כתבי-יד בקבלה (Kabbalistic Manuscripts in the Hebrew University)

‫כתבי־יד בקבלה‬ ‫ל‬

‫הנמצאים‬

‫בבית‬

‫הספרים‬

‫הלאומי‬

‫ל^־לי יבא^^‬

‫והאוניברסיטאי‬

‫בירושלם‬ ‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬ ‫‪w w w . hebrewb o oks. org‬‬ ‫ע״י חיים ת ש ם ״ ט‬ ‫תיארם וחקרם‬

‫גרשם‬

‫שלום‬

‫בהשתתפות‬

‫יששכר‬

‫יואל‬

‫ה ו ס פ ה מיוחדה ל^קרית‪-‬םפר״ מ כ ה ד‬

‫ירושלם תר״צ‬ ‫חברה להוצאת ספרים על־יד האוניברסיטה העברית‬

‫כתבי־היד העבריים‬ ‫הנמצאים‬

‫בבית‬

‫הספרים‬

‫הלאומי‬

‫והאוניברסיטאי‬

‫בירושלם‬

‫ה ו ס פ ה מיוחדה ל‪,‬קרית־־ספר״ מזכה ז׳‬

‫ירושלם‬

‫תר״צ‬

‫חברה להוצאת ספרים על‪-‬יד האוניברסיטה העברית‬

‫אוסף כתבי היד העבריים הנמצאים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי‬ ‫בידושלמ מכיל קרוב לשבע מאות כרכים‪ .‬האוסף צעיר לימים ונרכש כמעט כלו‬ ‫ע״י קניות או מתנות בודדות‪ .‬דק אוסף אחד נכנם בו כיחידה הלא הם כיי מר אברהם‬ ‫אזולאי שנתן לבית הספדים כמעט חמשים כ״י‪ ,‬בשנות תרפ״ה ותדפ״ו‪.‬‬ ‫כעת גגש בית הספרים לפרסם קטלוג מדעי לכתבי ה י ה ובזה מתפרסם‬ ‫החלק הראשון‪ :‬כתבי היד בקבלה‪ ,‬שהם כמעט החלק הרביעי באוסף הנוכחי•‬ ‫הנהלת בית הספדים‪.‬‬

‫הקדמה‬ ‫חקירת הקבלה עודגה טעוגה ביסוס מכל צד ומכל פגה‪ .‬הצורך לסתת אבני‬ ‫הבנין המדעי העתיד להבגות בשדה זה גדול מאד‪ .‬ולפי התגאים המיוחדים לספרות‬ ‫הקבלה נודעת חשיבות יסודית ובולטת לחלקיה הגגוזים בכתבי היד‪ .‬אבל דוב‬ ‫הספרים הללו הוצגו לפני העולם המדעי דק בצודה כללית מאד שאינה מספיקה‬ ‫כלל לצרכי עבודה מדעית ואין גם פלא בדבר שברוב הרשימות מאוספי כה׳י באה‬ ‫הקבלה כבת חורגת וכל המצמצם מנת חלקה הרי זה משובח‪ .‬מלבד רשימת כתבי‬ ‫היד במינכן של שטיינשניידד‪ ,‬נעשה עד עתה רק נסיון אחד לתאר אוסף של כתבי‬ ‫יד בקבלה ביתר אריכות ודיוק והיא רשימת מדגוליות על כתבי היד שבמוזיאום‬ ‫הבריטי‪ .‬ועתה בא הספר הזה למלא החסרון עד כמה שהדבר איפשר בגדר האוסף‬ ‫שעבודה זו מוקדשת לו‪ .‬הכינותי את החומד שהבאתי כאן במשך שנים אחדות ולא‬ ‫נמנעתי מלהאריך במקומות שראיתי צורך ותועלת בכך‪ ,‬גם חקרתי אחדי המקורות‬ ‫עד כמה שידי מגעת ומקוה אני שהחוקרים ימצאו כאן גם ידיעות חדשות רבות‬ ‫וגם תקוני טעיות ושבושי הקודמים שלא שמשו בספרות זו כל צרכם‪ .‬האוסף‬ ‫בירושלם אמנם צעיר לימים הוא ויש העולים עליו במעלה ובמספד אבל בכל זאת‬ ‫עלה בידינו לאסוף במשך זמן מועט ובאמצעים מוגבלים ומצומצמים מאד גם מספר‬ ‫ספרים שערכם לחקירת הקבלה גדול למדי‪ .‬עזרו לבית הספרים באסיפת כתבי היד‬ ‫האלה כמה מחובביו בכל אתר ואתד ואי איפשד להזכיר את כולם אבל חושבני‬ ‫לחובה לומד שעזרתו הפעילה של חברי הרב ש מ ח ה א ס ף היתד! בעלת ערך מיוחד‬ ‫בשעת קניות אחדות מהחשובות ביותר להתפתחות האוסף הזה‪ .‬ימצאו כאן גם‬ ‫מספד מקורות בעלי חשיבות ניכרת הן שלא נרשמו כלל בשאר רשימות עד עכשיו‬ ‫הן שמלאכת רשימתם נעשית באופן קטוע ובלתי מספיק‪.‬‬ ‫סדרתי את הספר על פי סדר זמני הספדים׳ עד כמה שאיפשד‪ ,‬ושמתי את‬ ‫קובצי מלאכת הכשוף וקבלה מעשית בסוף הרשימה‪ .‬כ״י ‪ 157‬היוצא מהכלל הזה‬ ‫נקנה אך בשעה שחלק גדול מהספר סודר כבר בדפוס‪ ,‬ולאמתו של דבר שייך בין‬ ‫מספר ‪ 21‬ו‪ ,22‬בערך‪ .‬בנספחים הדפסתי מקורות שונים מהנרשמים כאן שראיתי‬ ‫בהם תועלת לחקירות אלה‪ ,‬מבחינות שונות•‬ ‫האחריות המדעית לתוכן הספד הזה כולה רק עלי‪ ,‬אבל עזרה חשובה נעזרתי‬ ‫על ידי ד י ר י ‪ .‬י ו א ל ‪ ,‬ראש המחלקה היודאיסטית בבית הספדים׳ שהשתתף בספר‬

‫‪IX‬‬

‫הקדמה‬

‫זה ע״י השוותו את כל כתבי היד עוד פעם עם מה שכתבתי והעתקתי מהם )מלבד‬ ‫ה״נספחים״( וע״י קדיאת שתי הגהות מכל הספד‪ ,‬עבודות שלא היה בכחי לעשותן‬ ‫הן מקוצר הזמן לפגי מסירת הספד לבית הדפוס והן מקוצר כה עיני‪ .‬על ידי זה‬ ‫תוקנו בודאי כמה טעיות ואוכל לקוות שמספר השגיאות שגפלו בהעתקות מן כתבי‬ ‫היד יהיה קטן עד מאד‪.‬‬ ‫עלי להביע תודתי עוד לשני צדדים‪ :‬לפרופ׳ א ל כ ס נ ד ר מ א ד כ ם בניו‪-‬‬ ‫יורק שהעמיד לרשותי רשימתו הארעית הקצרה של כתבי היד בקבלה שבספרית‬ ‫בית המדרש לרבנים דאמדיקה שהקוראים ימצאו רמיזות שונות אליה בספר הזה‪.‬‬ ‫וכן לממונים על קרן ד ו ד ' ו ו ל פ ם ו ן שנתנו את האפשרות להדפיס את הספד‬ ‫הזה לרגלי פתיחת הבנין החדש של בית הספרים הנקרא על שמו‪.‬‬ ‫גרשם שלום‬ ‫ירושלם‪ ,‬האוניברסיטה העברית•‬ ‫ערב שבועות תריצ•‬

‫לוח להשוואת סימני כה״י לפי מעמדם בבית ה ס פ ר י ם‬ ‫עם המספרים הסדוריים ברשימה הזאת״‬ ‫סימן כ״י בספריה‬

‫‪4°‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪50‬‬

‫״‪8‬‬

‫מספרו כאן‬

‫‪116‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪141‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪98‬‬

‫‪8° 52‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪162‬‬

‫‪75‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪85‬‬

‫‪67‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪90‬‬

‫להשוואת סימני‬

‫לוח‬

‫בספריה‬

‫כ א‬

‫ן‬

‫‪8° 174‬‬

‫‪113‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪130‬‬

‫‪237‬‬ ‫‪239‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪242‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪252‬‬

‫‪89‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪71‬‬

‫‪198‬‬ ‫‪205‬‬

‫כה״י‬ ‫בספריה‬

‫‪8° 362‬‬ ‫‪367‬‬ ‫‪370‬‬ ‫‪381‬‬ ‫‪389‬‬ ‫‪392‬‬ ‫‪393‬‬ ‫‪394‬‬ ‫‪395‬‬

‫‪265‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪276‬‬ ‫‪282‬‬

‫‪97‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪149‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪135‬‬

‫‪397‬‬ ‫‪398‬‬ ‫‪399‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪401‬‬ ‫‪402‬‬

‫‪287‬‬

‫‪146‬‬

‫‪403‬‬

‫‪307‬‬ ‫‪308‬‬ ‫‪309‬‬ ‫‪310‬‬ ‫‪311‬‬

‫‪123‬‬

‫‪404‬‬

‫‪124‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪137‬‬

‫‪405‬‬ ‫‪406‬‬ ‫‪407‬‬ ‫‪409‬‬ ‫‪411‬‬

‫‪255‬‬ ‫‪264‬‬

‫‪312‬‬ ‫‪324‬‬ ‫‪328‬‬ ‫‪329‬‬ ‫‪330‬‬ ‫‪331‬‬ ‫‪334‬‬ ‫‪342‬‬ ‫‪347‬‬ ‫‪353‬‬ ‫‪354‬‬ ‫‪355‬‬

‫‪47‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪412‬‬ ‫‪416‬‬ ‫‪417‬‬ ‫‪418‬‬ ‫‪419‬‬ ‫‪430‬‬ ‫‪437‬‬ ‫‪449‬‬ ‫‪451‬‬ ‫‪452‬‬ ‫‪459‬‬

‫כ א‬

‫ן‬

‫‪21‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪142‬‬

‫לוח‬

‫להשוואת‬

‫בספריה‬

‫כאן‬

‫‪8° 460‬‬

‫‪140‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪62‬‬

‫‪465‬‬ ‫‪468‬‬ ‫‪476‬‬ ‫‪477‬‬ ‫‪478‬‬ ‫‪479‬‬ ‫‪484‬‬ ‫‪485‬‬ ‫‪487‬‬ ‫‪488‬‬ ‫‪489‬‬ ‫‪490‬‬ ‫‪491‬‬ ‫‪492‬‬ ‫‪493‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪112‬‬

‫‪84‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪41‬‬

‫סימני‬

‫כה״י‬ ‫בספריה‬

‫‪8° 509‬‬ ‫‪519‬‬ ‫‪522‬‬ ‫‪525‬‬ ‫‪526‬‬ ‫‪530‬‬ ‫‪531‬‬ ‫‪533‬‬ ‫‪534‬‬ ‫‪538‬‬ ‫‪539‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪541‬‬ ‫‪544‬‬ ‫‪550‬‬

‫כאן‬

‫‪134‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪139‬‬

‫‪72‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪157‬‬

‫ו‬ ‫‪8 .‬‬

‫‪U‬‬

‫‪ - .‬נייר‪ ,‬י‪ 14:20,‬צימ‪70 .‬‬

‫ף‬

‫שורותבעמוד‪,27‬ד‬

‫‪ .‬כתיבה רבנית‬

‫ספרדית ברורה‪ .‬אבל דף ‪ 70-63‬ניזוקו מאד ע״י מים עד שבעמודים אחדים‬ ‫הכתיבה נטשטשה מכל וכל‪ .‬נכתב במאה הט״ז בעדך ואולי גם מעט אח״כ‪.‬‬ ‫נקנה מר׳ יצחק באדהב‪ ,‬ירושלם‪ .‬תרפ״ח‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪,‬‬

‫דף ‪ 6 2 - 1‬פ י ה ג ד ו ת ל ד ׳‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫עזריאל‬ ‫ז‬

‫ת נ צ ב ״ ה ‪ .‬פירוש ההגדות במס׳‬

‫ברכות‪ ,‬תענית )מתחיל ‪ , (12‬מגילה ‪ (21 0‬וחגיגה )‪(38‬‬

‫‪a‬‬

‫ב ד ר ך הקבלה‪ .‬הועתק‬

‫כנראה מכ״י ישן שהסופר לא קרא בו היטב ולכן השאיר כמה פעמים מקום‬ ‫למלים ואפילו לאותיות‪ ,‬ואולם חסרונות אלה אינם שקולים כלל כנגד חשיבותו‬ ‫הגדולה של הספר הזה‪ .‬כ״י זה נרשם בשם המטעה ״אלף המגן׳ ברשימת פרד״ס‬ ‫התודה והחכמה מכ״י ר׳י באדהב‪ ,‬ירושלם תרג־ח‪ ,‬סי׳ ‪ ,29‬והטעם שראיתיו אצלו‬ ‫מכודך עם איזה דפים מם׳ הלכה ששמו אלף המגן )את הדפים האלה לא‬ ‫יכולנו לקנות(‪.‬‬ ‫כל הראשונים ראו פירוש ההגדות של ר׳ עזרא ויש מביאים גם בשם ר׳‬ ‫עזריאל‪ ,‬ולפי עדותו המפורשת של ר׳ שם טוב ן׳ גאון בס׳ בדי הארון ש נ י ה ם‬ ‫חברו פירוש ההגדות )״שכבר הקדימוהו החכמים החסידים ר׳ עזרא וד׳ עזריאל‬ ‫מגידונה ד ל שחברו פירוש ההגדות והוסיף ר׳ עזרא לחבר פירוש בתפלות ורמזו‬ ‫בהן כל הצורך גם פירשו שם מעשה בראשית ומעשה מרכבה מאשר קבלו מפי‬ ‫הרב החסיד םגי נהור ד ל אלא שעשו להם םמניות באכין ורקין כדי שלא יבין‬ ‫אדם מדעתי עיין מונק‬

‫‪1908‬‬

‫‪, Z . L H M . - I‬‬

‫עמי ‪ (50‬ונשארו לנו‬

‫לשונות רבים על שמם בספרי המקובלים במאה הי׳׳ג‪-‬טיו‪ ,‬ואח״כ נשכח הספר‬ ‫ונעלם ולא נודע לחוקרים עד עכשיו‪ .‬והנה באמת נמצאו בידינו שתי נוסחאות‬ ‫מהפירוש הזה‪ :‬זו שלפנינו על שם ד׳ ע ז ר י א ל והאחרת בכ״י ואטיקאן ‪ 185‬דף‬ ‫‪) 18-1‬וצלומו מונח לפני( ונקראת שם •פירוש ההגדות להחכם הגדול ר׳ ע ז ר א‬ ‫ב י ר שלמה״‪ .‬והשוויתי אותם וראיתי כי באמת אין כל ספק ששניהם אמתיים‪,‬‬ ‫וגם השמות שנקראו עליהם מתאימים‪ ,‬כי ר׳ עזרא חיבר פירושו בקיצור‪ ,‬ור׳‬ ‫עזריאל הרחיב דבריו יותר עד שנמצא לו במם׳ חגיגה פי שלש מאשר לדי עזרא‪,‬‬ ‫וכתבי יד אחדים לא נודעו עדיין‪ .‬וגם זאת מצאתי שד׳ אברהם ביד יהודה‬ ‫אלמליך הדפים את כל פירושו של ר׳ עזרא )בנוסח הקצר( על ברכות ומקצת‬ ‫דבריו על תענית ומגילה בם׳ לקוטי שכחה ופאה )פירארה שי״ו( והעלים את שם‬ ‫המחבר או גם לא ידע אותו )אמנם בחר בהקדמתו בלשון ערומים‪ ,‬במליצות‬

