל זה ,ש ה ט י ל ע ל י ו מ צ ו ו ת ׳ ק ש ו ת ,כ ב י כ ו ל ב ש ם א ל ה י ם .ש כ ן א י ל ו ה י ה א ל ה י ם ב ע צ מ ו א ת זה ש צ ר י ך ל ה י ו ת כהן ,ה ר י ה י ה נותן מ&רה זו ל א י ש ה ר א ו י ל כ ך ו ל א
בוחר
מרשה להעבירה
היה
2 1
לידי אנשים פחותים מרבים )בתוכנו(.
ואילו היה מחליט
ל י ת ן אותה לאהרן ,הרי היה מוסר א ת זכות נ ת י נ ת ה לקהל ולא היה מ ש א י ר ה לאחיו״. ואף־על־פי
ש י ד ע מ ש ה זה כ ב ר א ת ד ב ר י הרכילות ש ל קורה וראה ש ה ע ם מוסת,
לא פחד ,מהיותו בטוח שכלכל א ת הענינים בעצה טובה ובדעתו שאחיו זכה בכהונה לפי
ה ח ל ט ת ו ש ל א ל ה י ם ולא־ ב ח ס ד ו ה ו א .
ובא אל האספה.
והוא ,ש ה י ה מחונן
ב כ ש ר ו נ ו ת שונים וגם מסוגל ל מ ש א ־ ו מ ת ן עם המונים ,לא ד י ב ר אל העם כלל ,אלא קרא
לקורח' בכל
בשמותיהם מכל
כוחו
ואמר:
״אתה
קורת
וכל
אחד
מהאנשים
האלה
)וקרא
של מ א ת י ם ו ח מ ש י ם האנשים( ,ל ד ע ת י ראויים א ת ם ל מ ש ר ת כבוד ,ואף 2 2
העם הזה לא הייתי שולל א ת הכבוד ה ז ה ,אף־על־פי שייתכן ,שנופל הוא
בכל אותם היתרונות שבאו לכם מ ע ש ר כ ם ומשאר גדולתכם .ועתה ,כ ש נ ת ת י לאהרן א ת הכהונה ,לא עשיתי זאת משום שהצטיין בעשרו — שהרי אתה עולה על שנינו גם יחד בגודל נכסיך — ובוודאי גם לא משום י ח ו ס ו — כ י יחוס מ ש ו ת ף לנו מידי אלהים ש נ ת ן לנו אב א ח ד — ולא משום אהבה לאחי ה ע ב ד ת י אליו דבד ,שהיה שייך בדין לאחר .כי אילו נ ת ת י א ת ה מ ש ר ה ה ז א ת ב מ ת נ ה בלי לשים ל ב לאלהים ולחוקיו, ל א ה י י ת י ד ו ל ג על• ע צ מ י ו נ ו ת נ ו ל א ח ד ,מ ש ו ם ש י ש ל י ק ד ב ת ־ ד ם ג ד ו ל ה י ו ת ר ל ע צ מ י משיש כלל,
לי לאחי והנני מקורב לעצמי יותר מ א ש ר לאחי.
כי הדבר לא היה מובן
שאשליך את עצמי לתוך סכנות ,הבאות ממעשים
בלתי־ישרים ,ואילו א ת
הטובות מסיח
הצומחות מכך אתן לאחר.
א ל א י ש ר אני מ ע ש ו ת עוול ,ואלהים ל א היה
א ת ־דעתו ל א מ ן ה ב ז י ו ן ה נ ג ר ם לו ו ל א מ א י ־ י ד י ע ת כ ם א ת ה ד ב ר ש ע ל י כ ם
112
קדמוניות
לעשות ,כדי לזכות בחסדו. 29
היהודים
אלא הוא בעצמו ב ח ד לו א ת מי ש ע ת י ד להיות לכהן,
ו ש י ח ר ר א ו ת נ ו מ ה א ח ר י ו ת ל ע נ י ן זה .ו א ף -ע ל ־ פ י ש א י ן ה ד ב ר נכון ,ש ב ח ס ד י ו ל א ל פ י ה כ ר ע ת אלהים קיבל אהרן א ת הכבוד ,הריהו מניחו ברבים פתוח לתביעתם ש ל כ ל הרוצים
30
בו ,ו א י ן ה ו א מ ב ק ש ,ע ל ס מ ך מ ה ש נ ב ח ר כ ב ר ק ו ד ם ל כ ן ו ש ה ו א מ ח ז י ק ר ש ו ת ל ע צ מ ו ל ה ש ת ד ל גם ע ת ה ל ה ש י ג ה
במשרה,
2 2 3
.
הוא מעדיף שלא ל ר א ו ת כ ם
שרויים בריב על מ ה שהוא מחזיק ב מ ש ר ה — א ף ־ ע ל י פ י שהיא בידו ב ה ת א ם ל ה ח ־ לטתכם: 31
כי לא טעינו בהניחנו ,ש ק י ב ל נ ו " גם ברצונכם מה
שנתן לנו אלהים.
ו נ ח ש ב ה ד ב ר גם לעוון ,א ל מ ל א ק י ב ל נ ו א ת המעזרה ,ש ה ו א נ ו ת ן :
וכנגד זה יהיה זה לנו
מ ח ו ס ר כל־ ת ב ו נ ה ל ד ר ו ש ,ש ת י ש א ר ה מ ש ר ה ב י ד י נ ו ל ע ו ל ם ,א ם ל א י ב ט י ח נ ה
אלהים לקנין בטוח .ובכן לו יכריע שוב בעצמו ,במי הוא רוצה ,שיהיה מ ק ר י ב א ת 32
עלינו
הקדבנות
2 4
ועומד בראש עבודת הקודש.
כי חוםר־דעת הוא לק1רח ל ד ר ו ש
א ת המדורה ולשלול מאלהים א ת הכוח לתתה למי שרוצה.
הפסיקו איפוא א ת הריב
ואת ההמולה בגלל הענין הזה ובואו מחר השכם בבוקר ,אתם שהנכם תובעים א ת 33
א ח ד מביתו מחתה עם
קטורת ואש.
ואתה קודח,
הנח
את
הכהונה,
והביאו כל
ההכרעה
ל א ל ה י ם וחכה ל ב ח י ר ת ו בענין זה ואל ת ע ש ה ע צ מ ך ע ד י ף מ א ל ה י ם ו ב ו א
להדיין בדרך זו ע ל ה מ ש ר ה .וחושבני ,ש ל א מן העוול הוא לקבל גם א ת אהרן כ מ י ש ע ו מ ד גם הוא להתחרות ,משום ש ה ו א מאותו מוצא ע צ מ ו ואי א פ ש ר ל ה ט י ח כ ל פ י ו 34 במדבר ט״ז ,י׳־י״א, ט״ז ,י״ז
שום ד ב ר על מעשיו ב ש ע ת כהונתו. והיה
ל א ח ר ההקטרה ,קרבנו ש ל מי יירצה יותר לפני אלהים ,אותו האיש י י ב ח ר
לכם לכהן. ג .א .
35
לכשתתאספו תעמדו ותקטרו לעיני העם כולו.
וכך א נ ק ה מהריבה ,כאילו נ ת ת י לאחי א ת מ ש ר ת ־ ה כ ב ו ד ב ת ו ר ת חטד׳׳.
וכשאמר מ ש ה זאת פסק העם מלהיות במבוכה ובתשדות נגד משה והסכימו לדבריו, כי היו וגם נראו טובים לעם .וכן ה ת פ ז ר ההמון ל ע ת עתה .ו ל מ ח ר ת באו ל א ס פ ה , כדי
36
להיות
הכהונה.
נוכחים
בשעת
הקרבן ובהכרעה,
שיביא
זה
לאנשים
המתחרים
על
והאספה היתה מ ל א ה המולה ,כי ההמון היה נרגש מתוך צפיה ל ד ב ר י ם
שיתרחשו.
לחלק מהם גרמה קורודרוח התקוה ,ש מ א יוכח פשעו של משה ,ואילו
הנבונים ש ב ה ם )ציפו( ,ש מ א ישוחררו מ ע ס ק ר ע ו מ מ ב ו כ ה :כי ח ש ש ו ׳ ש מ א י ו ש ב ת 37
עוד
יותר סדר החיים׳ אם ת ת פ ש ט המריבה.
לחרף במדבר ט״ז, י״ב־ט״ו 38
שלח עבודת
ואולם ההמון כולו ,ש א ו ה ב
א ת מנהיגיו ומפנה ד ע ת ו לכל מה שאומד מישהו ,היה הולד ורוגש. משרתים לאבירם ולדתן הקודש.
2 3
ומשה
וציוה אותם ,לפי ההסכם ,לבוא ולחכות ע ד ל א ח ר
ואילו הם אמרו לשליחים ,ש ל א ישמעו ולא יביטו
כ י צ ד מ ש ה ׳הולד ו ג ד ל ע ל ־ י ד י מ ע ש י י פ ש ע ע ל ח ש ב ו ן ה ע ם כולו. במדבר ט״ז, כ״ה־כ״ז
מטבעו
בשויוךנפש,
וכששמע משה א ת
תשובתם ,ביקש א ת יועציו־הראשונים לילד אחריו׳ והלד אל האנשים ,שהיו מ ס ב י ב לדתן ,ולא :ח ש ב ל פ ת י ת ו ו ד כ ב ו ד ל ע צ מ ו ל י ל ד א ל א נ ש י ם ,ש נ ה ג ו בו מ נ ה ג ש ל ע ל ב ו ן ,
ספר רביעי והללו הלכו אחריו בלי טענות.
113
וכשנודע לאנשי דתן׳ ש ב א מ ש ה עם חשובי הקהל
39
אליהם .יצאו עם נ ש י ה ם וילדיהמ לפני האהלים ועמדו לראות׳ מה בדעתו של מ ש ה והיו א ת ם גם מ ש ר ת י ה ם ״ ׳ שיוכלו להגן ע ל עצמם ,אם י ש ת מ ש מ ש ה נ ג ד ם
לעשות.
בכוח באיזו צורה שהיא. ו מ ש ה ה ת ק ר ב ו ה ר י ם ידיו ה ש מ י מ ה ו ק ר א ב ק ו ל אדיר ,ע ד ש ש מ ע ה ה מ ו ן כולו ,ו א מ ר : ״ א ד ו ן כל א ש ר ב ש מ י ם ו ב א ר ץ ובים ,א ת ה ה נ ך ה ע ד ה ח ש ו ב ב י ו ת ר ל מ ע ש י ,ה י ד ג ע ש ו כולם
לפי רצונך ,א ת ה הוא בכל
העברים
צרותיהם ן
שהמצאת
בוא
)לי(
והקשיבה נא
דרך לביצועם, לדברי אלה.
משום
40
במדבר ט״ז, כ
שריחמת על נסתר מפניך,
כי אין
ב.
"
ח
ל
'
41
ל א שום ד ב ר ש נ ע ש ה ולא ש ע ל ה ב מ ח ש ב ה .אל ת ר ע איפוא ע י נ ך בי על גלוי ה א מ ת תעדיף על כך א ת כפית הטובה של האנשים האלה.
ואל
הדברים,
שקדמו להוולדי;
את
א ת ה יודע ברור
הם לא נודעו לך מתוך שמיעה אלא היית עד־ראיה
ב ש ע ה ש נ ע ש ו .ה י ה נ א ע ד לי ב ד ב ר י ם ש ל א ח ר כך׳ ש ח ו ש ד י ם בי בגללם ללא־צדק, אף־על־פי
בניתי לי חיים שקטים באומץ
שיודעים אותם היטב.
לבי
2 7
וברצונך
42
ועל־ידי מ ה שקבלתי בירושה מ א ת חותני רעואל — ועזבתי א ת ההנאה מהטובות האלה
קודם עברו עלי פורענויות
והפקרתי א ת עצמי לתלאות לטובתם של אלה.
גדולות למען חירותם ו ע ת ה ל מ ע ן הצלתמ ,והתיצבתי בחפץ־לב בפגי כל פגע רע. והנה
עכשיו ,כשהוטל עלי ח ש ד של מ ע ש י ם רעים על-ידי אנשים ,שבזכות יגיעי
עודם
סיני
)הר(
בחיים ,מן ה י א ה הוא ,ש א ת ה ,ש ה ר א י ת לי א ת ה א ש ה ה י א ע ל
43
ה כ י ת נ י אז להיות שומע בקולך והראיתני א ת הנפלאות ,שגילה המקום לעיני; אתה שצויתני
לילך למצרים ולהודיעם החלטתך ,שזעזעת את חילם של המצרים ונתת
לנו לברוח מלהיות ת ח ת שעבודם ו ה ש פ ל ת לפני א ת מלכות פ ר ע ה ;
44
אתה ,שהפכת
א ת הים ליבשה ב ש ע ה ש ל א ידענו ד ר ך והשיבות א ת הים אחור והצפת לאידם של המצרים אתה,
את מימיו עליהם;
אתה ,ש נ ת ת בחסדך למחוסרי־מגן כלי־זין ל ה ג נ ת ם ;
ש ה פ כ ת א ת המעינות המושחתים למקידי מים ראויים לשתיה והוצאת לנו
בשעות יאושנו הגמור מים מ ס ל ע
2 7 3
בשעה שחסרנו מזונות מן ה א ד מ ה ;
; א ת ה ש ה צ ל ת א ת חיינו על־ידי מזונות מן הים א ת ה ש ה ו ר ד ת ל נ ו גם מ ש מ י ם מזון ,ש ל א ש מ ע ו 2 8
עליו קודם ל כ ן ; א ת ה ש & מ ת ליסוד היינו א ת הגיון תורותיך ואת מ ע ר כ ת חוקתך
—
בוא אתה ,אדון כל ,והיה ל ש ו פ ט לי ולעד ,ש א י ן ע מ ו מ י ק ח שוחד ,כי לא ק י ב ל ת י מ ש ו ם א י ש ע ב ר י כ ל מ ת נ ה ,כ ד י לסלי״ בדין ,ל ט ו ב ת ה ע ש י ר לחלוטין נא
2 9
צ ד
?׳
י
ל
א
ח
י
י
ב
ת
י
א
ת
ה ע נ י
׳
ש
י
כ
ו
ל
ל
8
46
ז כ ו ת
ט״ז״ט״
,ולא שלטתי ל ר ע ת הציבור ,ולא העליתי א ת ה מ ח ש ב ה הזרה
לתכונת נפשי ,ל ת ת לאהרן א ת הכהונה בחסדי ולא
במצוותך;
הוכיחה
גם עכשיו ,ש ה כ ל מ ת נ ה ג ב ה ש ג ח ת ך ושאין ד ב ר בא מ ע צ מ ו א ל א רצונך הוא
השליט
45
בו והמביאו לידי גמר.
הוכיחה נא ,ש ד ו א ג ה נ ך ל א נ ש י ם ה ד ו ר ש י ם
את
47
קדמוניות
114 טובתם 48
היהודים
של העברים ,וענוש את אבירם ודתן הטופליפ עליך שטות ,כאילו נ ו צ ח ת
בתחבולותי. והעבירם
ו ג ל ה א ת ג ז ר -ד י נ ך " ב ה ם ע ל מ ל ח מ ת השיגעון ) ש א ס ר ו ב ה ו ד ( כ ב ו ד ך
מארץ החיים ש ל א בדרך ה ט ב ע ואל יראה הדבר בעיני הבריות .כ א י ל ו
נסתלקו מן העולם ומתו כדרך האדם ? אלא תפער האדמה׳ א ש ד הם דורכים עליה ,א ת
במדבר ט״ז ,ל׳ 49
פיה ,ו ת ב ל ע אותם ו א ת מ ש פ ח ת ם וכל א ש ר להם .כי ד ב ר זה יהיה ל כ ל ה ע ם ר א י ה לכוחך ,ולקח תבונה ,כי
50
ואילו לי י ש מ ש הוכחה
3 0
ב 1י
כל החושבים מחשבות לא־כנות עליר סופם ל ה י ע נ ש כ ך
3 1
,
,כי ע ב ד נאמן אני לכל פקודותיך .ואולם אם קטרוגם ע ל י
הוא קטרוג של אמת ,ש מ ו ר אותם מכל צער ומכל פגע ושלח בי אותה ה פ ו ר ע נ ו ת , עליהם.