‫‪2‬‬

‫כ ת ב יד ‪1‬‬

‫המשתמעות לשתי פנים‪ ,‬ביחס לבעלות הדבדים שהכניס בקובץ שלו( עד שטעו‬ ‫כל החוקרים וחשבוהו למחבר החלק הדאשון הזה על מסכתות הש״ם‪ .‬ואני אדפיס‬ ‫כאן כדוגמא את דברי הנוסח הארוך למסכת תענית‪ ,‬דברים חשובים על מהות‬ ‫התורה ומהות הנבואה‪ ,‬והבקי בספרי הראשונים יכיר בנקל שכמעט הכל השתמשו‬ ‫בהם ורק מעטים מאד הזכירו את הדברים בשם אומרם‪.‬‬ ‫הלשון והתוכן המיוחד של הנוסח הרחב אשר בכיי ירושלם מוכיחים שאין‬ ‫כאן עיבוד מאוחר של פירוש ד׳ עזרא‪ ,‬כי יש בו דברים רבים שרק בן דורם יכול‬ ‫לכתוב אותם‪ ,‬ונשארו כאן גם מקצת לשונות ד׳ יצחק םגי נהור )בשם ‪-‬החסיד״‬ ‫סתם‪ ,‬כמו בפי׳ הקצר של ר׳ עזרא( שאינם במקומות אחדים וכן שרידים מספדים‬ ‫ניאו־אפלטונייס חשובים שאבדו מאתנו ושעלולים להפיץ אור חדש על מקורותיו‬ ‫של גבירול‪ .‬הספד משתמש בטרמינולוגיה קבלית שכבר בדוד שלאחריו פסקו‬ ‫מלהשתמש בה‪ ,‬ומתאים בה בפרטים רבים לספר משיב דברים נכוחים לד׳ יעקב‬ ‫בן ששת‪ ,‬בן דורם ובן עירם ובודאי גם בן סודם של ר׳ עזריאל וד׳ עזרא‪.‬‬ ‫הנוסח הרחב מזכיר בפירוש את ר׳ עזרא והדברים נמצאים בפי׳ שדרש‬ ‫שלו‪ ,‬ולכן אין ספק שיש לסמוך על הפתיחות בשני כתבי היד• לשונות הראשונים‬ ‫מפירוש זה מתאימים כמעט כולם לאחת מהנוםחאות האלו‪ .‬הספד טעון עיבוד‬ ‫בקרתי יסודי ותקותי להדפיסו פעם כספר בפני עצמו‪.‬‬ ‫מקורותיו הקבליים של ר׳ עזריאל היו כאן מלבד מה ששמע בעל פה‬

‫של‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪28‬ועוד ‪,11 ,7‬‬

‫‪a‬‬

‫( בעיקר דברי ס פ ד ה ב ה י ר המובא פעמים רבות בשם‬

‫זה )לא בשם מדרש ר׳ נחוניא‪ ,‬וגם נוסח ואטיקאן מכיר דק את השם הזה( ומפרש‬ ‫אותו לפי דרכו‪ ,‬ודברי החושבים שהוא גם חבר את הבהיר‪ ,‬אינם מוצאים כל‬ ‫הצדקה בספר זה או בנוסח הקצר‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫דף ל‪ 9 /‬רמזים מעורפלים על סוד אמן אמונה ואומן‪ ,‬כמו באגדתו ששלח‬ ‫לבורגוש שהדפסתיה בקובץ כתבי ד׳ יעקב הכהן והיא בודאי לד׳ עזריאל כמו‬ ‫שרשום עליה בכתבי יד אחדים‬

‫)עיין מדעי היהדות בי‪ ,‬עמ׳ ‪233‬־‪.(240‬‬

‫‪a‬‬

‫) ע י י ן בנספחים( מביא את ד׳ יעקב החסיד וד׳ נהודאי איש ידושלם‬

‫דף ‪20‬‬

‫)וכן גם בכ״י ואטיקאן( וזהו איפוא המקור הראשון לציטאט הנפוץ הזה‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 11‬מביא כאן על הכתב והמכתב ״ ו ה ג א ו ן מ ד י רב י ה ו ד א י פי׳‬ ‫מ ש ם ה ר א ש ו נ י ם אלו כיב אותיות״ )וההמשך משובש מאד‪ ,‬ובכ״י ואטיקאן כל‬ ‫הענין הנדון כאן איננו(‪ ,‬והנה אלו הם ד ב ר י ד׳ י ה ו ד ה ב ן ב ר ז י ל א י הברצלוני‬ ‫ונמצאו בשו״ת הגאונים הו׳ ליק סי׳ קי״ט ‪ -‬וזהו ה צ י ט א ט ה י ח י ד מספרי ד׳‬ ‫יהודה בן ברזילאי הידוע לי בספרות הקבלה‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫בדף ‪ 26‬מביא פרקי מרכבה‪ ,‬ובעמוד‬

‫‪ b :‬ו כ ש ת ח ז ו ר השכינה לבית קדשי‬

‫הקדשי׳ אומ׳ ברוך כדאיתא ]בכ״י כדאיתה[ ב מ ע ש ה ב ר א ש י ת ד ש מ ו א ל ]?‬

‫כתב‬

‫יד‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬

‫כיי ואט״ אינו יודע ממקור המופלא הזה‪ ,‬אלא מביא דף ‪ 11‬את ״החסיד בשם‬ ‫הרב אביו׳ שהוא הראב״ד‪ ,‬כמקור הדברים(‪.‬‬ ‫בסוף מם׳ מגילה נמצא מדף ‪ 38-28‬אוסף מאמרי מדרש על מעשה בראשית‬ ‫ומעשה מרכבה ומהם שאיני יודע את מקורם‪ ,‬וכנראה נאספו כאן בכוונה כמבוא‬ ‫למעשה בראשית במם׳ חגיגה‪ ,‬ובאמצע מביא גם מאמר קצר על ראש דברך אמת‬ ‫בדרך קבלה ובסוף רשום ‪ -‬ע ד כ א ן ל ש ו ן ה ח כ ם ר׳ ע ז ר א ז ״ ל ׳ ואמנם‬ ‫הדברים נמצאים בפי׳ ר׳ עזרא לשיר השירים‪ .‬וכן מביא כאן בדף ‪ ) 21‬ו כ ן עוד‬ ‫מ א מ ר ומסיים ״ע״ כ ל ש ו ן החכם״ ובאמת זהו לשון ר׳ עזראבנוסח( ‪,36‬‬ ‫‪40‬‬ ‫הקצר מלה במלה‪ ,‬ומכאן מוכח שנוסח זה היה כבר לעיניו של ר׳ עזריאל וכבר‬ ‫הוא מכנה את ד׳ עזרא בכנוי *החכם״ סתם‪ ,‬שבו נתכבד גם אצל כל מקובלי‬ ‫המאה הייג והי״ד‪ ,‬המדקדקים בכנויי הכבוד המיוחדים לגדולי חכמתם‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‬‫דף ‪ 40‬מונה את שבעים שמותיו של הקב״ה והם ׳־ידועים למשכילים׳‬ ‫ובנוסח השני נשארו הדברים ביתר אריכות כי מונה שם גם ע׳ שמות לתורה‪,‬‬ ‫לירושלם ולישראל‪.‬‬ ‫דבריו בפירוש מס׳ חגיגה כאן פותחים לנו כמה שערים בהבנת הלך רוחו‬ ‫של ד׳ יצחק סגי נהור ובית מדרשו‪ .‬והנה בפיב בחגיגה נמצא בכיי ואטיקאן דף‬ ‫‪ 14‬מאמר הפותח ילד׳ עזרי׳ זה׳ ומסיים אחרי י׳ד שורות ביעד כ א ן ״ ד ׳ עזרא‪.‬‬ ‫ראה איפוא גם הוא כבר רשימות מר׳ עזדיאל ואמנם אח״כ חזר ר׳ עזריאל ועיבד‬ ‫הדברים עוד הפעם ובפירוש שלפנינו נמצאו ע י ק ר י ה ד ב ר י ם הבאים בשם ר׳‬ ‫עזרי׳ בנוסח הקצר‪ ,‬אבל לא לשונם‪ ,‬ומזה מתברר כנראה היחס האמתי של שתי‬ ‫הנוסחאות שמחבריהם מביאים זה את זה‪ :‬שניהם רשמו רשימותיהם בזמן אחד‬ ‫בערך‪ ,‬אבל האחד סדר אותם בסדור אחרון לפני השני‪ ,‬עד שזה יכול להשתמש‬ ‫בספר המסודר של חבידו כשבא לסדר את ספרו הוא במהדורה בתדא‪ .‬ואין ספק‬ ‫שגם רבים מהדברים הבאים כאן שלא בשם אומרם‪ ,‬ממקורו של החסיד ר׳ יצחק‬ ‫״ מ ה י כ ן נבראת האורה‬ ‫נבעו‪ .‬ר עזריאל מזכירו כאן רק פעם אחת‪ ,‬בדף ‪:57‬‬ ‫מלמד שנתעטף הב״ה פי׳ קבל זוהר משפע זיו החכמה המלובנת בדבריה ועל ידי‬ ‫השפע ההוא התנוצץ אור ממנו הזמנת המשכת החכמה הסובבה את הכל וכן הוא‬ ‫אומ׳ ואמונתך סביבותיך‪ .‬כך פ י ׳ ד ב י ׳ ה ח ס י ד ו ז ה ל ש ו נ ו ״ )ועיין בסי האמונה‬ ‫והבטחון לד׳ יעקב בן ששת חברו‪ ,‬בסוף פרק א׳ וכן הוא בלי שם החסיד בפי׳‬ ‫ו ב נ ו ס ח ר׳ עזרא‬ ‫‪. ( 2 4‬‬ ‫א‪ ,‬דפוס אלטונא דף ‪ 6‬ועוד פעם שם‬ ‫בכ״י ואטיקאן נזכר •החסיד״ חמש פעמים‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪,‬‬

‫‪a‬‬

‫א‬

‫ח‬

‫ד‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪-‬‬

‫‪a‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪b‬‬

‫רק המאמר הקצר הראשון נמצא גם בפי׳ התפלות לד׳ עזרא כ״י פארמא דף ‪64‬‬ ‫בשם ״חכמי המחקר‪/‬‬

‫‪4‬‬

‫כתב‬

‫יד‬

‫‪1‬‬

‫״וכן אפלטון הפילוסוף אמר כי שדש וצורה היו חותמות אשד עמדו‬ ‫במחשבה הטהורה טרם היותם בגורם כמו סופר המצייר בחוץ הציורים שבפנים‬ ‫ובדמות הפנימים יעשו החיצונים‪ .‬וכן היו במחשבה הטהורה חותמות וצורות‬ ‫ודמיונות אשר כנגדם נברא כל דבר ומלה‪.‬‬ ‫אמי אפלטון שהם שרש וצורה‪ ,‬והיורד משרש השרשים עד צורת הצורות‬ ‫צריך ללכת בריבוי והעולה עד שרש השדשים צריך ללקט הדבוי שהחלק העליון‬ ‫מהם מיחדם שהשדש בכל צורה שממנו בכל זמן ובהשחת הצורות לא ישחת‬ ‫השרש‪ .‬דע כי אין ממש גורע ומוסיף בשדש הצורה כי שדש הצורה חסר מכל‬ ‫ממש והוא הסובב והמקיף כל צד‪ ,‬כי כל כלי אין צורתו אלא מה שיחסר מן‬ ‫ממשותו‪ ,‬כי החסד מכל יש מעמידו ומקיימו ולא יקבל שינוי‪ ,‬כי אין השינוי אלא‬ ‫לנמצא המתחדש השני לאפיסתו כי המקיף הנמצא הוא בכל צדדיו בדקותו‬ ‫ובישותו ואינו נמצא בממשותו מציאותו בענין מתחדש אלא בענין שלא ישתנה‪.‬‬ ‫ויותר הוא ניכר בדיקות ]‪ 1‬בדיקות[ הממש שלא נתחדש ממה שאינו ניכר בממשותו‪.‬‬ ‫וכן תוכל לראות מן המקום הריק יעמיד כל גוף כי כל הנבראים חלולים וריקים‬ ‫מתוכם ואלמלא הריקות לא יתקיים הרוח בהם‪ .‬ומזה הצד היה הריקות יסוד כל‬ ‫מוסד ואין השלמה בצורה אלא בו‪.‬‬ ‫ואמ׳ ארםטו הפילוסוף ראשית השרשים כולם הס שני גדמים פשוטים‪,‬‬ ‫האחד מהם היסוד הראשון המקבל הצורה הוא שרש השרשי׳ הוא קודם הראשון‬ ‫העומד בעצמו המקבל החלוף‪ ,‬והשנית הצורה הגרמית המעותדת להתלבש על‬ ‫הגרם היא החכמה השלימה והזיו הטהור והזוהר הצח‪ .‬כאשר תתחבר עם היסוד‬ ‫הראשון היה מזה תולדת השכל וצורתו וזיוו‪ .‬התנוצץ ממנו זיו וזוהר כזיו‬ ‫המתנוצץ ממראות הזכוכית המושמות בחלוני המרחצאות וההיכלות כאשר נופל‬ ‫עליהם זיו השמש וזהרו‪ ,‬והיה מזה תולדת הנפש המדברת‪ .‬התנוצץ ממנו זיו‬ ‫וזוהר כזיו המתנוצץ ממראות הזכוכית ויהיה מזה תולדת הנפש הבהמית והיה‬ ‫זיוה וזהרה פחות מזיו השכל וזהרו‪ ,‬ולכן זאת הנפש כסילית צריכה להתלמד‬ ‫ולהזכיר‪ .‬וכאשר היה תולדת הנפש הבהמית‪ ,‬התנוצץ ממנה זיו כזיו המתנוצץ מן‬ ‫הראשונים והיה מזה תולדת הנפש הצומחת‪ ,‬והיה זיוה וזהרה פחות מן הזיוים‬ ‫הראשונים ויותר היא עמומה‪ .‬לכן הנפש הבהמית מתגלגלת ונעה ובעלת הרגש׳‬ ‫והנפש הצומחת נפרדת ממנה בתנועת הגדול והצמיחה והולידה ולא תנוע כי אם‬ ‫תנועת הצמיחה‪ .‬והצמיחה לפי שלא תתחזק לעמוד בעצמה והוצרכה להתפרנס‬ ‫כדי שיתחזק הגותה ]תנועתה?[ וצמיחתה‪ .‬והנפש הצומחת כאשד היה תולדתה‪,‬‬ ‫התנוצץ ממנה זיו וזוהר כזיו וזוהר המתנוצץ משאר הגרמים‪.‬‬ ‫ודברי חכמת התודה ודברי בעלי המחקר הנזכרים שניהם כאחד‪ ,‬דרך אחד‬ ‫להם ואין הפרש ביניהם אלא שינוי שמות בלבד‪ ,‬שהחוקרים לא ידעו לתת שם‬ ‫הראוי לכל חלק וחלק וחכמי האמת המקובלים מן הנביאים שקבלו מפי הגבורה‬

‫כתב‬

‫‪5‬‬

‫יד ‪1‬‬

‫יודעים לחלק חלקי הדברים ולקרות כל דבר ודבר בשם הראוי לו לפי‬ ‫כחו ופעולתו‪".‬‬ ‫הלשונות האלה חשובים מאד כי הם מראים שלעיני בעלי הקבלה בגירונה‬ ‫היו באמת כתבים ניאו־אפלטוניים בצורה פםידאפיגדאפית שהכילו ת ו ר ו ת‬ ‫ה ק ר ו ב ו ת מ א ד ל ש י ט ת ד׳ ש ל מ ה ג ב י ר ו ל ‪ .‬ומכיון שקשה להניח שזוייפו‬ ‫אחרי זמנו של גבירול‪ ,‬מי יודע אס לא היו כבד לעיניו‪ .‬ועל כל פנים ההשפעה‬ ‫ה״גבידולית״ בקבלה יכלה לנבוע גם באופן ישר מספרים כמו הנ״ל שעד עכשיו‬ ‫לא ידענו מהם ולא נשמדו אלא כאן‪ ,‬דוגמת שרידי ם׳ בגדוקלים על חמשה‬ ‫העצמים שגם הם נשמרו דק על ידי שני מקובלים‪ .‬וגם כדאי להדגיש כאן שד׳‬ ‫עזריאל מיטיב לדעת כי דבדי הקבלה ממקום אחר יהלכון‪ ,‬וההבדל העצום בין‬ ‫החומר הקבלי הישן‪ ,‬שר׳ עזדיאל וחבידיו התחילו לדרוש בראשונה ברוח האפ־‬ ‫לאטוניות‪ ,‬ובין הלך הרוח של המאמרים האלה בולט למדי! הטרמינולוגיה בקטעים‬ ‫אלה טעונה הקידה מיוחדת‪.‬‬ ‫אין סוף נקרא כאן לרוב במונח הנוהג בבית מדרשו של החסיד םגי נהוד‪:‬‬ ‫ימה שאין המחשבה משגת״ )כן גם בם׳ משיב דברים נכוחים ובשאר קטעים‬ ‫ישנים(‪.‬‬ ‫ ו ה ח כ מ ה העיקרית כל עסקי המחשבה וכל הדבורים וכל המעשים‬‫דף ‪: 54‬‬ ‫הם מכחה והוא רוח החיים מוצאו שאינו נתפש שהוא ת ח ל ת ר צ ו ן ה מ ח ש ב ה‬ ‫וזהו שכתר והחכמה מאין תמצא ומותר האדם מן הבהמה אין שהם נמצאים מאויר‬ ‫שאינו נתפש ו נ ע ש ה י ש ו ת ם מ א י ן מ מ ש ואויר שאינו נתפש לא יתחלק לשום‬ ‫צד והוא אחד פשוט בלי הרכבה ובאחדותו היו כל חפצים ה ר צ ו ן ה ק ו ד ם לכל‬ ‫ש ה ר ו ח נ ק ר א ר צ ו ן כדכת׳אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו ומתרגמ׳ דעוא‬ ‫וזהו שכתר והוא באחד ומי ישיבנו פי׳ והוא ב א ח ד ו ת ה ר צ ו ן ש א י ן חוץ ממנו‬ ‫]‪-‬רצון״ כאן הוא ״אין סוף‪ /‬בפירושו לעשר ספירות![ והרצון גודם השכל ]צ״ל‬ ‫ההשכל[ והשכל גורם החכמה כדכת׳ ובהשכל לחכם יוסיף לקח כי יסוד הווית‬ ‫החכמה הוא ההשכל תכלית השגת המחשבה ביראת ה׳ היא החכמה‪ ....‬ובהתפשט‬ ‫הרצון בהשכל‪ ,‬המציא חכמה הכוללת כל חפץ ותחלת ההויות נתונות בה והיא‬ ‫תחלת הדבור ועל זה נאמ׳ תחלת חכמה ‪ (!1‬ונאצל מאור החכמה יסוד השכל‬ ‫המחלק הויות הרצון מבין נתיבותיה‪ .‬ובינת המתבונן בחכמה מן השכל הוא שנ׳‬ ‫בה טוב אחרית דבר מראשיתו ולא אמ׳ מראשית ובכח החכמה רצון השכל הקודם‬ ‫לה‪ ...‬ובה כה שכל הנאצל ממנה כדכת׳ אני בינה וממנה ע׳׳ג כחות שהם כ ל ל‬ ‫הכל ובאחדות הרצון הכולל הכל נאמ׳ והוא באחד׳׳‪ .‬וכן דורש בדף ‪ 60‬את‬ ‫הפסוק עוטה אור כשלמה‪ :‬״הכל דבק ומיוחד עד אין סוף‪ ...‬ובהאחז מחשבת הבא‬ ‫בגבול ביסוד הגבול‪ ,‬אין גבול לגבול כי ה מ ח ש ב ה מ ת ל ב ש ת ב א ו ר ח י י‬ ‫ה ד ו ח וכולה בכל צד ו מ ת ע ל ה ל ה ס ת כ ל ב פ נ י מ י ו ת ע צ מ ה ע ד ה א פ ס‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪6‬‬

‫כ ת ב יד ‪2 1‬‬

‫כח ה ש ג ת ה ‪ ,‬ו א פ י ס ת ה תחלת הרצון הכולל כל חפץ והוא תחלת גבולו ש‬ ‫הנמצאים במחשבה ובעצה ובהבנה ובגדול ובתגבורת ובתנועה ובדבור ובכנום‬ ‫ובשטח ובקומה ובמראה כי הרצון קודם להמציאם בכל עת כדי שיתקיים בכלן‬ ‫והוא בהם ואינם ]![ חוץ ממנו הויה ו א י ן זה ב ז ה ב ה ו ו י י ה א ל א ב כ ח ואינו‬ ‫ניכר וגתפש בגבול עד העשות ממנו הגבול‪ ,‬והגבולים בתבנית המחשבה שהיא‬ ‫ספר הכולל אותות הרצון ופנימיות החפצים וההפרשות והעלות שהן זה על זה וכל‬ ‫נתיב ונתיב מתברר מן הרצון בכל צדדיו והנתיב הראשון ממנו הוא כח היושר‬ ‫שהוא מובחר שבכולם ובשביל ההולכים בנתיבתו נתפשט זה הכח‪ .‬הנתיב השני‬ ‫אור חיי הרוח שממנו אור התורה שהיא וכל האורים הקודמים לברייתו של עולם‬ ‫כאוד הכבוד ואור כסא הכבוד ואור המקדש ואור הכרובים ואוד גן עדן ואור‬ ‫התשובה ואורו של משיח ואור הנשמות שהיו ושעתידין להיות ואור המזלות‬ ‫שלהם וכל החפצים היו חרותין בהגיון הנפש הנמשך מן הרצון שהוא השרש‬ ‫שהכל ממנו והכל נכלל ברוח ונסמך ברוח ואלמלא גבולי הדבור לא היה ניכר‬ ‫אלא בדאייה לכך היו האותיות גבולי הדבור להכיר הפרש בין דבר לדבר״‪.‬‬ ‫שני מאמרים אלה ישמשו דוגמא לסגנון הספר הזה‪ ,‬וכל מה שנראה כאן‬ ‫זר‪ ,‬הרי זוהי קבלת ר׳ יצחק החסיד רבם כפי שנשארה בידינו בפירושו לס׳ יצירה‪.‬‬ ‫והדרך הזאת רחוקה מאד מן המקובלים שהיו מימי הדמבין ואילך!‬ ‫אם נתחבר יותר מהנמצא כאן׳ אי אפשר להחליט‪ .‬על כל פנים נמצאו‬ ‫רמזים למה שעתיד להתבאר בפרק השוכר )דף ‪ (6‬ובפרק השותפים )רק בכיי‬ ‫ואטיקאן ‪ .(6‬וכבר העירותי בערך ר׳ טודרוס אבולעפיה באנציקלופדיה אשכול‬ ‫שסי א ו צ ר ה כ ב ו ד לדי טודרוס הלוי מיוסד בחלקים רבים על פירושנו זה וגם‬ ‫זה נתעלם מן החוקרים‪.‬‬ ‫הספר נפסק בפ״ב דחגיגה‪ ,‬ומסיים ״ודגלו עלי אהבה וגודלו עלי אהבה״‪.‬‬ ‫מתחיל ״ ב מ ס כ ת‬ ‫(לקוטי א ג ד ו ת ממסכת כתובות(‬ ‫‪70 - 63‬דף‬ ‫כ ת ו ב ו ת פרק ראשון‪ .‬דרש בר קפדא מאי דכת׳ ויתד תהיה לך על אזניך‪.‬‬ ‫מסיים ״איקלע ד׳ אלעז׳ להתם ואייתו חדא לקמיה ונקטיה בידיה״ ]דף קייב‬ ‫ע״א( והדפים האחרונים קשים מאד לקריאה‪.‬‬ ‫‬ ‫לידי זה הספר ממעלי השד״ד מעה׳ק טברייא החהש״ו כהרר חיים עלוורש סמאגה נז‬ ‫ונתתי לו תמורתו ס׳ כסא דוד דרושים למוהר חיד‪-‬א זצוקיל היה לבאר כי נתתי‬ ‫לו זה הספר מחמת שהוא כפול אצלי׳‪ .‬בדף הראשון ובבריכה בסוף הספר רשומים‬ ‫בכתיבה חדשה שמות אנשים‪.‬‬ ‫(‬

‫גנזי יוסף‪ ,‬כנראה מעזבון ד״ד גרינהוט דל‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫ו ק מ י ע ו ת ו ה ש ב ע ו ת ( ‪ .‬דף ( מביא את הדרן ע ל ו‬ ‫‪1 1-34‬סגולות‬ ‫דף‬ ‫והדרך ‪1‬כצ״ל( עלן וכר כסגולה •לשכחה וגם למזיקים׳ וזוהי קבלה ישגה מאד‬ ‫•‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫בדף ‪ 5‬מזכיר פזיתה ופליטה שרי‬ ‫להתעלם ביום תקופת טבת בשעה ז׳ או ח ׳ ז ו ה י הסגולה הראשונה ממין‬ ‫זה הנודעת לי‪ ,‬ואין ספק שיסודה בהשקפה שהתקופה שעת הדינים‪ ,‬עיין זוהר חיב‬ ‫דף פ״א עיא וקצ״ה ע״ג ומאמרו של אפטוביצר בהצופה שנה ב׳ תרע׳ב עמי ‪.(122‬‬ ‫כל הקובץ מועתק בסדר זה מתוך כתב יד אחד כי בדף ‪ 14‬מעיד הסופר ״חסר‬ ‫כי לא רציתי להעתיק אותם המתחילים לטיו לב״א לכ״ו כי לא נראה לי להעתיקם׳•‬ ‫דף ל ‪ 21‬למקשה ‪ ...‬נתקבלנו מפי הרי ש מ ע ו ן ה צ ר פ ת י ‪ .‬אחריה קמיע בדוק ‪...‬‬ ‫מהדב הגדול ד׳ מ ש ה ב ר נ ח מ נ י זלהיה ש ב ע א י ת י ן )עיין כאן ‪ 4° 19‬בסופו(•‬ ‫שאלת ח ל ו ם ק ב ל ת י‬ ‫הדרך מפי הר׳ שלו׳ ב ד ח י י ם ז ל ה ׳ ה ‪. . . 2 4‬‬ ‫מ ה ר ב ר׳ א ל י ה ו נד׳ו‪ .25‬שם הכנף צמדכיד ‪ ...‬מקובל מ פ י ה ר ב ר ׳ דן‪.27‬‬ ‫קבלת עשיית הקמיעיס‬ ‫למקשה ‪ ...‬מפי הרב ר׳ שם ט ו ב פ ל כ ו ן נ״ע‪.29‬‬ ‫וכתיבתם ותפירתם‪ ,‬ועל שדי המזלות ׳לפי מה שקבלתים מס׳ דזיאל‪.‬״ י ‪ 32‬פתיחת‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪79‬‬

‫כ ת ב י ד ‪29 28‬‬ ‫‪b‬‬

‫לב ה ו ע ת ק ה מ ם פ ר י צ י ר ה •)!(‪33‬דע לך כי שם בן ארבעים ושתים אותיות‬ ‫כל אות ואות מהם הוא שם גדול וקדוש וכבר א מ ר ת י ל ך ק ב ל ת ם פ ה א ל פ ה‬ ‫ובין תבין)לוח המלאכים שר״ת שלהם הוא שם בן מ״ב(‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫א‬

‫‪-‬‬

‫ח‬

‫ת‬

‫ל ק ב ל ת ע ש ר ס פ י ר ו ת ‪ .‬ספירת‬

‫י‬

‫כתר מושלת על הכתיבה‪ .‬בסוף קורא הספר‪ :‬תמו ש י מ ו ש ה ס פ י ר ו ת ‪ .‬זהו פירוש‬ ‫מסודר על שמושי הספירות בקבלה מעשית‪ ,‬והוא חשוב ונמצא גם בכ״י אוכספודד‬ ‫‪ 1960‬דף ‪ ,32-27‬אבל לא נזכר ברשימת נייבויער‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫במשפט ל א ר נ ב ט ד ו י ל א נ ו ב א בתרגום ר׳ שלמה‬

‫דף ‪ 66 -45‬ם׳ פנים‬

‫‪6‬‬

‫ב״ר אברהם בן משולם אביגדור‪ .‬על דף ‪ 44‬רשום באותיות לטיניות ישנות ‪Amaido‬‬ ‫‪) ,>u uiiia noua‬דאה שטיינשניידר׳ העבר‪ .‬איבערזעצ‪ .‬עמ׳ ‪ .(782‬מאמר על יסודות‬ ‫בסוף )כנראה הועתק מכ״י הדוגמא( ׳נכתבה המגלה הזאת ע״י‬

‫האסטרולוגיה‪.‬‬

‫הכותב תנחום בכיר משה זלה״ה אל הבחור תלמידי החשוב ‪ ...‬יוסף בכמ״ר יוסף‬ ‫הכהן יצ׳ו שנת ה׳ אלפים וקפ״ג ליצירה פה פרטו״‪.‬‬ ‫ה פ ר ו ט י ם‬

‫‪b‬‬

‫‪ - 6 6‬א מ ר ר ׳ עמנואלבןיעקב‬

‫ב ע ל הכנפים״‪ .‬כנראה קצורמלוחותיו״ עיין שטיינשניידר‪,‬העבר‪.‬איבערז‪ .‬עמ׳ ‪.536‬‬ ‫&‬

‫יז‬

‫דף ‪80 -68‬םי פנים ל פ נ י ם ]המיוחם לאבוקראט( בתרגום ר׳ ת נ ח ו ם ב ן‬ ‫משה» עיין שטיינשניידר בספרו הנז׳ עמ׳ ‪ .666‬פותח‪ :‬״אמר המעתיק הרי״ם לא ידעו‬ ‫ד‬

‫ל‬

‫ב‬

‫א‬

‫ק‬

‫י‬

‫י‬

‫ד‬

‫י‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬

‫מסיים‪ :‬ובכאן נשלם מה שרצינו לבאר בזה הענין ונשלמה העתקתי בנחיצה רבה‬ ‫שנת ‪] ...‬חסרה השנה! והיא קם״ו‪ 1‬ולמטה מזה כתוב‪ :‬הספר הזה העתקתי אני‬ ‫מ ש ה ב כ מ י ר ב נ י מ י ן ר ב א י צ ״ ו מספר אחד כתיבת יד מקלף שנכתב שנת‬ ‫מעשה ידינו כוננה עלי״נו ]קם״ו‪ 1‬במקום ששמו ק ם ט י ל ד ו ד א ן ‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪2‬‬