שזממתי
ולאחר ש ת י פ ר ע מזה׳ שרצה לעשות עוול לעמר ,ה ש ל ט א ח ד ו ת
ושלום לכל הימים ושמור על עמך ,ההולך אחרי מצוותיך׳ ומנע ממנו כל צ ע ר ו א ל י ה א ח ל ק ו ב ע נ ש ם ש ל החוטאים .כי א ת ה ב ע צ מ ך ידעת ,ש א י ן זה מ ן הדין׳ ש י י ע נ ש כלל ישראל בגלל ׳רשעותם של אלה׳/ 51 ג. ב מ ד ב ר ט״ז, ל״א־ל״ד
לאחר חלף
שדיבר מ ש ה מתוך דמעות את הדברים האלה רעשה פתאום האדמה ורעד ע ל פניה ,כאותו הגל המזנק בכוחה של הרוח׳ וחרדה אחזה א ת כל ה ע ם .
ושאון ורעם אדיר בקע והאדמה שעל יד אהליהם שקעה ובלעה א ו ת ם 52
מ ה ש ה י ה י ק ר להם. אחדים
ו ל א ח ר ש נ ש מ ד ו ב ד ר ך זו .ע ד ש ל א ה י ה ס י פ ק
אפילו להבחין בדבר ,נסגרה שוב האדמה,
3 3
3 2
ואת כל
בידי אנשים
ש נ פ ע ר ה מ ס ב י ב להם,
והיתה
יציבה במידה שלא היה ברור להם למביטיס ,אם עבר עליה משהו מהמסופר לעיל. 53
וכן
מ ת ו אלה והיו למופת לכוחו של אלהים .א פ ש ר היה לבכות ל א ע ל
גורלם
בלבד ,שראוי הוא גם כ ש ל ע צ מ ו לעורר רחמים ,א ל א אף על ש מ ת ת קרוביהם ,ש ע ל ת ה להם כך .כי ל מ ר א ה ה ד ב ר ש ק ד ה ש כ ח ו א ת א נ ש י ה כ ת ש ל ה ם והצדיקו ע ל י ה ם א ת ה ד י ן ו ל א ה צ ט ע ר ו ע ל כך ,כ י ח ש ב ו ,ש ד ת ן ו א נ ש י מ פ ל ג ת ו מ ת ו כ ר ש ע י ם . ד.
54
ו מ ש ה ק ר א ל א נ ש י ם ה מ ת ח ר י ם ע ל ה כ ה ו נ ה ל ע מ ו ד ל ב ח י נ ה ל מ ש ר ה זו ,כ ד י ש י י ב ח ר מי
ש א ל ה י ם י ק ב ל א ת ק ר ב נ ו ב י ת ר רצון.
מכובדים 55 במדבר ט״ז ,ל״ה
על העם בגלל צדקתם של אבותיהם ושלהם ויש אף עלו בה על אלה?
ויצאו גם אהרן וקודח התלקחה ולא
והתאספו מאתים וחמשים איש,
3 4
ו ה ק ט י ר ו כולם לפני המשכן בכל המחתות שהביאו) .פתאום(
א ש כזאת ,ש ל א ה ו צ ת ה ע ו ד כ מ ו ת ה בידי בני אדם ,לפי מ ה ש מ ס פ ר י ם ,
ע ל ת ה עוד מתוך האדמה בהתפרצות יקוד מתחת ,ולא ה ת ל ה ט ה מ ע צ מ ה בין
עצי היער ,ה מ ש ת פ ש פ י ם זה בזה ב ס ע ר ת עוז! 3 5
56
שהיו
שיכולה להתלקח דק במצות א ל ה י ם .
אלא שלהבת לוהטת ואוכלת מאוד,
ב א ש הזאת ,שזינקה על קורה ועל מ א ת י ם
ו ח מ ש י ם האיש ,נ ש מ ד ו כולם ,ע ד ש נ ע ל מ ו אפילו גופותיהם.
נשאר רק אהרן לבדו,
ש ל א ניזוק כלל באש ,משום שאלהימ הוא ש ש י ל ח א ת ה א ש ב א ל ה ש צ ר י כ י ם היו ב מ ד ב ר י״ז, 57 א׳־ה׳
להישרף.
וכשאבדו רצה משה למסור ל ד ו ד ו ת
3 0
א ת ע נ ש ם ש ל הללו ,כדי ש י ד ע ו
םסר רביעי
115
אותו גם אלה שעתידים 'לחולה וצווה את אלעזר בן ־אהרן להניח את מחתותיהם על מזבודהנחושת ,שיהיה הדבר לדורות הבאים לזכר העונש שנענשו על אשר
58
דימו .שיש ביכלתם להתהלך במרמה את כוחו )וגבורתו( של אלהיט; מעתה לא נראה עוד בעיני איש ,שהכהונה באה לו לאהרן בחסדו של משה ,אלא בפסק דינו של אלהים ,שבא לידי גילוי ,נהנה מאז והלאה הוא ובניו ממשרת־הכבוד לבטח. אולם המריבה לא נגמרה אפילו בדרד זו ,אלא רבתה ונתגלעה ביתר שאת ונתגלגלה לה סיבה רעה יותר לילך ולהחמיר ״ ,ונדמה היה ,שלא תיפסק בגללה הרעה לעולם אלא תלך ותמשך .כי אף כי האנשים כבד האמינו ,שאין דבר הנעשה בלי השגחתו
ד .א. 59 במדבר י״ז ,ו׳ 60
של אלהיט ,לא רצו להודות ,שהדברים האלה נעשו שלא בתורת חסד אלהים למשה, והיו קובלים עליו ,שכעסו של אלהים לא היה גדול כל כד מחמת חטאם של האנשים, שנענשו ,אלא משום שמשה גרם לכך :הללו לא נשמדו בעטיו של חטא אחר ,אלא
61
משום ששקדו על עבודת אלהים; ואילו האיש ,שהעניש את העם על~ידי מותם של אנשים כאלה ,שנמנו עם החשובים שבעם ,לא זו בלבד שלא בא על ענשו כלל, אלא שעוד העניק לאחיו את הכהונה ללא כל מחלוקת ,משום שמעתה לא ישתדל
במדבר י״ז, 62כ״ז־כ״דו
עוד איש אחר להשיגה בראותו ,שהראשונים מתו מיתה רעה .ולא עוד אלא שבאה בקשה רבה מקרוביהם של המומתים לפני העם ׳להקטין במידת־מה את רהבו של משה ,שהרי דבר זה חשוב לבטחונם הם. ומשה שמע זמן רב את המהומה ,שהלכה הלוך ותםום ,והיה שרוי בפחד ,שמא ימרדו שוב ואסון גדול וכבד יתרחש ,והלך וכינס את ׳העם לאספה .ולא התיצב
ב. 63 במדבר י״ז, ט״ז־כ״ו
ללמד סניגוריה על עצמו כנגד מה ששמע ,שלא להרגיז את ההמון ,אלא צווה את נשיאי השבטים ,שלא יביאו לו אלא את מטותיהם ועליהמ שמות השבטים כתובים: אותו האיש ,שיתן אלהים סימנו במטהו ,יטול את הכהונה .וכך הוחלט ,והביאו האחרים וגם אהרן ,שכתב ״לוי
״ 38
64
במטהו .ומשה )נטל( את המטות והניחם במשכן
אלהים .למחרת הוציאם והם הוכרו ,הואיל וסומנו גם על־ידי האנשים שהביאום וגם על־ידי העם .וראו ,שהאחרים נשארו באותה צורה שלקחם משה ,ואילו מטה
65
אהרן דאו והנה העלה פקעים וענפים ופרי בשל )שקדים היו ,כי מאותו עץ נעשה המטה( .ונבהלו מפני המראה המופלא .ואלה שרחשו שנאה למשה ואהרן ,ויתרו
66
עכשיו על שנאתם זו והתחילו תוהים על פסק דינו של אלהים עליהם ומשבחים מכאן ולהבא את החלטותיו של אלהים .והודו לו לאהרן ,שמן הדין הוא שתהא הכהונה לו .והלה החזיק כבטחון במ&רה ,לאחר שנבחר שלוש פעמים על ידי אלהים. כך נסתיימה המריבה בין העברים ,לאחר שעמדד• בעינה זמן רב. ושבט לוי היה פטור ממלחמה ומעבודת־צבא ,שכן היה ע ו ס ק וכדי שלא יזניחו את עבודת־הקודש מחמת עניות וחיפוש ה
39
צ ר כ י ם
בעבודת־אלהים67 . ה נ ח ן צ י ם
?Qnf]t
ג.
במדבר י״ח ,ב׳
116
קדמוניות היהודים
צווה משה את העברים ,לכשירכשו ברצון אלהים את ארץ כנען׳ להנחיל ללויים במדבר ל״ה, אי־ח׳ 68 ב מ ד ב ר י״ח, כ״א־כ״ד 69 ד. ב מ ד ב ר י״ח, כ״ו־כ״ח 70
ארבעים ושמונה ערים טובות ויפות ולתחום מהאדמה שלפניהן עד לאלפים אמה, החל מן החומות ,ולמסור להם .ונוסף על כך ציווה את העם להעלות ללויים ולכהנים מעשר מפירות השנה .אלה הן המתנות ,שקיבל השבט הזה מן העם .אולם ח ו ש ב אני לנחוץ לסמן ,מה שקיבלו רק
3 3 3
הכהנים מכולם.
מארבעים ושמונה הערים צווה משה את הלויים ליתן לכהנים ש ל ו ש ־ ע ש ר ה
40
ומן
המע&ר ,שלוקחים מן העם כל שנה ,לחלוק להם את החלק העשירי .מן הדין שיביא העם לאלהים ביכורים מכל הפירות הגדלים מן האדמה ואת כל פטר רחם של
במדבר י״ח, י״ב־י״ט 71
ההולכים על ארבע .הכשרים לקרבן;
אם זכר הוא יש ליתנו לכהנים לקרבן, 41
שיאכלוהו הם ובני ביתם כולם בעיר־הקודש .ואילו בעד ה ב ה מ ו ת ,שחל עליהן 42
איסור האכילה לפי חוקי האבות ,חייבים הבעלים לשלם לכוהנים שקל ו מ ח צ ה , , 2 3
דברים י״ח ,ד׳ ובעד בכור אדם חמשה ש ק ל י ם במדבר 72התבואה ועושים לחם חייבים ליתן להם חלק מהמאפה .והאנשים שנדרו נדר לקדש ס״ו ,כ׳־כ״א
להם גם ראשית גז הצאן.
.
והאופים א ת
עצמם — הם הקרויים נזירים ,המגדלים שערותיהם ואינם טועמים יין — מחויבים 43
במדבר ר ,ב׳־ג׳ ויקרא כ״ז ,א׳־ח׳
73
ליתן את שערותיהם הגזוזות לכהניס ,בשעה שהם מקדישים ומביאים אותן קרבן. 44
ואלה הקוראים לעצמם ״ ק ר ב ך לאלהים ,פירוש ״דורון״ בלשון ההלינים ,אם ברצונם לפדות עצמם מחובה זאת ,חייבים ליתן פדיון כסף לכהנים ,אשד .שלושים שקל 45
וחמשים שקל ה א י ש .
ולגבי אלה ,שאין ידם מגעת לשלם את הסכום הקבוע,
הדשות בידי הכוהנים להחליט כרצונם .והשוחטים בביתם לשם חגיגה ולא ל ש ם
ויקרא זי74 , ל״א־ל״ד השוה ב מ ד ב ר י״ח ,י״ח
ה ק ד ב ן .שפע כזה )של מתנות( המציא משה לכוהנים ,מלבד מה שהעם נותן להם
75
כשהוא מקריב קרבן על חטאיו ,כפי שהראינו בספר הקודם .ומשה צווה ,שישתתפו
במדבר י״ח ,י י א
עבודת אלהים ,מוכרחים להביא לכוהנים את הקיבה ואת החזה ואת שוק־הימין ש ל 46
עבדיהם ובנותיהם ונשיהם של הכהנים בכל המתנות שחייבים ליתן להם ,פ ר ט
במדבר י״ח ,י׳ לקרבנות ,שמקריבים בעד תטאים :כי את אלה אוכלים רק הזכרים הכהנים בו ביום בקודש. ה. ב מ ד ב ר כ׳, י״ד־כ״א
76
ולאחר שצווה משה את הדברים האלה ככלות המריבה ,נסע עם הצבא כולו והגיע עד גבולות אדום .שם שלח שליחים אל מלך האדומים וביקש ליתן לו מעבר, והסכים ליתן כל העדבונות שירצה .שלא יעשה לו שום עוול ,ולהכין שוק לצבא
77
47
והוא ישלם את מחיר המים ,אם י ד ר ו ש .
ואולם הדברים ,ששלח משה ביד
השליחים ,לא מצאו חן בעיניו של הלה ולא הרשה להם את המעבר ויצא והוליך את צבאו חמוש לקראת•משה ,כדי למנוע את ישראל מלעבוד ,אם יעז לעשות זאת בכוח .אז השיב משה את צבאו אחור והוליכהו דרך המדבר סביב ,כי לשאלתו לא יעצהו אלהים לפתוח במלחמה.
ססר רביעי א ז ה ג י ע גם סוף חייה ש ל מ ד י ם
4 8
117
אחותו ,לאחר שהוציאה א ת ש נ ת הארבעים מאז 4 3
א ת מצרים ,ב ח ו ד ש כםנטיקום ,ב ר א ש ה ח ו ד ש למבין ה ל ב נ ה .
עזבה
ע ל חשבון הציבור ברוב פאר ע ל הר א ח ה הבקרא צין
5 0
וקברו אותה
.ו מ ק ץ ש ל ו ש י ם יום ל א ב ל
ה ע ם ע ל י ה ,ט י ה ר מ ש ה א ת ה ע ם ב א ו פ ן כ ז ה :ל א ה ר ח ק מהמחבר .ה ו צ י א ה כ ו ה ן ה ג ד ו ל 3 1
עגלה
ש ל א י ד ע ה מ ח ד ש ה ו ע ב ו ד ת א ד מ ה ו ל א ה י ה ב ה כל מום ,כולה אדומה,
למקום טהור מ ו ח ל ט " ,
ש ם ה ק ר י ב ה ו ה ז ה מ ד מ ה ב א צ ב ע ו ש ב ע פ ע מ י ם בוכח מ ש כ ן
א ח ר ־ כ ך עזדף
והשליך
אלהיט.
את
כולה כמו שהיא
העגלה
ו. 78 במדבר כי, א׳־ב׳
על
וקדביה
עורה
79במדבר י״ט ,א ־ כ ״ ב
80
ל ת ו ך ה א ש ע ץ א ר ז ו א ז ו ב ו צ מ ר שבי .ו א י ש ט ה ו ר א ס ף א ת ה א פ ר כ ו ל ו ו ה ג י ח ו ב מ ק ו ם 3
טהור מוחלט .ואלה שבטמאו ל מ ת ש מ ו מ ע ט א פ ר לתוך מעין והטבילו א ז ו ב " והזו
81
1 ,
)על בשרם( ביום ה ש ל י ש י ו ה ש ב י ע י ו ט ה ר ו " .וצוום ל ע ש ו ת כן גם ל כ ש י ב ו א ו א ל בחלותיהם. ש ב ע ש ה טיהור כזה בגלל א ב ל אחותו ש ל המנהיג ,הוליך זה א ת המחבה
לאחד
ה מ ד ב ר ובא אל מקום בארץ ערב,
דיר
נ ב
שהערבים חשבוהו למטרופולין שלהם. 8
לפגים גקרא ע ר ק א ,ועכשיו ש מ ו פ ט ר ה ״ .המקום הזה מוקף )רוכסי( ה ר גבוה. V
שם
82
T
ע ל ה אהרן ע ל ההד ,מ ש ו ם ש ה ו ד י ע לו משה ,ש ע ו מ ד הוא למות.