‫‪8‬‬

‫‪-‬‬

‫צ‬

‫י‬

‫ל הסרקסטי[ והוא‬

‫נדפס מתוך כתבי יד שונים‪ ,‬וביניהם גם זה‪ ,‬על ידי בירושלם תרפ״ו )גם בקרית‬ ‫‪,‬‬

‫ספר שנה ג עמ׳ ‪ (218-181‬ועיין שם בהקדמה‪.‬‬ ‫‪107‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫] ‪ - 1 0 3‬ס ג ו ל ו ת והשבעות שונות[ ל מ צ ו א ג נ ב ה ‪ ,‬הכל בדרך מדאה‬ ‫הבדולח‪ .‬רוב הדברים באיטלקית‪ .‬בהשבעה אחת דף ‪ 104b‬משביע את פיטראם‬ ‫קידוינאם פרימא מוינאם )‪.(!! prima monas‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪—.Hebr. 8° 144‬נייר‪ 14 :19 ,‬צימ‪ 46 .‬דף‪ 26-25 ,‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫רבנית ספרדית יפה‪ ,‬משנת ש״ו‪.‬‬ ‫גקגה מל‪ .‬שוואגר‪ ,‬וינה‪ ,‬תרפ״ח‪.‬‬

‫כ ת ב י ד ‪29‬‬

‫‪80‬‬

‫ש‬

‫פירוש לס׳ שערי א י ר ה למחבר בלתי ידוע‪ ,‬נתחבר בין שנת ר י‬ ‫*«״ ‪ *< 48‬נייר עבה‪ 2 1 : 3 0 ,‬צ״מ‪ 133 .‬דף‪ 4 5 - 4 0 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה ספרדית צפופה מתחלת המאה הי״ט• בחתימת קניה מהצעיר מרדכי גלאנטי‪.‬‬ ‫מתנת מר יעקב חקלאי‪ .‬תשריי תרפ״ב‪.‬‬

‫‪118‬‬

‫כ ת ב י ד ‪51 50 49‬‬

‫דף ‪ 6-1‬הקדמת הרח״ו לעץ חיים‪.‬‬ ‫חלקים משמנה שערים לדי חיים ויטאל‪.‬‬ ‫ש ע ר מאמרי הזוהר ומאמרי דז״ל[ לא שלם• נדפס ראשונה‬ ‫בשאלוניקי תרכ״ב‪.‬‬ ‫ד‬

‫ת‬

‫״‬

‫י‬

‫‪b‬‬

‫ב‬

‫‪4‬‬

‫‪4‬‬

‫‪-‬‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫דף ‪ :40‬״וזהו מה שמצאתי בבית מודל ואינו מכ״י ודאי וכפי הנראה לי‬ ‫שהוא מ ה ד ר ו ש י ם ש ל ה ר מ ״ ק ז י ל ש ה י ה ד ו ר ש לתלמידיו ועכיז לא‬ ‫אספתי ידי מלהעתיקם אחר שמצאתים בביתו‪ .‬סוד ייבום וחליצה ‪...‬״‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‬‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪ - . Hebr. 4° 52‬נייר‪ 22 :30,5 ,‬צימ‪ 171 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 35‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורםיבה ספרדית מתחלת המאה הי״ט‪.‬‬ ‫חתימת הקונה הצעיד אחי״ם ס״ט‪ ,‬וחתימת מדרש שבת אחים של הצעיר‬ ‫משה פינצי נד״ו‪.‬‬ ‫חלקים משמנה שעדים לד׳ חיים ויטאל‪.‬‬ ‫דף ‪] 7 —1‬הקדמה לשמנה שעדים[‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪- 7‬‬ ‫ה ז ו ה ר‬ ‫ה מ צ ו ת ‪• - 5 2‬‬ ‫•‬ ‫ה פ ס ו ק י ם‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪51‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 405‬נייר‪,‬‬ ‫איטלקית צפופה מהמאה הי״ז או הי״ח‪.‬‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תרפ״ז‪.‬‬ ‫‪15:20,5‬‬

‫צ״מ‪ 77 .‬דף‪ 40-35 ,‬שודד‪ .‬בעמוד‪ .‬קורםיבה‬

‫חלקים מ ש מ נ ה שערים לדי חיים ויטאל‪.‬‬

‫ר‬

‫‪a‬‬

‫ה כ ו ו נ ו ת‬

‫‪• - 1‬‬

‫דף ‪ -n 53‬שעד ה ש ל י ש י ב י א ו ר ק צ ת מ א מ ר י רשב״י ו מ א מ ר י רז״ל‪• .‬‬ ‫‪b‬‬

‫ר‬

‫ר‬

‫‪a‬‬

‫ז‬

‫״‬

‫ה מ צ ו ת‬

‫ל‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪3‬‬

‫‪- 6 1‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪a‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫‪a‬‬

‫•‬

‫כ ת ב י ד ‪53 52‬‬

‫‪119‬‬

‫‪52‬‬ ‫‪96‬‬

‫‪40‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪:‬‬

‫‪0‬‬

‫‪Hebr-.^v,2‬צ ״ מ‬

‫‪,‬דף‪5 0 — 4 5.227‬‬

‫שודד‪ .‬בעמוד‪ .‬קורםיבה‬

‫אשכנזית מהמאה הי״ח‪.‬‬ ‫כיי דיר חזנוביץ‪.‬‬

‫ספר ד ר ך עץ החיים ובו שבעה היכלו׳ ובו המשים שעדי' מה ששמע‬ ‫מ ה י ר ח י י ם ו ו י ט ל מפי הקדוש ‪ ...‬מהרר יצחק לוריא זצ״ל‪ .‬יש בו בשם ״הקדמת‬ ‫המעתיק׳ ההקדמה הגדולה של ר׳ מאיר פאפרש על סדרי כתבי האריי שנדפסה רק‬ ‫בדפוסי קאדעץ מס׳ ע״ח ונשמטה משאר הדפוסים‪ ,‬והמבקרים לא שמו לבם אליה‪,‬‬ ‫ויש בה כמה ידיעות חדשות המוסיפות על מה שכתוב בס׳ שם הגדולים על סדור‬ ‫כתבי האריי וגם מתקנות כמה דברים שם‪ .‬אח״כ הקדמות הרחיו לס׳ עץ חיים שלא‬ ‫באו בדפוסים‪ ,‬וכללים שעשה מהדיר חיים וויטל בעת זקנותו‪.‬‬ ‫נשלם ביום ב׳ י׳ג טבת תק״י לפ״ק הכותב יעקב )בן נח( כהנא בק״ק‬ ‫קאיידנוב‪.‬‬

‫‪53‬‬ ‫‪ - . Hebr. 4° 51‬נייר‪ 22 :33 ,‬צ״מ‪ 399 .‬דף‪ 35 ,‬הדפים הראשונים מתוך‬ ‫כ״י אחר בתבנית ‪ .17,5 : 2 4‬החלק הראשון ניזוק למעלה עיי אכילת עכברים‪.‬‬ ‫סופדים שונים‪,.‬מדף‬

‫‪94‬‬

‫עד הסוף מידי סופר אחד‪ ,‬בכתיבה הדורה‪ .‬בדף‬

‫‪A‬‬

‫‪397‬‬

‫כתוב שם המעתיק‪ :‬א ב ר ה ם מ ו צ י ר י ‪ .‬במאה ייח‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪1-396‬‬

‫ס׳ ע ץ ח י י ם ל ד ׳ ח י י ם ו י ט א ל עם הגהות מהרמיז׳ דנשצמח‪, ,‬‬

‫רמד״ל ]מנחם די לונזאנו?( ועם מהדודא בתרא‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪396‬‬

‫‪B‬‬

‫ד ב ר י מ ה ד ״ ם ז כ ו ת ו זלה׳׳ה על סדר‬

‫הספירות]!‪.‬‬

‫דף ‪• 397‬אני הצעיר א ב ר ה ם מ ו צ י ר י המעתיק מצאתי בס׳ אוצרות חיים של רב‬ ‫כהנא‬

‫מ ה ד י ר י א ו ד ה ל י ב זלה׳׳ה דרוש זה ושייך לדרושי הנשמה לכן דאיתי‬

‫להעתיקו ו ד ל ‪/‬‬

‫‪120‬‬

‫כ ת ב יד‬

‫‪56 55 54‬‬

‫‪54‬‬ ‫‪ — Hebr. 40 68‬נייר‪5 : 24,5 ,‬׳‪ 18‬צ״מ‪ 168 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 40‬שורה בעמוד»‬ ‫דפים ‪ 24:38 167-164‬צ״מ‪50 ,‬שורה בעמוד‪ .‬קורסיבה אשכנזית מסוף המאה הי״ח‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 1 /b‬זה ל ש ו ן ה ר ב ה ג ד ו ל מ ׳ י ע ק ב צ מ ח נ ״ י ב ה ק ד מ ת ס פ ר ד נ ו‬ ‫ל י ע ק ב ‪ .‬פותח‪ :‬׳נראה לי כי גלוי חכמה זו עתה בדורות הגרועים הוא כדי שיחי׳‬ ‫לגו מגן לאחוז בלב שלם באבינו שבשמים ‪...‬״‬ ‫נ‪1‬‬

‫‪1,‬‬

‫ד ף ‪ 2 - 1‬כ ל ל י ם ש ע ש ה מ ה ר ח ״ ו זיל ב ז ק ו ג ת ו והם ק״א סימנים‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 3‬ה ס ו ף ]ס׳ עץ חיים לדי ח י י ם ויטאל‪.[ -‬‬

‫‪55‬‬ ‫‪ - . Hebr. 4° 6‬נייר‪ 18,5 :27 ,‬צ״מ‪ 127 .‬דף‪ 55-50 ,‬שורות בעמוד‪ .‬קודםיבה‬ ‫ספרדית חדשה‪ ,‬צפופה מאד‪ .‬מאה תשע עשרה‪.‬‬ ‫מתנת קרן הגאולה‪.‬‬ ‫]עץ חיים ל ד ׳ ח י י ם ויטל[‪ ,‬מתחיל משער העגולים‪ .‬שער הכללים נוסף בסופו‬ ‫מדף ‪.119-116‬‬ ‫דף ‪ 127-120‬ה ג ה ו ת מ ה ר ב ה ח ס י ד רב ש ד ש ל ו ם זצוק״ל ]ר׳ שלום שרעבי[‬ ‫לס׳ עץ חיים‪ .‬נדפסו בראשונה בע״ח דפוס שאלוניקי‪.‬‬

‫‪56‬‬ ‫‪ - . Hebr. 4° 7‬נייר‪ 19,5:31 ,‬צ״מ‪ 201 .‬דף‪ 35 - 30 ,‬שורות בעמוד‪ .‬קורםיבה‬ ‫אשכנזית יפה מן המאה הי״ח‪.‬‬ ‫]ם׳ עץ חיים כנ״ל[‪ ,‬ויש בו גם דרושים השייכים לס׳ מבוא שערים ום׳‬ ‫אדם ישר‪ ,‬נפסק באמצע שער ציוד העולמות )עיין ס׳ אדם ישר‪ ,‬קראקא תרמ״ה‬ ‫דף ע״ח ע״ב(‪ .‬עם הערות ר׳ יעקב צמח‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫כ ת ב יד ‪58 57‬‬

‫‪57‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 153‬גייר׳ ‪ 17:20‬צימ‪ 87 .‬דף‪ 48 ,‬שורות בעמוד‪ ,‬בשתי עמודות‪.‬‬ ‫קורםיבה אשכגזית יפה מתחלת המאה הי״ח‪.‬‬ ‫מתגת ה׳ אשר פומרגץ בתל אביב‪ ,‬תרפיה‪.‬‬

‫‪8 .‬‬

‫ם׳ מ ה ד ו ר א ב ת ל א ל ד ׳ ח י י ם ו י ט א ל ‪.‬‬

‫עם‬

‫ודף‪7‬חסרדף‬

‫הגהות רבות מרי גתן שפירא‪ .‬בכ״י יש שלש הקדמות והחלק הראשון איגו מסודר‬ ‫כהוגן‪ .‬בהקדמה הראשונה כאן‪ :‬״אמר הצעיר והדל באלפי ישראל חיים בלא״א‬ ‫יוסף וויטל ב ה י ו ת י ב ן ש ל ש י ם ל כ ח תש כחי וישבתי משתומם ומחשבותי‬ ‫תמוהים כי עבד קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו • • לא עלתה ארוכה לחורבן‬ ‫בית קדשינו שכבר ע ב ר א ל ף ו ח מ ש מ א ו ת‬

‫וארבעה‬

‫ש נ י ם אוי נא לנו כי‬

‫פנה היום •״ כ ב ד כ ת ב ת י ב ה ק ד מ ת ש ל ע ץ ח י י ם •••״‪ .‬מכאן ניכר שהספד‬ ‫נתחבר‬

‫ב ש נ ת ש ל״ ג ואין ספק שם׳ עץ חיים במהדורא קמא נתחבר מיד אחרי‬

‫פטירת האדיי‪ .‬ההקדמה השניה ׳אני הכותב חיים וויסל משביע בשם הגדול לכל‬ ‫מי שיהי׳ לו אלו הקונטרסים ״• שיקרא הקדמה זאת״ נמצאת גם בדרך עץ חיים‬

‫ה השלישית בדף‬

‫‪a‬‬

‫‪.‬‬ ‫בתרא‬

‫‪a‬‬

‫‪5‬‬

‫שחברתי אני‬

‫הצעיד ‪...‬‬

‫פותח כמו בדף ‪- 2‬זה ספר מהדורא‬ ‫חיים וויסל אחר שחברתי כל העץ חיים״‪,‬‬

‫ודף ‪ 2‬ודף ‪ 3‬שייכים למהדורא בתדא באמת‪ ,‬אבל הדברים בדף ‪ 7-5‬שייכים לס׳‬ ‫א ו צ ר ו ת ח י י ם שעובד מתוך המהדורא בתרא‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫מכתיבת יד מהרמ״ז ש ״ י ב ס ו ף ‪ :‬תם ונשלם הספר מהדור׳ בתדא‬

‫‪.‬‬

‫שחברתי אני הצעיר באלפי ישראל אחר שחברתי כל העץ החיים‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫הספר נמצא גם בכ״י ‪ 8°419‬כאן‪ .‬דף ‪ 66-70‬נשארו ריקים‪.‬‬ ‫ש‬

‫נ‬

‫ד‬

‫פ‬

‫ס‬

‫‪b‬‬

‫‪0‬‬

‫‪7‬‬

‫‪.‬‬

‫דף ‪ 87‬ע ג ף ג ׳ מ ס פ ר פ ד י ע ץ ח י י ם והוא שער תיקוני עונות )דק תחלתו(‪.‬‬

‫‪58‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 419‬נייר‪ 16:22 ,‬צ״מ• ‪ 247‬דף שאחדים מהם נתקלקלו‪,‬‬ ‫בעדך ‪ 30‬שורה בעמוד‪ .‬כתיבה רבנית ספרדית צפופה‪ ,‬מהמאה הי״ח?‬

‫ם׳ עץ חיים‬ ‫בריאת‬

‫מהדורא‬

‫ב ת ר א ל ד ׳ ח י י ם ו י ט א ל ‪ .‬מתחיל ישער‬

‫העולמות‪] .‬דרוש[ העיגולים ענף ראשון‪ .‬עם הגהות מצמח‪ ,‬קול הרמ״ז‪,‬‬

‫כ ת ב י ד ‪60 59 58‬‬

‫‪122‬‬

‫ר׳ נתן שפירא בפנים‪ ,‬ועוד הגהות רבות בשולי הגליונות מחכם ספרדי בכתיבה‬ ‫יותר מאוחרת‪ .‬שלם‪.‬‬

‫‪59‬‬ ‫‪ -.Hebr.4° 60‬נייר‪ 20 : 30 ,‬צ״מ‪ 289 .‬דף‪ ,‬הדף האחרון קרוע רובו» בעדך‬ ‫‪ 34‬שורות בעמוד‪ .‬קורסיבה אשכנזית צפופה מתחלת המאה הי״ח‪.‬‬ ‫‪•1‬‬ ‫‪•2‬‬

‫דף ‪ 1 6 6 - 1‬ס פ ר עץ החיים שער העגולים והיושר‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪175-168‬‬

‫ש ע ד ה כ ו ל ל י ם ]![ ! ה ק ד מ ת מ ב ו א ש ע ר י ם ]הוא הנדפס בתחלת‬

‫ם׳ עץ חיים בשם שער הכללים ואיננו במבוא שערים שלנו‪[.‬‬ ‫‪•3‬‬ ‫‪•4‬‬

‫דף‬

‫‪279-176‬‬

‫]ספר הכוונות[ בלתי שלם בסופו‪.‬‬

‫דף ‪] 2 8 9 - 2 8 0‬עוד פעם העתקה אחרת של פרקים אחדים מתחלת ס׳ עץ חיים‪,‬‬ ‫שער העגולים‪ ,‬שעד אח״ף׳ שעד העקודים[•‬

‫‪60‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8" 370‬גייר עבה‪ 15,5 :22 ,‬צ״מ‪ 156 .‬דף‪ 30 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורםיבה ספרדית מזרחית יפה‪.‬‬ ‫יצחק באדהב‪ ,‬תדפיח‪.‬‬

‫‪•1‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫‪114 -1‬‬

‫ס׳ אוצרות חיים שחיבר ‪ -‬כמהר״ר ח י י ם ו י ט א ל ‪ -‬נכתב פה‬

‫מצרים יע״א שנת בחכמה יבנ׳ה בי״ת ]תעיט[ יצחק המיץ‪] .‬כן לשון השער‬ ‫המצויר(‪ .‬בגליון הגהות ורמיזות להגהות הרמ״ז שבסוף הספר‪ .‬בסוף עוד פעם‬ ‫חתימת הסופד‪.‬‬ ‫‪•2‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫‪156 -116‬‬

‫] ה ג ה ו ת ר׳ מ ש ה ז כ ו ת לס׳ א ו צ ר ו ת ח י י ם בדפ״ט סימנים(‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫נכתבו בידי סופר אחר מהקודם‪ .‬מביא בו גם את רבו ר׳ בנימין הלוי ‪ 1 2 6‬וגם‬ ‫כמה דברים מר׳ בנימין הכהן תלמידו‪ .‬ורוב הדברים נמצאו ג״כ בכ״י ‪8° 174‬‬ ‫)המכיל יותר(‪ ,‬עיין גם כ״י אוכספורד‬

‫ג‬

‫‪.1894‬‬

‫‪123‬‬

‫כ ת ב יד ‪63 62 61‬‬

‫‪61‬‬ ‫‪ 25 - 2 0‬שורות בעמוד•‬

‫‪ - . Hebr. 8° 403‬נייד‪ 1 5 : 2 1 ,‬צ״מ‪ 190 .‬דף‪,‬‬

‫קורםיבה ספרדית יפה מהמאה הי״ח‪ 15 .‬דף הראשונים ניזוקו‪.‬‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תדפ״ז‪.‬‬ ‫‪1‬ס׳ א ו צ ר ו ת חיים לד׳ ח י י ם ו י ס א ל [ ראשיתו חסדה‪ .‬סימני הדפים‬ ‫מתחילים ב״דף ח׳״ חסד גם מעם בסופו‪.‬‬ ‫שתי הגהות לקבלת ה א ר ״ י ח ת ו מ ו ת ‪ :‬נ״ל א פ ר י ם ם‪-‬ט‪ .‬ואחיכ‬

‫‪,‬‬

‫חתימת י ה ו ד ה ד י א ב י ל ה ם״ט‪ .‬בסך ס״י מכים מ ש נ ת ת פ י ה ל י צ י ר ה ‪.‬‬

‫‪62‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 468‬נייר‪ 1 6 : 2 2 ,‬צ״מ‪ 139 .‬דף‪ 35 - 30 ,‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫רבנית וקודםיבה ספרדית יפה מאד‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪•1‬‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫‪131 -2‬‬

‫ס׳ א ו צ ר ו ת חיים סולת נקייה וקבלה אמיתית מ ה ר ח ״ ו ‪1‬רי חיים‬

‫ויטאל[‪ ,‬עם הגהות ר׳ מ ש ה ז כ ו ת הגמצאות גם לחוד בכ״י ‪ 370‬״‪ 8‬כאן‪ ,‬יחד עם‬ ‫הספר עצמו‪.‬‬ ‫‪B‬‬

‫מ פ ת ח ו ת לאוצרות חיים׳ קצור העגיין לפי סדר הדפים כאן‪.‬‬

‫‪137 -133•2‬דף‬

‫‪A‬‬

‫‪A‬‬

‫לים‬

‫‪3‬‬

‫‪8‬‬

‫‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪63‬‬ ‫‪8° 329‬‬

‫‪ - . Hebr.‬נייר‪,‬‬

‫‪:19,5‬‬

‫‪15‬‬

‫צ״מ‪.‬‬

‫‪206‬‬

‫דף‪,‬‬

‫‪30-25‬‬

‫שורות בעמוד‪.‬‬

‫קודםיבה ספרדית מזרחית צפופה‪ ,‬משנת התק״ג‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם‪ ,‬תרפיה‪.‬‬ ‫ו‬

‫י‬

‫ם‬

‫א‬

‫ל‬

‫‪A‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫ב‬

‫ת‬

‫ו‬

‫ס‬

‫פ‬

‫ת ״הקדמה לספר עץ‬

‫חיים׳ והיא הקדמת ה״מהדורא בתרא״)כ״י ‪ 8° 153‬כאן(‪ .‬הספר עצמו מתאים לדפוס‬ ‫וגם כאן כמו בכל שאד כתבי היד הידועים לי עד עתה חסרים כל חלקי השער‬

‫כ ת ב י ד ‪65 64 63‬‬

‫‪124‬‬

‫הראשון אחר ח״א פרק ב׳ כמו בדפוסים )קאדעץ תקמ״ג‪ ,‬ידושלם תרם״ו(‪ .‬עם‬ ‫הגהות רבות שלא נמצאו בדפוסים‪ ,‬ביחוד מר׳ נתן שפירא וחכם אחד החותם‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫פ ״ ר‬

‫לא אדע מי הוא )‪36 ,8‬׳ ‪ 20‬ועוד‬

‫‪b‬‬

‫( ‪ .‬בסופו‪ :‬השלמתי זה הספר‬

‫יום ג׳ י״ג יום בחדש מרחשון שנת התק״ג ליצירה לפ״ק‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪193 -166‬׳ דף‬

‫אלו הם ה ד ר ו ש י ם מ ס פ ר מ ב ו א ש ע ר י ם של הרב מהר״ר חיים‬ ‫‪b‬‬

‫ויטאל‪ .‬זהו דרוש מיעוט הירח וכסא הכבוד מספד מבוא שערים‪ .‬ובסופו דף ‪173‬‬ ‫ס ד ר ה מ ר כ ב ה מ ר ׳ א ל י ע ז ר ד ג ד מ י ש א ד ל )הנמצא גם בכ״י בריט‪ .‬מוז‪802 .‬‬ ‫בסופו‪ ,‬בתוך קובץ מספרי מהרח״ו‪ .‬בכ״י מינכן ‪ 330‬דף ‪ 99‬נמצא זה בסוף ס׳‬ ‫א ו צ ר ו ת ח י י ם ולדעת שטיינשניידר זוייף על שמו או חלו בו ידים‪ ,‬ולי נראה‬ ‫החלק השני בפרצוף א״א ונחלק לד׳ פרקים‬ ‫‪b‬‬

‫ובאמת‬

‫‪a‬‬

‫נמצאו כאן י״ג‪ ,‬והם אלה שנכתבו כבר למעלה בדף ‪ 7 3 - 5 2‬ולא ברוד מדוע‬ ‫העתיק אותם פעמים(‪.‬‬ ‫‪•3‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 201 -194‬פ ת ח תקרה מפתח לס׳ מבוא שערים‪ ,‬לא נדפס והוא תוכן‬ ‫הדרושים על פי סדרים בקצור נמרץ‪ .‬נמצא גם בכיי אוכספורד ‪ 1684‬הכתוב כבר‬ ‫בשנת תס״ט‪ ,‬ובסי׳ ‪ 1721‬שם‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪202‬־־ ‪ 206‬אלו הם ההגהות דשייכי לס׳ ע״ח ומבוא שערים בח״ב‬

‫)הגהות‬

‫לד׳ י ע ק ב צמח(‪.‬‬

‫‪64‬‬ ‫‪ - . Hebr. 80 324‬נייר‪ 15,5:19 ,‬צ״מ‪ 156 .‬דף‪ 25 - 20 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה אשכנזית מן המאה הי״ח‪.‬‬ ‫]ם׳ מבוא שערים( לד׳ ח י י ם ו י ט א ל עם הגהותהדמ״ז וכר‪ .‬חמשה דפים‬ ‫חסרים בתחלה ואחדים בסוף‪ .‬בסוף רשום באותיות חדשות‪ :‬זה הספר שייך להנגיד‬ ‫אליעזר ליפשיץ‪.‬‬

‫‪65‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 353‬נייר‪ 15 :21,5 ,‬צ׳מ‪ 203 .‬דף‪ ,‬כ‪ 30‬שורה בעמוד‪ .‬קורםיבה‬ ‫ספרדית יפה‪ ,‬מתחלת המאה הי״ט‪.‬‬

‫‪125‬‬

‫כ ת ב י ד ‪65‬‬

‫]ספר מבוא שערים[ ל ר ׳ ח י י ם ו י ט א ל עם הגהות צמח ושאר הגהות‬ ‫כתוב ע״י ד׳ אברהם בן שמואל מיראנדה מחכמי שאלוגיקי עם קונטרס הגהותיו‪,‬‬ ‫)‬

‫‪a‬‬

‫ומתאים מדף ‪ 15‬עד‬

‫י‬

‫ל ד פ ו ס א ב ל הדפים הראשונים והאחרונים אינם‬

‫‪, 1 8 8‬‬

‫נמצאים שם‪.‬‬ ‫•‬

‫•‬

‫‪b‬‬

‫י ע ק ב צ מ ח זלה״ה נמשכת עד דף ‪ 5‬מ ב י א בה את ספרו‪.‬‬

‫ה ק ד מ ת הרב‬

‫ע ד ו ת ב י ע ק ב ‪ ,‬והיא הקדמה כללית לס׳ עץ חיים‪.‬‬ ‫הקבלה‪,‬‬

‫‪a‬‬

‫אמ״ן‬

‫אמר‬ ‫הקדמת מהדחיו זלה״ה מועתקת מ ס ׳ עץ‬

‫‪a‬‬

‫חיים ‪-9‬‬ ‫‪a‬‬

‫בעה)עוד הקדמה ממהרח״ו מכיי מ ו ע ת ק ׳ מ ע י ח ש ב ד מ ש ק‬

‫‪12‬‬

‫לקורא הספר‪ ,‬ונמצאת גם בכיי ‪.(8° 153‬‬ ‫דף ‪1 4‬‬

‫‪a‬‬

‫״ צ מ ח מ צ א ת י כתוב נייד קטן מכתיבת הרב חיים ויטאל זלה״ה‬

‫‪.‬‬

‫עצמו וראיתי לכותבו פה להודיע שעדין היה רוצה לעשות הקדמה מבוא שעדים‬ ‫ונק׳ עץ חיים וגחלק לג׳ חלקים וכל חלק נחלק בהיכלות שערים חדרים ‪ -‬י ׳ היא‬ ‫החלוקה שמדבר עליה ר׳ מאיר פאפרש תלמידו של ר״י צמח בהקדמתו הגדולה‬ ‫‪11‬‬

‫לדרך עץ חיים )דפוס קארעץ( וגם הוא מזכיר שם את הנייר הקטן הזה‪ .‬בדף ‪:14‬‬ ‫אמר אברהם מידאנדה המעתיק אבל אני ראיתי בקונטריס הח׳ הש׳ שד״ד »• ד׳‬ ‫י ד י ד י ה א ב ו ל ע פ י א ]מחכמי ישיבת בית אל בירושלם[ נר״ו הקדמת העץ חיים‬ ‫הגדול שבמצרים שהוא מכיי הרח״ו עצמו והיה כתוב בו ו ד ל ‪] ...‬חלוקה 'אחרת‪,‬‬ ‫גם היא נזכרה בהקדמת מהר״ם פאפרש שם[‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫ו‬

‫כ‬

‫ן פותח בשם זה גם דפוס שאלוניקי‬

‫תקם״ו שיצא בשעת מלאכת ההעתקה[ והמגיה מעיר כי תולדות אדם ומבוא שערים‬ ‫‪7‬‬

‫הכל אחד‪ .‬ובדף‬

‫‪b‬‬

‫‪9‬‬

‫‪:‬‬

‫בסוף שער ג ׳ א מ ר אברהם המעתיק הנה כהיום‬

‫הזה האיר ה׳ עיננו ויצא לאויר העולם הם׳ הק׳ הזה בדפוס ושם נדפס ע״ם השער‬ ‫הזה וגם בס׳ הק׳ הזה מכ״י נמצאו בו פרקים עד תשלום השער‪ .‬נאמץ ]חתימתו‬ ‫של ד׳ אברהם[‪ .‬בסוף הספר‪ .‬אחר דרושי הקליפות‪ :‬אמר אמ״ן המעתיק ראיתי‬ ‫בסי ישן מכת״י מעתיק קצת מס׳ שושן סודות להרמב״ן ד ל )על מדרגות הטומאה‬ ‫םמא״ל ותגיגיעו״ר ולילית‪ ,‬וגמצא גם בדפוס קארעץ(‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 191‬״זה הועתק מדף א׳ קטגה מכתיבת הרח״ו זלהיה״ והוא הספור על‬ ‫גלגוליו הקודמים של דח״ו בר׳ יהושע סודיאנו ודי שאול טרישטי ונדפס בשגויי‬ ‫מלים בלבד בשער הגלגולים )ירושלם תרע״ב דף נ׳ ע״א(‪ ,‬והנמשך שם אחרי זה‬ ‫עד דף ג״א ע״ב‪ ,‬ואח״כ ג ל ג ו ל י קצת אנשי דודינו ]כמו בספר הגלגולים! ועוד‬ ‫לקוטים על גלגולים‪.‬‬

‫‪1 9‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ 2 0 0‬־ ־‬

‫‪a‬‬

‫)‬

‫מפתחות הספד פסוקי המקרא הנדרשים כאן ועוד סודי‬

‫טעמים וענינים על סדר א״ב‪ ,‬ואינו המפתח פתח התקוה הנמצא בכיי ‪.80 329‬‬ ‫בסוף‪ :‬חזק ונתחזק הסופר אברהם בדיו בד שמואל מיראנדה ד ל לא יוזק‪.‬‬