ולעיבי כל
83
במדבר .כי. כ״ב־כ״ט
הצבא — כי המקום היה מ ש ו פ ע — פ ש ט א ת בגד הכהונה הגדולה ומסרו ל א ל ע ז ד ב נ ו ,ש ע ב ר ה א ל י ו ,ב ג ל ל ג י ל ו ,מ & ר ת ־ כ ב ו ד )זו( ,ו מ ת ו כ ל ה ע ם ע ו מ ד ו מ ב י ט א ל י ו . והוא מ ת ב א ו ת ה שנה ,בה קיפח גם א ת אתותו ,ו ש נ ו ת חייו בסך הכל מ א ה ע ש ר י ם ושלוש. אתונה
במדבר ל״ג ,ל״ח
והוא מ ת לפי מנין הלבנה ב ר א ש חודש ,באותו חודש הנקרא בפי אנשי הי?!טומביאון ,ב פ י ה מ ו ק ד ו נ י ם
לואוס
ו ה ע ם נ ה ג ע ל י ו א ב ל ו ת ב מ ש ך ש ל ו ש י ם יום. הצבא
84
ובפי העבדים
אב".
ו כ ש נ ס ת י י מ ה זו ה ו ל י ך מ ש ה מ ש ם א ת
85
ה .א.
והגיע ל נ ה ר ארנון ,היוצא מ ה ד י ע ר ב וזורם ד ר ך מ ד ב ר ש מ מ ה ונופל ליס במדבר כ׳יא ,י״ג
1־ T
והוא ה ג ב ו ל בין א ר ץ מואב ל א ר ץ האמורי.
המלח ומוכשרה
לפרנס המון אנשים בטובה.
והאדמה פ ה " פוריה היא
ומשה שלח איפוא אל ס י ח ו ן
5 6
מלך הארץ
הזאת וביקש מעבר לצבאותיו בכל הערבונות שידרוש ,באופן שלא ת צ א שום תקלה
86
במדבר כ״א, כ״א־כ״ג
ל א ר ץ ולא ל א נ ש י ם ה י ו ש ב י ם בה ,ש ס י ח ו ן ־ ש ו ל ט עליהם ,ושיוכל ל ה ש ת מ ש ל ת ו ע ל ת ם של .הללו במה שניתן לממכר
)וישלם(
אפילו א ת המים ,א ם ירצו למכור להם.
אולם סיחון מירב וזיין א ת צבאו והיה מוכן לעצור ב ה ח ל ט ב ע ד העברים מ ל ע ב ו ד את •האתון ״. 87
ו מ ש ה דאה ,ש ה א מ ו ר י נוהג מ נ ה ג ש ל אויב .והגיע לכלל דעה ,ש ל א נ א ה ל ו ל ש א ת א ת העלבון,־ ו ג מ ר א ו מ ר ל ה ו צ י א -א ת ה ע ב ר י ם מ ן ה ב ט ל ה ו מ ן ה מ ב ו כ ה ה כ ר ו כ ה ב ה , שגרמה
ל ה ם ל מ ר י ב ו ת י ה ם ק ו ד ם •לכן ו ל ק ש י י ה ם ב א ו ת ה ש ע ה .
ושאל • א ת אלהים,
א& הואי מ ר ש ה ל ו ל ה ל ח ם .׳ כ ש ה ו ד י ע ל ו א ל ה י ם ׳ ש י נ ח ל ג ם נ צ ח ו ן ,ש ש ־ מ ש ה א ל י ק ר ב
88
ב.
118
89
קדמוניות
והלהיב
א ת ה צ ב א ועוררם למלא ברגע זה א ת ת ש ו ק ת ם למלחמה׳ שכן נ י ת נ ה ל כ ך
הסכמת
זינם
אלהיס.
משקיבלו העברים א ת הרשות שנכספו לה
ויצאו מיד לפעולה.
ב
וכשפתחו בהתקפה לא ע מ ד רוח האמורי עוד ב ו ,כי נ ב ה ל 5 8 8
מ ל א עוז ,נ ס ו ג מ ת ו ך פחד .ולא ח י כ ו ל ח ת ״
״א
נ ג ש ו ת ה ר א ש ו נ ה ולא ע מ ד ו לעצור א ת העברים ,א ל א הפכו עודף וברחו ,ב ח ש ב ם ,
90
ש ה ד ב ר יביא להם הצלה יותר מהמלחמה .כי בטחו בעריהם הבצורות .אולם גם א ל ה
כ
8b
ל א ה ו ע י ל ו ל ה ם כ ל ל ב מ נ ו ס ת ם ׳'־ ,כ י א ך ר א ו ה ע ב ד י ם 91
לעבר 5 3
שאיפתם וזריזים שלהם, 92
הערים ז
בשימוש
כלי־הקלע
הדביקו א ת האויבים ז C O a
הקלע והחצים
להצטופף
בתוד
חלל
ב ש
.
המלחמה
כ״ז־יל״ב'
למרחק
וקלים
רב
מחמת
ברדיפה
הקלים
כלי־הזין
ואלה שהיו רחוקים מלהתפש ,אותם השיגו אבני־
.והיה הרג רב והבורחים סבלו מפצעיהם ויותר מכל פגעי ה מ ל ח מ ה כי הימים ימי הקיץ והאויבים ברובם ,כלומר אלה ״ המבוהלת,
מרוצתם
ירדו
אל
הנהר
0 2
בצמאם
אז־ פ י ש ט ו ה ע ב ר י ם א ת ה ח ל ל י ם ו ל ק ח ו ש ל ל
האדמה ,שעמדה עדיין בתנובתה.
ומחיה מן הערים
95
לא עיפו
אחריהם ,כי
שהספיקו
למים ,
והעברים
הקיפום וזרקו ע ל י ה ם כידונים וירו בחם חצים ו ה ש מ י ד ו ם כולם׳ וגם סיחון מ ל כ ם נפל
94
ואילו העברים
מרדוף
אחת
היתד.
ל ה ו ס י ף מ א מ צ י ם ע ל מ א מ צ י ה ם ה ק ו ד מ י ם ,°°ו ב ה י ו ת ם ק ל ע י ם ט ו ב י ם מ א ו ד
הציק להם ה צ מ א :
93
ש נ ס ו ג י ם הם ,ל ח צ ו ע ל י ה ם
ב ח ז ק ה והכניסו א נ ד ר ל מ ו ס י ה ב מ ע ר כ ו ת י ה ם והטילו ב ה ל ה בהם .ש ו ר ו ת י ה ם נ ו ת ק ו ו ה ם נמלטו
במדבר
תפשו את כלי 8ג
מפני העברים ,וצבאו שנראה מקודם 3״י .ל^,
היהודים
c
,
כולם.
לעצה ולא
a
4
ושפע
רב
והצבא עבר כבטחון בארץ כ ו ל ה
0 1
של
פירות
ולקח מזון
ש נ ל כ ד ו ג ם כן ,ש כ ן ל א ה י ו ל מ ע צ ו ר כ ל ל ,ל א ח ר ש נ פ ל ו א נ ש י
ש ו א ה כזאת באה איפוא על האמורים .משום שלא היו מ ו כ ש ר י ם
טובים לפעולה.
והעברים
נהרות ודומה בטבעה ׳במידת־מה לאי:
ירשו
א ת ארצם,
והיא
שוכנת
כ י ה א ר ג ו ן ה ו א ג ב ו ל ה ־מדרום,
בין
שלשה
וחיבוקי,
6
ה נ ו פ ל א ל י ר ד ן ה נ ה ר ו מ ש ת ת ף ע ל ־ י ד י כ ך ב ז ר ם מ י מ י ו , °מ ק י ף ־את צ ד ה ה צ פ ו נ י ן ואולם חלקיו ה מ ע ר ב י י ם ש ל ה ח ב ל מוגבלים על־ידי הירדן. ג.
96
ו מ ש ה ג י ע ו ה ד ב ר י ם ל י ד י כ ד נזדווג עוג ,מ ל ך ה ג ל ע ד ו ה ג ו ל ן ״ ,א ל י ש ר א ל ,ו ה ו ל י ד את
צ ב א ו ו מ י ה ר ל ע ז ר ת ו ש ל סיחון ,ש ה י ה י ח ד ו .