‫‪126‬‬

‫כ ת ב יד ‪67 66 65‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫נ‬

‫ה‬

‫פ‬

‫ד‬

‫ס מחדש״ דרושים אחדים שלא‬

‫נמצאו כאן)מהדורא קמא בםוף שער ב׳ ח״א(‪.‬‬

‫‪66‬‬ ‫‪ 103‬״‪ - . Hebr. 8‬נייד משני מינים )‪ 207 ,206-1‬עד הסוף(‪ 16: 21 ,‬צימ‪.‬‬ ‫‪ 387‬דף‪ ,‬בערך ‪ 27‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה מזרחית מהמאה ד״י״ח‪.‬‬ ‫מתנת אזולאי‪ ,‬תרם״ה‪.‬‬ ‫שער ה כ ו ת ר ת ל ר ׳ ח י י ם ו י ט א ל ‪ .‬הכל כמו בדפוס ירושלם תרל״ג‪,‬‬ ‫בשנויי מלים בלבד‪ .‬בסוף‪ :‬ותהי השלמת הספר הזה ביום שנאמד בו ב״פ כי טוב‬ ‫בשלהי טבת בסדר ולכל בני ישראל היה א ו ר ש נ ת ח מ ש ת א ל פ י ם ו ח מ ש‬ ‫ו ז ״ ך ליצירה‪.‬‬

‫מאות‬

‫‪67‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 121‬נייר‪ 16:21 ,‬צ״מ‪ 108 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 20‬שורה בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה ספרדית מהמאה הי״ח‪.‬‬ ‫מתנת אזולאי‪ ,‬תרפיה‪.‬‬ ‫‪ 1‬פ ר י עץ חיים לד׳ ח י י ם ו י ט א ל [ שעד ראש השנה ]ואילך[‪ .‬חסד בסופו‪,‬‬ ‫מסוד הסוכה‪ .‬והוא הנוסח הנדפס בשם ס׳ מ ח ב ר ת ה ק ו ד ש בקאדעץ תקמ״ג‪ ,‬אלא‬ ‫שנתוספו כאן עוד ה ג ה ו ת ר ב ו ת ו ח ש ו ב ו ת מליקוטי החברים‪ ,‬ממהדורא בתרא‬ ‫ומכמה מקובלים‪ :‬ר׳ מאיר פאפרש‪ ,‬ר׳ נתן שפירא‪ ,‬ר׳ יעקב צמח‪ ,‬ר׳ גדליה הלוי‬

‫‪.‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫ד ף ‪:50‬‬

‫ז ה מצאתי בם׳ חדושין שמצא ה ר ״ א ]ר׳ אפרים[ פ א נ צ י י ר י ד ל‬ ‫ועיין ס י ד מ ה ר ש ״ א ז״ ל ‪ ...‬ו מ ו ה ר ״ א ו דקע״ח ודבר‬

‫ובסדור אשכנזי מצאתי‬

‫בפי׳ ספ׳ דצניעו׳ שם ביאר זה האר״י זלה״ה ע״כ מ כ ״ י מ ה רש״ ל ז״ל‪ .‬ס״ד‬ ‫מהרש״א יש לפרש ספרא דצניעותא מהד׳ ש מ ע ו ן א ו ר י ) ה ו א תלמיד חבר להדחיו‬ ‫‪a‬‬

‫ונזכר בשער הגלגולים וכאן בדף ‪ 97‬מביא אשיל בהגהה את ם׳‬

‫לקוטים‬

‫מ ו ה ר ״ ש א ו ר י ואין ספק כי הוא זה‪ .‬המהרש״ל הזה הוא החותם כ א ן ) ו ג ס בשאר‬ ‫כתבי האריי בדפוסים וכתבי יד( בר״ת א ש ״ ל ולא אדע למי הכוונה‪ .‬ולפי עדותו‬ ‫ו‬

‫י‬

‫ט‬

‫א‬

‫ל‬

‫‪7‬‬

‫‪9‬‬

‫‪b‬‬

‫‪ ,‬ובדף ‪ 98‬רושם ״אש״ל דאה זה מצאתי‬

‫‪127‬‬

‫כ ת ב יד ‪68 67‬‬

‫בם״ם אוצרות חיים שבא לידי בהשאלה וכנד׳ שהוא מעשה ידי אמן החכם השלם‪...‬‬ ‫כמה״ר מ ש ה ז כ ו ת ג״י שהספר הנז׳ בא מויניציא ובקצת מקומות הוזכר שמו‬ ‫ודלי ונראה שחי בארץ ישראל וכן ר׳ אברהם אזולאי מזכירו בס׳ זהרי חמה על‬ ‫זוהר בראשית דף ג׳ ע״א ואומד שמעתי מהרש״ל‪) .‬ואולי זהו החכם אש״ל הנזכר‬ ‫בס׳ עניני שבתי צבי עמ׳ ‪ ,106‬כי על כל פנים אין אש״ל זה הנזכר בספר שכולו‬ ‫מוקדש לאברהם קארדוזו שוד! עם ר׳ העש״ל צורף בווילנא שאליו נערך המכתב‬ ‫שנדפס בעניני ש״צ אחרי זה(‪ .‬דף‬

‫( נחמיה ט‪ /‬ה‪.‬‬ ‫‪ (5‬משלי ח׳‪ ,‬חי‪.‬‬ ‫‪ (4‬משלי ח׳‪ ,‬׳ ‪.‬‬ ‫ז( כאן משובש כה״י מאד בחסר‪ ,‬גם במקום שהמעתיק לא השאיר מקום חלק‪ .‬ובנוסח ר׳‬ ‫עזרא כ״י ואטיקאן דף »‪ 8‬נמצא כך‪ :‬״צריך אתה לדעת ככל מקום שתמצא שם כבוד מלכותו וברוך‬ ‫שם כבוד מלכותו לעולם וער ומרומם על כל ברכה ותהלה לפנים מאסקופת העזרה היה השם המיוחד‬ ‫בכל מקום שתמצא לשון זמר כי טוב זמרה אלהיגו זמרו לו זמרו כבוד שמו ישתחוו לך ויאמרו לך‬ ‫הבין ככתבו ]‪ It‬היתה נקראת ואין צריך לומר אמן״‪ .‬וההמשך שונה מהנמצא כאן )על סוד מלת אמן(‪.‬‬ ‫‪ (9‬עיין הגמרא בתענית כאן‪.‬‬ ‫‪ (8‬סוף משנת ברכות פ״ט‪.‬‬ ‫‪ ( 1 0‬בנוסח ד׳ עזרא‪ :‬״ומרומם על כל ברכה ותהלה יותר ממה שאין המחשבה משגת מן‬ ‫החכמה ולמעלה עד המחשבה הטהורה יהיה מבורך ומרומם על כך התקינו בקדיש למעלה מכל הברכות וכו׳׳׳‪.‬‬ ‫»( ברכות ם״ז‪ ,‬א׳‪.‬‬ ‫* ‪ ( 1‬כן הסדר המשונה גם בכ״י ואטיקאן‪ .‬והנוסח כאן שונה מאד בפרטים רבים‬ ‫מהנדפס בתלמודנו‪.‬‬ ‫ס‬

‫פירוש‬

‫‪199‬‬

‫האגדותלריעזריאל‬

‫ליביה עיול רבנן לשיוליה ביה אשכחוה דנאם חזיוה דבכי וחייך ונפק צוציתא‬ ‫דנורא מאפותיה כי איתער אמי ליה מאי טעמי בכי מר וחייך ונפק צוציתא‬ ‫דנורא מאפותך אמי להו דחזאי שכינה ואמרי קמיה עד אימת אידבר׳ בהאי‬ ‫דוחקא אמי לי ניחא לך דאחרביה לעלמא והדר איברייה איפשר דנפלת‬ ‫בשעתא דמזוני אמרי קמיה כולי האי ואיפשר‪.‬‬ ‫כל הדודות היו סדורים במחשבה סרם היותם וכל העתיד להיות להם‬ ‫ונבחר לכל אחד ואחד המוב מוכן לו בכל עסקיו כדי לזכותו בין ברצונו בין‬ ‫שלא ברצונו ואין לשנות ואין להוסיף ואין לגרוע מן הסדר הסדור במחשבה‬ ‫הנראה או במעשה ואין לשנותו ממנו‬ ‫‪1‬הנבחר?[ לו‪.‬‬

‫ועל זה‬

‫ואם ישתנה לא יתרחק‬

‫נאמ׳ לד׳ אלעזר פדת‬

‫ניחא לך‬

‫מאותו דרך‬

‫דאחרביה‬

‫לעלמא‬

‫ואבריה‪ .‬מכלל דבד זה יש ללמוד דאי ניחא ליה היה מחריבו ובורא עולם‬ ‫אחר שיזכה בו למזונות ומפני שהיה יודע רצונו וקודם שנברא היה רצונו‬ ‫נודע ולא ניחא ליה וכדי לגלות במעשה אמי לו ניחא לך באחדביה לעלמא‬ ‫ואברייה‪ .‬איפשר דנפלת‬ ‫היה זוכה בה‬

‫בשעתא דמזוני כי אם היה לשעת מזונות מתחלתו‬

‫ואעפ״י שזכה אחד כך והיה ראוי שיחרב העולם‬

‫מפני זכותו‬

‫שכבר זכה אם יברא עולם הראוי לו למזונותיו שמא לא יזכה ואם זו אשד‪.‬‬ ‫תהיה בת זוגו להיטיב בו מעשיו‬

‫שהטוב והרע‬

‫מסור ברצונו‬

‫ושמא יחטא‬

‫חטא שיגרום לו לאבד מזונותיו והכל הוא ברצון נפשו של אדם ואין לקבוע‬ ‫מעשה אלא כפי הרצון העתיד להיות ופעמי העוני גורם זכות לעני ומחזירו‬ ‫למוטב ומכגיעו‬ ‫לעשיר‬

‫ואלו היה עשיר‬

‫לא היה‬

‫ואלו היה עגי לא היה זוכה‬ ‫ז‬

‫ולא מזל שעה גורם ( ולא מזל דור‬ ‫ישתנו כל הנבראים‬ ‫אותו עת‬

‫שיהיה‬

‫זוכה‬

‫ופעמי העושר גורם זכות‬

‫ומזה יש ללמוד שאין מזל יום גורם‬ ‫גורם ולא מזל עולם‬

‫כדי להיטיב מזלו אם אין הרצון בכך‬ ‫עת רצון‬

‫ולא מפגי שהשעה‬

‫גורמת‬

‫חדש שאפילו‬ ‫לא יועיל‬

‫עד‬

‫אלא הרצון הוא‬

‫הגורם וכפי השאלה כן היתה התשובה‪ .‬הוא שאל עד איזה זמן יהיה קץ‬ ‫לעוני והיה רוצה שישתנה מזלו איפשד שלא ישתנה מפגי שאין הכל הולך‬ ‫אלא אחר הרצון שיהיה באותו עת שאין הרצון ידוע אלא באותו עת שהוא‬ ‫נודע בו כמ׳ שאין אדם נידון אלא בשעתו ואין אדם נידון לפי מעשה עצמו‬ ‫שהוא עושה בפני עצמו אלא לפי מעשיו שהוא גוהג עם דורו ואים להיטיב‬ ‫‪2‬‬

‫דרך שורת ( שהוא טוב ולד‪.‬שחי]ת[ דרך רבים בשבילו‪ .‬הטיפה שהולד נוצר‬ ‫ממנה גוזרין עליה כל דבר שהוא מצורך העולם הזה כגון עשיר או עני‬ ‫‪3‬‬

‫ואי זו אשד‪ .‬תהיה בת זוגו כמי ש א ח ד ל ( בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא‬ ‫מילתא אלא במזלא וארבעים«( יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומי‬ ‫*( משובש•‬ ‫‪ 0‬לא כמו במס׳ שבת קנ״ו א׳!‬ ‫י( סוטה ב' א׳‪.‬‬ ‫י•( מועד קטן כ׳׳ח‪ ,‬אי‪.‬‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל‬

‫‪200‬‬

‫בת פלי לפי שדה פלי לפל׳ וכן מכל הרבדים שהם צרכי צבור הצדיכי׳ לו‬ ‫בעולם הזה אבל דבד שהוא מצורך העולם הבא לא נגזר עליו אבל כפי רצונו‬ ‫ומעשיו יהיה דינו כמי שאמ׳ בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא‬ ‫במזלא ובכל שעה הוא נידון על פי מעשיו‪.‬‬ ‫ר׳ אלעזר בן פדת‬ ‫שורות שורות‬

‫סדורים‬

‫בניינים משתנים‬ ‫ואמצע וסוף עד‬ ‫ואחת‬

‫מהן‬

‫בלי‬

‫הוה דחיקא ליה‬ ‫כשודות אבני בנין•‬

‫זה מזה ויתהפך בניינם‬ ‫היות‬

‫כל המדות‬

‫תוספת ומגרעת‬

‫‪1‬‬

‫פי׳ כל הדורות‬

‫עלמי טובא‪( .‬‬

‫ופעמי יהדס הבנין‬ ‫עד היות‬

‫הנוהגות‬ ‫והם סדורות‬

‫בבנין‬ ‫על‬

‫כל‬

‫ויבנו ממנו‬

‫אחת מהם ראש‬

‫שות)!(‬ ‫הסדר‬

‫בכל‬ ‫ומשתנות‬

‫אחת‬ ‫זו‬

‫אחר זו עד כלות עתם ואין להקדים המאוחר ולאחד המוקדם ואין אדם יכול‬ ‫לדחותה ממקומה לשום צד‬ ‫מזל יום‬

‫כי‬

‫על‬

‫גורם ואין מזל שעה גורם‬

‫כל פנים‬

‫תשתגיגה כללן בשוה‬

‫ואין מזל דור גורם‬

‫ואין‬

‫ואין מזל עולם‬

‫אלא עולם כמגהגו גוהג על הסדר וכפי שהסדרנו באבני הבנין כן הוא באדם‬ ‫כי האדם מתחלתו נברא ישר במזל השוה שאינו נוטה הנה והנה אם יטה‬ ‫עצמו לצד הטוב יזכה לטוב אם יטה עצמו לצד הרע יתחייב בו ובהתחדש‬ ‫העולם וישוב לחולד ימצא עצמו באותו צד ]הנבחר ?‪ I‬לו אלא אם כן זכה‬ ‫‪2‬‬

‫לו המולידו כמו שאמי ( האב זוכה לבן בה׳ דברים בנוי בכח בעושר בחכמה‬ ‫ובשנים‪ .‬לכך נאמ׳ לר׳ אלעזד בן פדת איפשר שנפלת בשעתא דמזוני אם‬ ‫זוכה לו האב בכך אבל אם אין האב זוכה לו בכך אינו זז ממדתו שהוא‬ ‫עומד ומחזיק בה ואי אפשר שישתנה ענין יצירתו אלא על סדר הבנין שהוא‬ ‫סדר השוה לכל ואפי׳ היה רצונו שיתחדש עולם בשבילו לא היה מתחדש אלא‬ ‫על הסדר הזה שאין הרצון מתברר אלא באותו עת שהוא מתגלה בו ולכך‬ ‫אמ׳ לו ניחא לך שאחרביה לעלמ׳ כמחריב וכהורס אבני הבנין שמהם בדוחק‬ ‫ומהם בריוח ובהכנות מהם בנין חדש יתהפך הראש להיות סוף והסוף להיות‬ ‫ראש והתחתון להיות עליון והעליון תחתון והעומד נופל והנופל עומד והדחוק‬ ‫בריוח והרווח בדוחק והנסמך סומך והסומך נסמך הכל מתחלף מראש ועד סוף על‬ ‫סדר הראוי להם זה אחר זה בלי הקדמה ואיחור ואפי׳ היה ראוי שיחרב העולם‬ ‫בזכותו וישוב ויבנה בשבילו הואיל ואי אפשר שיבנה אלא על הסדר הסדור לו‬ ‫הגברא לא יתרחק מאותו הדרך הראשון הקבוע לו עד הגיע עת הראוי להדויחו‬ ‫כדי שיהיה הסדר שוד‪ ,‬בכל הבנין הנבנה בו ולכך גאמ׳ לו איפשד ת פ ל ת בשעתא‬ ‫דמזוגי אם יגיע העת ההיא הראוי להתיחו כי כל העתים הטובים והרעים עוברי'‬ ‫כל שכן האדם וכשהוא זוכה אותם הרעות פוגעות בו בשעה שהוא עוסק במצות‬ ‫‪J‬‬

‫( מכאן מתחיל עוד הפעם פירוש שלם לאגדה זו )על פי נוסח המתאים יותר לתלמוד הנדפס(‬ ‫וזה פלא• כאלו הכין המחבר שני נוסחאות וכתבם זה בצד זה ולא בחר ביניהם ונשארו שניהם עומדים‪.‬‬ ‫צ( עדויות פ״ב׳ מ״ט•‬

‫‪201‬‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל‬

‫וממית עצמו ומחסר הונו להיטיב כדי להרבות שכרו וכשאיגו זוכה פוגעות בו‬ ‫כשהוא עוסק בעבירו׳ וממית עצמו ומחסר הונו לאחר עבירות ועושה אותן את‬ ‫‪2‬‬

‫המ ‪ 0‬על מה שחטא ועל מה שעתיד לחסר הונו והעני תבחן]![ בעוניו ( והעשיר‬ ‫‪5‬‬

‫בעשרו והכל תלוי ( הוא בזמן שהוא נמשך אחר מזלו אבל בזמן שהוא מבקש‬ ‫רחמים שישתנה מזלו לטוב ישתנה מזלו מכח 'תפלתו וזהו שאמ׳ בני חיי ומזוני‬ ‫לא בזכותא תליא מילת׳ אלא במזלא תליא מילתא‪ .‬צא ולמד מאברהם אבי׳ ע״ה‬ ‫אע״ם שזכה לא עמדה לו זכות עד שנשתנה מזלו ושמו שאמי אברהם המזל‬ ‫דוחקני אומ׳ לי אבדם אי אתה מוליד א״ל הביה הן כדבריך צא מאיצטגנינות‬ ‫‪4‬‬

‫שלך ( אבדם אינו מוליד אברהם מוליד שרי אינה יולדת שדה יולדת משום דלא‬ ‫בזכותא בלחוד תליא מילתא אלא בזכותא ובמזלא שהזכות משנה המזל להיטיב‬ ‫‪5‬‬

‫וזהו שאמ׳ ( אין מזל ]ל[ישראל שהזכיות משנין מזלם לטובה‪ .‬ולא מזל יום גורם‬ ‫ולא מזל שעה אלא המזל קבוע ״( ובכה הזכיות והתפלות הוא משתנה לרע ]ו[לטוב‬ ‫ואעפ״י שגגזר על הטיפה אס עשיר אם עני יהיה הכל על התנאי נגזר וראיה‬ ‫ד‬

‫לדבר בריאת עולם ומלואו שגברא על תגאי ( שיתקיים אם יקבלו ישראל את‬ ‫התורה ואם לאו אל יתקיים הואיל והכל נברא על תנאי ואינו מתקיים אלא על‬ ‫‪8‬‬

‫תנאי שיעשו רצונו שאין דנין את האדם אלא לפי מעשה השעה שהוא עומד בה (‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫ותכלית דבד זה אין משיגו והכל על דרך הכתו׳ שהוא אומי ( אס עושק דש וגזל‬ ‫משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים‬ ‫‪10‬‬

‫עליהם‪ .‬ובבראשית רבה ( התורה אומרת אני הייתי כלי אומנותו של הב׳ה בנוהג‬ ‫שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה מדעתו אלא מדעת האומן והאומן‬ ‫אינו בונה מדעתו אלא דפטריות ופנקסיות יש לו לדעת היאך הוא עושה חדרים‬ ‫והיאך הוא עושה עליות כך הב״ה היה מביט בתורה ובונה העולם‪ .‬עתה השב אל‬ ‫לבך מי קורא במשל מלך בשר ודם ומי קורא האומן ומי קורא דפטדיות ופנקסיות‪.‬‬ ‫ותדע שאין למלך פעולה זולתי האומץ ואין לאומן להנהיג בלימוד אלא כפי מה‬ ‫שיסתכל בציורי שכלו וכפי הרצון הגורם כל גגרם כן יהיה כל גגרם ואין הרצון‬ ‫מתבדר אלא בעתו‪ .‬לכך גאמ׳ כאן איפשר דגםלת בשעתא דמזוני‪.‬‬ ‫]דף כיה‪ ,‬א׳[ ל ו י גזר ת ע ג י ת א ב ע א ר ח מ י ו ל א א ת א מ י ס ד א אמ׳‬ ‫לסגיו דבוגו של עולם עלית למרום ואין אתה מ ש ג י ח על בניך כלומר םלקת‬ ‫״‬

‫דוח הקודש מנפש המקבלים כת ממך מגשמות המקבלים ממך כ מ ׳ ( וגעלה גפשי‬ ‫‪0‬‬ ‫(‬ ‫*(‬ ‫ז(‬ ‫‪00‬‬ ‫ואנזיקאן!‬ ‫‪3‬‬

‫‪ ( 2‬בכ״י‪ :‬בענין•‬ ‫חסרות שאר האותיות׳ שתים או שלש‪.‬‬ ‫מקום חלק למלה אחת ונראה שאין ההמשך ״במזל״‪.‬‬ ‫‪1 ( 6‬״ל אינו קבוע ?‬ ‫‪ (5‬שבת שם‪.‬‬ ‫שבת קנ״ו׳ א׳•‬ ‫‪ ( 9‬קהלת הי‪ ,‬ז׳‪.‬‬ ‫‪ ( 8‬ראש השנה ט״ז‪ ,‬א׳‪.‬‬ ‫עבודה זרה ה‪ /‬אי‪.‬‬ ‫פרשה א׳‪ .‬ו ‪ p‬מכאן מתחיל הפירוש למאמר הנדון במס׳ תענית לפי נוסת ר׳ עזרא בכ״י‬ ‫גי( ויקרא כ״ו‪ ,‬ל׳•‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל‬

‫‪202‬‬

‫אתכם פי׳ בספרי זה סילוק שכינה‪ .‬יסתלק דבקות רוח הקדש מן הגשמה כי השכל‬ ‫משכה רוח קדשו על הגשמה ובהיות ישראל בגלות יסתלק רוח הקדש ועולה‬ ‫למרום מרומים‪ .‬ו ב פ ר ק ד ד ך א ר ץ האזיגו השמים ואדבדהי( זש״ה על ידי דוד‬ ‫‪2‬‬

‫מלך ישראל ( ישת חשך סתרו כגגד מי אמ׳ המקרא הזה לא גאמר אלא כגגד‬ ‫שבחו של הב״ה שהוא שליט ברום יחידי אחד ושמו אחד והוא שוכן בשיצ רקיעים‬ ‫וכל רקיע ורקיע כסויו גסוי עליה ובכל אחד ואחד משרתים ושרפים ואופגיס‬ ‫וכרובים וכסא הכבוד ואל תתמה על זה שהרי מלך בשר ודם יש לו כמה מקומות‬ ‫אחד של חמה ואחד של צגה על אחת כמה וכמה מלך עולמים שהכל שלו ובזמן‬ ‫שישראל עושים רצוגו של מקום שוכן על ערבות בשבעה ואין מתרחק מהם כלום‬ ‫‪3‬‬

‫שג׳ ( מבין שגי הכרובים ]וידבר[ אליו ובשעת הכעס מתעלה ויושב בשמי מרום‬ ‫והכל צועקים ובוכים ואין נשמע קולם וגוזרין צום ומתפלשין באפר ומתכסים‬ ‫‪4‬‬

‫בשקים ומורידים דמעות ואינם נענים ועל זה גאמ׳ ( למה יי תעמוד ברחוק‬ ‫תעלים לעתות בצרה‪.‬‬ ‫]דף כיה‪ .‬ב׳[ א י ר א ל ע ז ד ב ש ע ה ש מ ג ס כ י ם מ י ם‬

‫ב ח ג תהום אומ׳‬

‫‪5‬‬

‫לחבית אבע מימיך קול שני רעים אני שומע שגי ( תהום אל תהום קורא לקול‬ ‫‪6‬‬

‫צנודיך‪ .‬פי׳ קול צנוריך קול שני רעים אני שומע כמ׳ שאמ׳ ( שהמים העליונים‬ ‫זכרים והתחתונים נקבות ומתערבים אלו עם אלו ופרין ורבין‪ .‬וקבלנו כי בשעת‬ ‫ניסוך המים ונסוך היין שני מלאכים מזדמנים שם האחד למתק הפירות ולתת‬ ‫בהם טעם מכח המים והשני לתת בהם מדאה אודם מכח היין כ ך ק ב ל ד׳ י ע ק ב‬ ‫‪7‬‬

‫ה ח ס י ד ב י ד ו ש ל ם מד׳ נ ה ו ד א י א י ש י ד ו ש ל ם ( ‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫איד אלעזר ( מי שבירר לעצמו דרך חכמה ויושר ולא חשש לברור אחרת‬ ‫וכשהגיע זמנו ונברא נשתנה רצונו מחמת דוחקו ומבקש עושר נכסים וכבוד הואיל‬ ‫‪9‬‬

‫שלא בירר לו דרך זה ידעת ורצון ( זה אע״פ שהוא ראוי לכך שיתעשר אין‬ ‫דוחין נפשות רבות מפני נפשו של זה כדי שיזכה זה בנכסיהם ובכבודם שאין‬ ‫‪10‬‬

‫דוחין נפש מפני נפש ( וכל שכן נפשות רבות מפני נפש אחת‪ .‬ואין להרוס הבנין‬ ‫שנתייסר על אותו רצון שבירר לו תחלה‪ .‬ועוד שאפילו יהרם הבנין ויתחדש‬ ‫שמא לא יתברר לו אותו רצון שבירר לו תחלה ואפי׳ אם יגיע לחפצו שמא יוסיף‬ ‫‪ (3‬במדבר ז׳׳ פ״ט•‬ ‫( תהלים י׳׳ח׳ י״ב‪.‬‬‫‪ 0‬דברים ל״ב‪ ,‬א׳‪.‬‬ ‫«( בבראשית רבה‪.‬‬ ‫‪ (5‬תהלים מ״ב׳ ח‪/‬‬ ‫*•( תהלים י‪ /‬אי‪.‬‬ ‫י( המאמר הזה הנמצא בסגנון שונה מאד׳ אבל בענין אחד׳ גס בנוסח ר׳ עזרא בכ׳׳י ואסיקאן‬ ‫יש בו ראיה לאמתות קדמות שני הנוסחאות כי ר׳ יצחק דמן עכו מביא את המאמר בסגנון כ״י ירושלם‬ ‫בשם ר׳ ע ז ד י א ל )בס׳ מאירת עינים כ׳׳י מינכן ך‪ 1‬דף ‪ ,(91‬אבל ר׳ מנחם מריקאנאמי מעתיק‬ ‫בשם החכם ר׳ עזרא )בפירושו לפר׳ אמור בתחלתז( את לשון המאמר בסגנץ הכ״י השני‪ .‬אם כן‬ ‫לא לחנם נתיחסו הנוסחאות אחד לר׳ עזריאל ואחד לר׳ עזרא‪ .‬בס׳ אוצר הכבוד סוף תענית מעתיק את‬ ‫נוסח ר׳ עזרא בפתיחה ׳‪/‬בשם גדול אחד מהכמי הקבלה דאיתי כתוב בלשון הזה״‪.‬‬ ‫‪ (8‬חוזר עוד הפעם לפרש אגדת ר׳ אלעזר בן פדת!‬ ‫‪ ( 1 0‬משנת אהלות פ״ז בסופו‪.‬‬ ‫‪ (9‬נשתבש‪ .‬אולי ודעת או בדעת ז‬ ‫‪b‬‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל‬

‫‪203‬‬

‫לבקש יותר שאין סוף לתאות הגפש ובכל מה שהיא משגת מבקשת יותר ויותר‬ ‫ולפי שהאדם מוגבל וחסר וצריך לקבל השלמה מזולתו אין ענייגו ידוע עד הגמד‬ ‫מעשיו‪ .‬אעפ״י שזה בודד דרך לעצמו וזה לעצמו ואין דרכו של זה דומה לדרכו‬ ‫של זה ויש מהם מי שהוא הולך בדרך הטוב הגמור ויש מהם עושה לו דרך‬ ‫מעורבת מן הטוב ומן הרע כל אחד ואחד כיון שבירר דרכו געשה מזלו קבוע‬ ‫בענין אותו דרך שבירר ברצוגו מבלי הכרח ואם ימלך בדעתו אחר שגבדא לצאת‬ ‫מדרך זה לדרך אחרת גשתגה מזלו לגמרי ואין בו עסק ממה שהיה בו כבר אלא‬ ‫מזל אחר יש לו וכח אחר גמשך עליו מתוך חפצו ואם בירר דרך דעה בחפצו‬ ‫בה אפי׳ עושה הרבה טובות אין טובותיו כלום שאין עיקר דרכו אלא דרך רע‬ ‫והכל הולך אחר העיקר והזכות ההוא אין רצונו מיוסד בו ואין עסקו שהוא עוסק‬ ‫בו אלא כדי לחזק הדרך שבירר לו‪ .‬וכן אם בירר לו דרך הטוב שהיא גורמת‬ ‫שיהא מזלו מאותו עגין שהוא הולך בו אפי׳ הוא עושה רעות אין אותן הרעות‬ ‫כלום שהרי אין רצוגו מיוסד עליהם‪ .‬סוף דבר !אין הדבר ידוע עד שהוא נראה‬ ‫במעשה ובכוונת הפועל‪ .‬הרצון נגמר וגיכר בין בדבר מצוד‪ .‬שתעשה לדבר עבירה‬ ‫בין בדבר עבירה שתעשה ל ש ו ם מ צ ו ה ‪ .‬ו ל פ י ש ה כ ל תלוי בכוונת המעשה אין‬ ‫‪1‬‬

‫האדם נידון אלא לפי מ ע ש י ו ש ל אותה ש ע ה ואפי׳ גזר דין הגגזד בפרקי ( והנחתם‬ ‫ביום הכפורים אין מ ת ק י י ם « ל א ל פ י ע נ י ן ה ש ע ה ‪ .‬כ י צ ד אם שבו מחטאם בימי‬ ‫התשובה נכתבי׳ ו נ ה ת מ י ׳ ל ח י י פ ו א ם ל א ש ב ו נ ח ת מ י ם לדרכי מת )!( וחסרון‪ .‬ואם‬ ‫שבו ובתוך השנה הנכנס ו ל א ה ט ו ב ( הראוי לבוא עליהם בא ואינו מועיל להם‬ ‫צ‬

‫וכן אם לא שבו וגגזר דין רע עליהם ואחר כך שבו אותן הרעות באות ואין נוגעות‬ ‫בהם ואין גזר דיגן מתקיים אלא לפי מעשיהם שבאותה שעה שהם מקבלים השכר‬ ‫והעוגש כמ׳ שאמ׳ בםיפדי‪ .‬וכן אין המזל מתקיים אלא לפי שעתו כמ׳ שאירע‬ ‫ליושבי עיר אחת שנגזר עליהם מכח מזלם שישםפם הנהר וכששבו מן החטא‬ ‫שנגזרה עליהם הגזירה בשבילו שמעו קול המון דמות עם רב וברחו עם נכסיהם‬ ‫מן העיר ובא הנהר ושטפה ואחר כך שבו לעירם נמצא שנתקיים המזל ונמלסו‬ ‫נ‬