לערוך 97 במדבר
ק ר ב נ ג ד העבדים ,כי חשב ,שידו ת ה י ה על העליוגה ,וגם ר צ ה ל ה ת ג ם ו ת
בגבורתם .אולם תקותו נכזבה והוא נפל ח ל ל בקרב וצבאו כולו נשמד .ו מ ש ה ח צ ה
כ״א.
ל״ג-ל״ה
וכשמצאו מת ,החליט בכל ז א ת
.
,
א ת ה נ ה ר יבוק ו ע ב ד ב מ ל כ ו ת עוג והכניע א ת ע ר י ה והרג א ת ת ו ש ב י ה ן כולם ,ש ה י ו מצויגיט בעושר מכל יושבי חבל הארץ ההיא בגלל טיבה המעולה של קרקעם ו ש פ ע 98
6 7
ב ר כ ו ת י ה " .א ש ר לעוג ,ה נ ה ה י ה ב ע ל קומה גבוהה ויפה־תואד ,ש מ ע ט י ם מ א ו ד כמותו!
הוא היה גם בעל זרוע ופעולותיו )בקרב( היו שקולות כנגד מ ע ל ו ת גדלו
ויפיו .ר א י ה ל כ ו ח ו ו ל ג ד ל ו מ צ א ו ה ב ר י ו ת ב ש ע ה ש ל ק ח ו ב ר ב ה
6 8
,עיר־המלכיס של
ספר
עמון,
119
רביעי
א ת מיטתו ,שהיתר .ע ש ו י ה ב ר ז ל ו ר ח ב ה א ר ב ע א מ ו ת ו א ר כ ה ג ד ו ל כ פ ל י ם
בתוספת של אמה .ולאחר מפלתו של זה נ ש ת נ ו להם לעברים העגינים לטובה ,ולא
ד ב ר י ם ג ׳ ,י״א 99
בהווה בלבד ,א ל א גם ל ע ת י ד ש י מ ש להם מ ו ת ו גורם ב ר כ ה :כי קיבלו ש ש י ם ערים
דברים ג /ד־ח׳
וכן הביא מ ש ה א ת גיסותיו אל ש פ ת הירדן וחנה במישור הגדול מול יריחו )עיר
ו .א.
ב צ ו ר ו ת יפה ,שהיו לו ל מ ס עובד ,ושלל רב ,ו נ ת ע ש ר ו כולם ככלל כפרט.
עשירה,
טובה
בהתלהבותם
לגידול למלחמות.
דקלים ומשה
וצמחי־צרי(. הקריב
וישראל
תחילה
התחילו
מ ש ך ימים
להתגאות
אחדים
100
במדבר
ולהפריז
קרבנות־תודה
כ״ב .א׳ 101
לאלהים ושימח א ת ה ע ם ב מ ש ת ה )נצחון( ושלח חלק מחילותיו ל ה ש ח י ת א ת ארץ המדעים
0 9
וללכוד א ת עריהם .וסיבת פ ת י ת ת ה מ ל ח מ ה כלפיהם כך היתה.
T
בלק ,מ ל ד המואבים ,היה חי בידידות ו ב ב ר י ת עם ה מ ד ע י ם עוד מימי אבותיו .כ ש ר א ה את
י ש ר א ל הולכים וגדלים כל כך ,ה ת ח י ל ח ו ש ש מ א ו ד גם לעניניו הוא ,מ ש ו ם
ב. 102 במדבר כ״ב, ב׳-י״ד
שעדיין לא שמע ,שאין העברים מתעסקים בארצות אחרות ,כי נאסר עליהם הדבר על־ידי אלהיט בגלל כיבוש ארץ כ נ ע ן ) ה ע ת י ד לבוא( ן והחליט ,יותר בחפזון מ א ש ר בישוב־הדעת,
להיטפל
אליהם
דברים.
במלחמת
אמנם לא היה
בדעתו
להילחם
103
7
בבני אדם ,ש ה ה צ ל ח ה ה א י ר ה להם פגים ועזות רוחם גדלה מ ח מ ת ק ש י גורלם" , אלא
ח ש ב לעכב ככל -האפשר א ת גידולם
ושלח בענינם שליחים אל
המדעים.
7 1
והיה איש אחד בלעם בארץ ה פ ר ת ,המעולה שבקוםמים בזמן ההוא וידידם של אלה. את
104
א ל ה ש ל ח ו איפוא א נ ש י ם מ ה ח ש ו ב י ם שבהם ,י ח ד עם שליחיו ש ל בלק ,ל ב ק ש הקוסם ,ש י ב ו א ויקלל
א ת ישראל ,כדי לאבדם.
כשהגיעו השליחים איכםנם
105
וקיבלם ב ס ב ר פנים יפות ,ו ל א ח ר ש ס ע ד ו ש א ל א ת אלהים ,מ ה היא ד ע ת ו ע ל העגין, ש ב ג ל ל ו ב א ו ה מ ד י נ י ם ל ק ר ו א לו.
וכשאלהים ה ת נ ג ד לו חזר אל השליחים והסביר 7 2
להם א ת נכונותו והתלהבותו הוא ל ע ג י ן ,שמבקשים ממנו ,אולם אמר ,שאלהים, שהביאו לתהילה רבה כל כך בשל ה א מ ת שהוא מ ב ש ר אותה נ|,
a 7 2
ה ו א ה מ ת נ ג ד לחפצו: ,
7
כי העם ־' ,ש מ ב ק ש י ם מ מ נ ו ש י ב ו א לקללו ,ח י ב ה )יתירה( נ ו ד ע ת לו מ א ת אלהים.
106
מ ט ע ם זה י ע ץ להם לחזור ל א ר צ ם ו ל ב ט ל א ת ה א י ב ה לישראל .א ח ד י ה ד ב ר י ם ה א ל ה שילח את השליחים. אולם
המדעים ,שבלק היה מפציר בהם מאוד ומוסיף ומביא לפניהם א ת בקשתו
בעקשנות ,חזרו ושלחו שליחים אל בלעם .ובלעם רצה לגרום קורת רוח כל־שהיא לאנשים
ושאל
)שוב(
א ת אלהים.
להתנגד בשום דבר לשליחים. להוליכו
ואלהים כ ע ם א פ י ל ו ע ל הנסיון וצווה,
107 במדבר כ״ב, ט״ו־ל״ה
שלא
ואילו ב ל ע ם ל א ש י ע ר ,ש א ל ה י ס צווהו ע ל כך ,כ ד י
שולל והלך עם השליחים.
ב ד ר ך נ ט פ ל אליו מ ל א ך א ל ה י ם במקום צר,
שהיה מוקף חומות אבנים מ ז ה ומזה .והאתון ,ש ר כ ב ע ל י ה בלעם׳ הבינה׳ ש מ ת י צ ב ת נגדם רוח אלהים ,ו ה ס ת ה א ת בלעם ל ק צ ה העליון של א ח ת החומות ולא השגיחה
108
קדמוניות
120 109
היהודים
ב מ כ ו ת ,ש ס פ ג ה מ מ נ ו ב ג ל ל ה כ א ב ש נ ג ר ם לו ,ב ה ל ח צ ו א ל ק צ ה ה ח ו מ ה . המלאך רבצה האתון המוכה והשמיעה במצות את
7 3
ומשהתקרב
אלהים קול ש ל אדם וגידפה אותו, להתאונן
בלעם ,ש א י נ ו נוהג בה ב צ ד ק לפי שירותיה בימים עברו ,ש א י ן לו
עליהם ,והוא טופח בה ואינו מבין ,שרצון אלהים הוא ה מ ע כ ב א ו ת ה ע כ ש י ו ל ש מ ש ו 110
שהוא אץ לקראתו.
בענין, המלאך
111
והלה נבוך מפני קול האדם ש ל האתון׳ ע ד ש נ ת ג ל ה
לפניו בחוש וייסרהו בדברים על המכות ,הואיל ואין ה ב ה מ ה א ש מ ה א ל א
הוא ,ה ע ו מ ד ל ש ט ן ע ל דרכו׳ ש ה י א נ ג ד ר צ ו נ ו ש ל אלהים. לחזור?
ובלעם נבהל והיה מוכן
א ו ל ם א ל ה י ט ה א י ץ בו ל י ל ך בדרך ,ש ה ת כ ו ו ן לה ,וגזר ע ל י ו ל ה ג י ד כ ל מ ה
שישים הוא בלבו. 112 במדבר כ״ב, ל״ה־־מ״א
ובלעם והוא
בא א ל בלק ,ל א ח ר שצווחו אלהים על כך ,ו ה מ ל ך קיבל א ו ת ו ב ר ב פ א ר . ביקש א ת ה מ ל ך להביאו אל א ח ד ההרים ,שיסתכל )משם(
טיבו של זה מ ה ו ? מלכים ב מ ד ב ר 113 כ ״ ג ,א׳־י׳
114
במחנה העברים,
ובלק בא בכבודו ובעצמו והוליך א ת הקוסם בלוית־כבוד ש ל
אל הר ,ש ה ת נ ש א מ ע ל לראשם ,ונמצא במרחק של ששים דים
וכשראה
7 3 3
מהמחנה.
אותם בלעם ,צווה א ת ה מ ל ך לבנות ש ב ע ה מזבחות ולהביא מ ס פ ד זה
של פרים ואילים .ה מ ל ך מ י ה ר ל ע ש ו ת רצונו ובלעם הקריבם והעלם עולה .אז ה ר ג י ש כעין הפכה בנפשו*
7
ואמר:
״ א ש ר י העם ,ש א ל ה י ם הנחילהו ש פ ע נכסים וזיכהו
ב ה ש ג ח ת ו ש ת ה י ה בעל־בריתו ומנהיגו לעולם .כי אין שום גזע אדם ,ש א י נ כ ם ע ו ל י ם עליו,
לפי ד ע ת הבריות ,במידותיכם ובקנאתכם למעשים טובים וטהורים מדופי?
ואת
א ל ה ת נ ח י ל ו לבנים טובים עוד מכם .כי אין אלהים מ ש ג י ח מ כ ל ב נ י ה א ד ם
א ל א בכם והוא מעניק לכם א ת ברכותיו ,ש ב י ד ן ל ע ש ו ת כ ם למאושרים מ כ ל החיים 115
ת ח ת ה ש מ ש .וכן ת כ ב ש ו א ת הארץ ,שאלהים ע צ מ ו ש ל ח א ת כ ם אליה ,והיא ת ה י ה ״ לבניכם
116
לכל
לעולם ,וכל ה א ד מ ה והים יחד ימלאו תהלתם ,אף יהיה ל א ל ידכם ל ם פ ק
א ר צ ו ת ת ב ל תושבים בני גזעכם.
גדול כזה מ א ב א ח ד ? שכל
העולם
מוטל
תוהה אתה ,הצבא המבורך ,ש נ ה י י ת ל ע ם
א מ נ ט ק ט ן ה ו א ע ו ד ב ש ע ה זו ו א ר ץ כ נ ע ן ת כ י ל נ ו .
לפניכם כמקום
מושבכם
לנצח
וישוב
תשבו
א ך דעו,
באיים
וביבשה
7
בהמוניכם ,שאפילו מספר הכוכבים בשמים אינו שקול כנגדם . °ואף בהיותכם המון ר ב כ ז ה ל א י י מ נ ע ׳ א ל ה י ם מ ל ס פ ק ל כ ם ש פ ע ש ל נ כ ס י ם שוני״ם ב י מ י ש ל ו ם ו נ צ ח ו ן ' 117
ועוז במלחמה .הלואי ויתקוף ח ש ק בנשק
ולהתגרות מלחמה אתכם:
לשמח בניו ונשיו
ז ד
7 6 3
א ת בניהם של אויביכם להעז פנים ולתפוש
א י ש מ ה ם ל א •יחזור כ מ נ צ ח ' ו ל א ב צ ו ר ה ,ש י ו כ ל
.י ת ר ו ן כזה׳ ש ל ׳ ג ב ו ר ה ה ו ש פ ע ' ע ל י ל ם ב ה ש ג ח ת אילהים ,ש ה כ ו ה
לו ל מ ע ט א ת ה ע ו ד ף ו ל מ ל א א ת החסר״. 118ו ב ל ע ם
ה. במדבר כ״ג י״א־י״ב
נצחה
הוסיף להתנבא־ כלברים האלה״וילא הוא
־ ׳ ־ ־ ־ '
ש ל ט •י ב ע צ מ ו ׳
י
:
י
אלא'רוח
אלהים
אותו:״ ו ב ל ק כ ע ם ו ק ב ל עליו ,ש ע ו ב ר ה ו א " ע ל " החוזה׳ לפיהו"לקחיו מ ב ע ל י
ס פ ד רביעי
121
בריתו בשכר מתנות גדולות :כי בא לקלל א ת האויבים והוא מהללם וקורא אותם המאושרים
ובלעם השיב:
שבבריות.
״בלק ,כלום ש מ ת לב לעניו בכללו ו ת ד מ ה
119
בנפשך ,שבידינו הוא לשתוק או ל ד ב ר על כגון אלה כ ש ת צ ל ח עלינו דוח אלהים ן הרוח
הזאת היא ה מ ש מ י ע ה קולות ודברים כרצונה ואין אנו יודעים על כך ולא
כלום.
א מ נ ם אני כ ש ל ע צ מ י זוכר אני ,מ ה ב י ק ש ת ם ולמה ה ש ת ו ק ק ת ם ,גם א ת ה
120
ג ם ה מ ד ע י ם ב ה ב י א כ ם א ו ת י הנה) ,וברור לי( ל ש ם מ ה באתי .ו א נ י ה ת פ ל ל ת י ,ש ל א א ת חפצך מכל בחינה.
אקפח
ק ו ר ת דוח.
אולם אלהים חזק מהחלטתי שהחלטתי לגרום לכם
121
והאנשים ,המדמים בנפשם ל ד ע ת מראש מתוך לבם א ת עניניהם של
בני האדם ,חסרי־אונים הם לגמרי ש ל א ל ד ב ר מה ש ש ם אלהיט בלבם ולכפות א ת ר צ ו נ ם ע ל ר צ ו נ ו :כי אין בנו ד ב ר ה ש י י ך ע ו ד לנו ,מ ש ה ק ד י ם ה ה ו א ל ח ד ו ר בתוכנו. אני לא ש מ ת י ל מ ט ר ה לי להלל א ת הצבא הזה ולספר א ת הטובות; ש י ע ד אלהים
122
לגזעם׳ א ל א הוא ש ה ט י ל עלי א ת ב ש ו ר ת ה ד ב ר י ם הללו ,מ ש ו ם ש נ ו ה ג בהם ח ס ד ו ש ו ק ד אולם עכשיו — כי נכסף אני ל ע ש ו ת
ליתן להם חיים ש ל א ו ש ר ו ת ה י ל ת עולם.
ח ס ד גם ע מ ך גם עם המדינים׳ ש ל א נ א ה לי ל ד ח ו ת א ת ב ק ש ת ם — ה ב ה נקים ש ו ב מזבחות
אחרים ונקריב קרבנות דומים לקודמים,
שידשני
לאסור א ת )ידי( ה א נ ש י ם ה א ל ה בקללותי״. שהקריב )בלעם(
על־פי
ש מ א אוכל ל ש ד ל א ת אלהים, ובלק הסכים לכך.
אך אף־
פעמיים ,לא התיר אלהים את הקללות על ישראל.
123בםדבר כ״ג ,י״ג־ כ״ד ,א׳־ס׳ן ס״ו־כ״ד 124
וגם
כשהקריב בפעם השלישית לאחד שנבנו שוב מזבחות אחדים ,לא קילל א ת ישראל
7 8
,
אלא נפל על פניו וניבא ,אילו פורענויות עתידות לקרות מלכים ואילו מדינות ,מן
125
ה ח ש ו ב ו ת ביותר ,ש א ח ד ו ת מהן א ף לא היו עדיין מ י ו ש ב ו ת כלל ,וגם על מאורעות, שנתרחשו
ב ז מ נ י ם ה ק ד מ ו נ י ם ל ב נ י האדם ,ב י ב ש ה או ביס ,ע ד לימים ש ב ז כ ד ו נ י .
מ נ ב ו א ו ת א ל ה כולן׳ ש נ ת ק י י מ ו כפי ש נ י ב א ההוא ,א פ ש ר ל ה ב י א ר א י ה ל מ ה ש י ת ר ח ש 9
Jבעתיד ובלק
כעם ע ל כך׳ ש י ש ר א ל לא קולל ,ושילח א ת בלעם ולא זיכהו בשום כבוד.
והלה
וראשי
בהיותו
המדעים
עומד כבר
לצאת
לדרכו
ולעבור
את
הפרת,
קרא
לבלק
ו א מ ר :״ ב ל ק ו א נ ש י מ ד י ן ה ע ו מ ד י ם כ א ן ,ח י י ב א נ י ל ע ש ו ת ע מ כ ם ח ס ד •גס
126 ו. במדבר כ״ד ,י״א
127
נגד רצונו של אלהים .אין גזע העברים יכול להיות גתון לכליון גמור לא ב מ ל ח מ ה ולא
במגפה ולא
להשמידו.
בחוסר
פדי
האדמה ,ואין
בידי שום גורס יוצא
מגדר
הרגיל
כ י ה ש ג ח ת ו ש ל א ל ה י ם שודד .ע ל י ה ם • ל ה צ י ל ם מ כ ל ר ע ו ל א ל ה ר ש ו ת ,
128
ש ת ב ו א ע ל י ה ם פ ו ר ע נ ו ת ,ש י ל כ ו ב ה כ ו ל ם ל א ב ח ן • :כי א ף ־ ע ל ־ פ י ׳ ש ל ש ע ה ק ל ה י כ ו ל 3
ל פ ג ו ע ב ה ם פ ג ע ק ט ן ״ ,ש י ה א ד ו מ ה כ א י ל ו ה ו ש פ ל ו ע ל ידו ,א ו ל ם א ח ר כ ך י ש ו ב ו לפרוח,
לפחדם
8 0
של אלה ,שגרמו להם נ ז ק י ם .ואולם
אם
תאבים
אתם לזכות
בנצחון כל שהוא עליהם ל מ ש ך זמן קצר ,תוכלו להגיע אליו ל כ ש ת ע ש ו ז א ת :קחו
129
קדמוניות היהודים
122
את הנאות שבבנותיכם ,שיש בכוחן בגלל יפין להכניע ולנצח את פרישותם של רואיהן ,ופרכםו אותן להוסיף להן.חן ושלחו אותן אל סביבות מחנם של הללו 130
והטילו עליהן להיזקק לצעירים לבקשתם .ולכשתראינה שנלכדו הללו )ברשת( התאוה תעמודנה לעזוב
8 0 1
אותם ולא תיענינה לתחנוניהם להישאר ,עד שיתפתו להן
לעזוב את חוקי אבותיהם ולחדול מלכבד את אלהים ,שנתן להם את אלה ,ויעבדו את אלהי המדינים והמואבים .כי בגלל זאת יקצוף עליהם אלהים״ .ובלעם הלד, T 81
131
לאחר שיעץ להם העצה הזאת . וכששלחו המדעים את בנותיהם לפי עצתו של בלעם ,נתפשו בחורי העבדים ליפין ובאו אתן בדברים ובקשו מהן ,שלא תמנענה מהם הנאה מיפין ומקשרי אהבה אתן.
132
והללו קיבלו בשמחה את דבריהם ונזקקו להם .ולאחר שקישרו אותם באהבה אליהן והתאווה הגיעה לשיאה ,התחילו מתכוננות לפרידה .הבחורים ,עצבות רבה תקפה אותם על הליכתן של הנשים ועמדו והפצירו בהן מאוד שלא תעזובנה אותם ,אלא
״
תהיינה להם לנשים ותישאדנה אצלם במקומם ותהיינה לגבירות על כל מה שיש
!3
להם .את הדברים האלה דיברו אליהן בשבועה ועשו את אלהים לסרסור של
3
הבטחותיהם .והיו בוכים ומשתדלים בכל הדרכים לעודד רחמים על עצמם בעיני הנשים .וכשהבעו הללו ,שמשועבדים וקשורים הם לגמרי בקשרי האהבה אליהן, 82
פתחו ואמת ל ה ם : 134
״בחודים אצילים מאוד ,לנו בתי אבותינו ומספד אין סוף של נכסים וחיבה ואהבה של הורים וקרובים ,ולא באנו הנה להתרועע אתכם מחמת מחסור באחד הדברים האלה ,אף לא הסכמנו לדדישתכם ,כדי לעשות ׳סחורה בעלומי גופנו ,אלא משום שחשבנו ,שאנשים טובים וצדיקים הנכם ,נפתינו לכבד אתכם לבקשתכם במתנות
1 3 5
אורחים כאלה .ועכשיו ,הואיל ואומרים אתם ,שהנכם אוהבים אותנו ומתעצבים הנכם על שרוצות אנו לעזוב אתכם ,לא נדחה
83
את בקשתכם ,ורק )נבקש( לקבל
מכם ערובה לאהבתכם ,זו הנראית לנו היחידה הראויה לשמה ,ונהיה שבעות רצון 136
לבלות את חיינו אתכם כנשיכם .כי ישנו חשש ,שמא תנהגו בנו מנהג של זדון ותחזית אותנו חלולות להורינו ,לאחד שת&בעו חברתנו״ .וביקשו לסלוח להן על שהנן נוהגות זהירות בענינים אלה .וכשהסכימו הללו ליתן להן את הערבות שרצו
137
ולא התנגדו כלל ,מדוב תאוותם להן ,אמדו :״הואיל וזה הדבר שהחלטתם ומנהגיכם וחייכם שוגים לגמרי משל כל הבריות ,עד כדי כך .שיש לכם מאכלים מיוחדים ומשקאות בלתי־רגילים אצל אחדים .מן הדין הוא שתעבדו גם את אלהיגו ,אם רוצים אתם לחיות אתנו $ולא תוכל להיות שום ראיה אחרת לאהבתכם ,שהנכם רוחשים אלינו כדבריכם עכשיו וגס לעתיד ,אלא שתשתחוו אתנו לאותם האלים.
138
ואיש לא יוכל להתרעם עליכם לכשתפנו לבכם לאלהיה של הארץ .שבאתם אליה,
123
ספר רביעי
ו ז א ת מ ש ו ם • ש א ל ה י נ ו מ ש ו ת פ י ם ל כ ל ה ב ר י ו ת ,מוז ש א י ן כ ן א ל ה י כ ם ,ש א י ן ל ו -ע ו ב ד י ם זולתכם״
3נ 8
.והוסיפו ואמרה שמן ההכרח הוא להם לשגות באמונתם •של:כל הבריות
א ו ־ ל ב ק ש ל ה ם ע ו ל ם אחר ,שיחיו• ב ו ל ב ד ם ל פ י ח ו ק י ה ם ה מ י ו ח ד י ם להם. ו ה ל ל ו ר א ו מ ת ו ך א ה ב ה א ל י ה ן א ת ד ב ר י ה ן ט ו ב י ם מ א ו ד ׳ ונענו -ל ת ב י ע ת ן ו ע ב ר ו ע ל האבות
חוקי
את
וקיבלו
האמונה,
המקובלים• שם לפי מנהגי־ המקום
8 4
אלהים
שיש
רבים,
להקריב
והחליטו
ושמחו למאכלי נכרים ולא חדלו מ ל ע ש ו ת כל
ד ב ר ה מ ת נ ג ד למה שצוותה אותם תורתם כדי לגרום נחת־רוח לנשים. ופשטה
לאלה
ט. 139 במדבר כ״ה .ב׳
ועתה הלכה
140
ה פ ק ר ו ת ם ש ל ה ב ח ו ר י ם ב צ ב א כ ו ל ו ורוח מ ר י נ כ נ ס ה בם ,ש ק ש ת ה ה ר ב ה
מהקודמת,
ו נ ש ק פ ת היתד ,ס כ נ ה ש ל כ ל י ו ן ג מ ו ר ל ס ד ר ח ו ק י ה ם .כ י ל א ח ר ש ט ע מ ו
הבחורים
פ ע ם מ מ נ ה ג י הגויים ,היו מלעיטים א ת ע צ מ ם ללא ש ו ^ ע ואפילו כ מ ה ז
כ ר א ש י העם ,שהיו מצוינים במידות אבות ,קלקלו יחד עם אלה. M
וזמרי