‫השבים‪ .‬וזהו שכתוב ( וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וכן נתקיים‬ ‫המזל באבדם שלא הוליד וכשזכה לצאת מדרך רע שהמזל שולם בה שהיה אביו‬ ‫הולך בה והלך בדרך הטוב שאין מזל דוחק אותה הוצרך לשנות את השם כמ׳‬ ‫ששינה את הדרך ולשנות המקום וכשנקרא אברהם לא היה המזל בטל וזכה‬ ‫להוליד‪ .‬וכן נתקיים המזל בחזקיהו שהיה ראוי למות אם יתיאש להוליד וכשחזר‬ ‫לישא אשד‪ .‬לא נתבטל המזל וניצל ממיתה משונה וזכותו גרמה לו דידע באיזה‬ ‫עונש נקנסה עליו מיתה עד שהתפלל ונשמע׳ תפלתו‪ .‬וכן יתקיים המזל במזונות‬ ‫‪ ( 1‬ד״ל בפרקי השנה‪ ,‬בראש השנה‪.‬‬ ‫*‪ 0‬הלשון מגומגמת מאד וכנראה נפל שבוש בדברים‪.‬‬ ‫י‪ (:‬ישעיה ל״א‪ ,‬ב׳•‬ ‫‪,‬‬

‫פירוש לעשר ספירות‬

‫‪204‬‬

‫הקצובי׳ לאדם בימי החול שימעיטו לו ביום זד‪ .‬ויוסיפו לו ביום אחד וכשיגיע‬ ‫לסוב שגתו קבל כל הקצוב לו‪.‬‬ ‫ע ת י ד הב״ה ל ע ש ו ת מ ח ו ל ל צ ד י ק י ם ב ג ן ע ד ן והוא‬

‫ודף ליא‪ ,‬א׳[‬

‫יושב ביגיהם‪ .‬איר חגינא עתיד הביר‪ .‬להראות כבודו לכל באי עולם ולהוריד‬ ‫כסאו באמצע הרקיע וחוזר ומניחו במקום שחמה זורחת בתקופת טבת‪ .‬א״ד חניגא‬ ‫הזקן איפשר להראות את כבודו מי שכת׳ בו לא יראני אדם וחי ואת אמדת מדאה‬ ‫כבודו לכל באי עולם א״ל הרי כתי כי שמש ומגן יי אלהים מה המגן מגין על‬ ‫בעליו בשעת מלחמה אף הביה מגין על בניו באותה שעה‪.‬‬

‫ב­‬ ‫פירוש לעשר ס פ י ר ו ת מחוג ס פ ר העיון׳ כ״י ‪1‬״‪ 8‬דף ‪201-‬‬ ‫)ושגויי גירםאות מכיי ‪ 80 488‬דף ‪.(38‬‬ ‫סוד יי ליריאיו ובריתו להודיעם‪ .‬עיקר זה הפסוק מתחלק לעשרה בניגים‬ ‫‪1‬‬

‫שהם השלמה לעליוגים ולתחתוגים בעבור שהם היו ( הכגת דגלי מעלה כי קודם‬ ‫‪2‬‬

‫שהמציאם הקב״ה ית׳ שמו לא היה שמו ( כי אם אויר קדמון שאינו נתפש כלל‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫וזה האויד שמו של הקב״ה כאשר רמזו בעלי ( המרכבה שקודם שנברא העולם‬ ‫‪4‬‬

‫הזה הקב״ה לא היה כחו ניכר‪ .‬וכשעלה בדעתו להמציא מפעליו ( נבקע האויר‬ ‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫אז נרמז זיוו ונראה ( כבודו של הקביה והמצי׳ אלו הענינים ( והם עשר ספירות‬ ‫בלי מה‪ .‬ששם האחד א ו ר ה ש כ ל ה ק ד מ ו ן והוא כבוד ראשון׳ השני ש כ ל ק ב ו ע‬ ‫בעבור שהוא כתר נכתר בתחלת הקדמו׳‪ ,‬השלישי ש כ ל נ ב ד ל ונקרא חכמה‬ ‫‪7‬‬

‫מפוארה השרויה לפני ייה יהו״ה צבאות הוא כבוד שלישי (‪ ,‬הרביעי ש כ ל נ ש ר ש‬ ‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫מחזיק ( כיל ועליו נאמר ( כי על ]כלו כבוד חופה‪ .‬והחמישי ש כ ל ה א ח ד ו ת שבו‬ ‫‪10‬‬

‫מתאחדים כל העיקרים וגעשים אלו החמש ספירות נגררים ( אחד על גבי חבירו‬ ‫‪,,‬‬

‫בלא קצוץ ופירוד וזד‪ ,‬הוא שאמר יחזקאל ע י ה ( וכבוד אלוהי ישראל בא מדרך‬ ‫‪b‬‬

‫הקדים זה מודה שאלו החמש ספירות ]דף ‪ [ 201‬הם כח שם ה מ פ ו ר ש (‬ ‫‪13‬‬

‫‪1 1‬‬

‫והם‬

‫מיוסדים באדם ( במקום הקדושה‪ .‬כיצד הספירה הראשונה שהיא השכל הקדמון‬

‫‪0‬‬

‫‪ 4‬י׳‪.(8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫=‬ ‫)‬

‫ליתא בכ״י ב׳‬ ‫*( צ״ל שם וכן הוא בב׳ ועיין במדרש שמעון הצדיק‪.‬‬ ‫( ב׳ חכמי• והלשון נמצא באמת במדרש שמעון הצדיק במחציתו השניה‪.‬‬ ‫«( ב׳ הכחות‪.‬‬ ‫י•( ב׳ ונראה זיו ונקרא‪.‬‬ ‫*•( ב׳ פעליו‪.‬‬ ‫י!( ישעיה ד׳> הי•‬ ‫‪ (8‬ב׳ ומחזיק‪.‬‬ ‫״( ג׳ המלים האלה ליתא בבי•‬ ‫*‪ (1‬יחזקאל מ׳׳ג׳ בי•‬ ‫«‪ 0‬ב׳ כנגדם‪.‬‬ ‫י•ז( בכ״י בעדם ובבי כאחד‪.‬‬ ‫־‪ 0‬ב' הם שם המפואר‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫פירוש לעשר ספירות‬

‫‪205‬‬

‫‪,‬‬

‫היא בראש במקום ( הנחת תפילין ויש במקום הזה שתי חלונות כנגד שני נקבי‬ ‫האף שהם שכל קדמון ושכל קבוע הדי שני דברים במקום אחד והם אתדות שוד‪,‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫באדם ( במקום הגחת שם המפורש ( כדי להשפיע שפע ברכה‬ ‫‪4‬‬

‫בגוף האדם‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫הספירה השלישית שכל גבדל הוא חכו של אדם על ( זה גאמר ( חכו ממתקים‬ ‫וגו׳ נאצל ממאציל‪ .‬הספירה הד׳ שכל הנשרש הוא ברית לשון הגזכר בספר‬ ‫‪6‬‬

‫יצירה‪ .‬הספירה הה׳ הוא שכל האחדות והוא הלב שבו מתאחדים כל הדברים (‬ ‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫ןאהדונהיי מזנדונהיי‬

‫ואלו הן שמות חמש ספירות וגקראים ( שם המפורש (‬

‫ינהדונה״י הינדוגהיי ההגדוגה״י בשכמליו‪ .‬הספירה הששית בה גברא העולם הזה‬ ‫‪9‬‬

‫והוא מקום אישיים ( שם יהו׳ה החזה באדם ונקראת א ו ד ה ב ה י ר בעבור ששם‬ ‫‪,0‬‬

‫מתוסף הרוח ומתרבה הגשימה ( ומתגדל הקול ויוציא"( לאור העולם וזאת‬ ‫הספירה מתאחדת בספירה השביעית שהוא מקום הבגין באדם וגקראת א ו ר‬ ‫‪,3‬‬

‫‪,2‬‬

‫מ ת נ ו צ ץ ‪ .‬ובכאן יש סוד גדול למעלה ( שהיה אומר ד׳ עקיבא לתלמידיו (‬ ‫‪a‬‬

‫‪14‬‬

‫כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שלא ]דף ‪ ( 202‬תםכנו ע צ מ י כ ם ( ‪.‬‬ ‫ומלאך ממונה על ב׳ ספירות אלו שמזכיר שם המפורש לפגי הקב׳ה‪ .‬וכשהוא‬ ‫‪,6‬‬

‫‪,5‬‬

‫רוצה להזכירו מביא א ש ( חרישית באזני החיות כדי שלא ישמיעו קול הדבר (‬ ‫‪,8‬‬

‫‪,7‬‬

‫וכל זה הסוד באדם (‪ .‬והג׳ ספירות הנשארות ( הוא א ו ר מ ו פ ל א ו א ו ר ק ד מ ו ן‬ ‫‪,0‬‬

‫‪,9‬‬

‫ו ה יק ו ד ( ו א ו ר ה מ ע ו ל ה ‪ .‬אור מופלא הוא ברית מילה באדם (‪ ,‬אוד היקוד‬ ‫כל מה שיש באדם פנימי כמו הכבד ובגי מעים שהם יקד יקוד כיקוד אש לגופו‬ ‫‪2,‬‬

‫של אדם (‪ .‬אור המעולה הוא מקום השדרה באדם שהוא מכוון באמצע הגוף‬ ‫‪23‬‬

‫‪22‬‬

‫ותוקף ( הגוף‪ .‬ואלו הגי ספירות הם קיום גדול ( לחניית דגלי מעלה‪ .‬והם‬ ‫‪24‬‬

‫השם המפורש שהיה כהן גדול משתמש בו יהו׳ה יו יההויי אדידידון הגדול (‬ ‫‪25‬‬

‫ועל זה גאמר וקולו כקול מים רבים‪ .‬זה מקום החזה והבטן ( והארץ האירה‬ ‫‪27‬‬

‫‪26‬‬

‫מכבודו זה למטה (‪ .‬ואל תטעה בענין זה הסוד ( כי אלו הספירות סוד גדול‬

‫‪(1‬‬ ‫צ(‬ ‫‪(4‬‬

‫ב׳ ב מ ק ו ם ק ד ו ש ה ו ה ו א ה ס פ י ר ה ה א ח ד נ ק ר א ת ש כ ל ק ד מ ו ן ו ה י א ב מ ק ו ם ‪.‬‬ ‫ב כ ״ י בעדם‪.‬‬ ‫על‬

‫»(‬

‫כל המשפט מ״הרי שני״‬

‫ז ה ‪ -‬מ מ א צ י ל ל י ת א בבי‪.‬‬

‫ u‬עיין זהר ח״ג דף ‪1‬״ד ב‪/‬‬ ‫ג( מיכה זי׳ י״ח שממנו גלקחו שמות המבועין באדרא רבא‪.‬‬ ‫‪ ( c 1‬קהלת ט׳׳ ח׳‪.‬‬ ‫‪ 1 5‬ד ב ר י ם ל״ב׳ט״ו(‪.‬‬ ‫״ ( תהלים כ״ב׳ כ׳‪.‬‬ ‫‪ (18‬קהלת גי׳ ב׳‪.‬‬ ‫‪ (17‬מכאן עד יאר ה׳ פניו חסר בב׳‪.‬‬

‫‪222‬‬

‫סוד י״ג מ ד ו ת‬

‫על ידי הרצון ואז כל העתים בטובה ובשפע וכיצד הוא בהריק שמן מלמעלה‬ ‫דרך הצנורות העליונות ואמר בסוד הפס׳ ושמן על דאשך וגו׳ ואומד י( כשמן‬ ‫הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן‪ ,‬אהרן בודאי שנמשך הלובן מעולם‬ ‫החסד והרחמים ולפי׳ היה כ״ג נכנס ביוה״כ בקדש הקדשים בבגדי לבן לפי׳‬ ‫שהם המרצים והמתקנים כל העתים וכתיב התם אל יבוא בכל עת אל הקדש‬ ‫ג‬

‫וכתיב הכא בכל עת יהיו בגדיך לבנים וכתי׳ ( בזאת יבוא אהרן אל הקדש‬ ‫כתונת בד קדש ילבש ומכנסי בד וגו׳ בכאן הודיעו סוד בכל עת יהיו בגדיך‬ ‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫לבנים ושמ״ן וגוי וכה״א ( יאר ה׳ פניו אליך בסוד שאמר דהע״ה ( להצהיל‬ ‫פנים משמן וז״ס שמן המשחה שבו נמשחו המשכן וכליו ונהנים ומלכי יהודה‬ ‫ב ש מ ץ הטוב על הראש‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫ומן הכתר הזה נובעים שכייה ( מיני מאורות וכולם‬

‫ב׳‬

‫נקר׳ מאור‬

‫‪6‬‬

‫פנים ובהם נ ו ש א ע ו ן בהופיע על הדינין וז״ס ( יאר ה׳ פניו אליך‬ ‫‪7‬‬

‫ה׳ פניו אליך וסוד ( שמן זית זך כתית למאור‬

‫ישא‬

‫ובהופיע אלו המאורות אזי‬

‫תהיה הכפרה שלימה ואין שם לא חושך ולא דין ומן המקום הזה קר״ן עוד‬ ‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫פני משה ( רעייה וסוד קרן עור פני׳ וסוד > רמה קרני באלהי שנמשח בקרן‬ ‫המשחה וירם קרן משיחו הכל רמוז‪.‬‬ ‫ג ׳ עוד מן הכתר מקור הנק׳‬

‫מ פ נ ה ד ר ך ‪ 0°‬בסוד ואמר סולו סולו‬

‫פנו דרך ובהופיעו נותן דרך לפושעים להכנס לפני ולפנים וכל בעלי הדין‬ ‫עומדין מן הצדדין ועושין דרך לנכנס באמצע מפני אימת הכתר וזהו הנקרא עובר‬ ‫‪,2‬‬

‫על פ ש ע " ( וז״ס שבספר ת ה ל י ם ( מבקשי פניך יעקב סלה‪.‬‬ ‫ד׳‬

‫עוד מן הכתר נמשך מקור הנק׳‬

‫ש א ר י ת והנה בהיות בני העולם‬ ‫‪3‬ו‬

‫חייבים כליה לגמרי ויופיע המקור הזה נותן שארית לפליטה לחייביןכלייה וז״ם (‬ ‫ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה ודע כי כל אותם הנק׳ שארית יש להם דבוק‬ ‫‪14‬‬

‫במקום הזה וכה״א ( והיה הנשאר בציון וגו׳ קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים‬ ‫‪,6‬‬

‫‪,5‬‬

‫וכן הוא אומר ( איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוד‪ ,‬ואמרו ( ואין‬ ‫‪,7‬‬

‫העולם מתקיים אלא במי שמשים עצמו כשירים וז׳׳ס ( שיירי מצוד‪ ,‬מעכבין את‬ ‫הפורענות‪.‬‬ ‫צ( במדבר ו׳‪ ,‬כ״ה‪.‬‬ ‫‪ ( 2‬ויקרא ט״ז‪ ,‬ג׳‪.‬‬ ‫י( תהלים קל״ג׳ ב׳‪.‬‬ ‫‪ ( 5‬א׳ תכ״ה‪ .‬והמספר שכ״ה גם באדרא דף קלי׳ב בי‪.‬‬ ‫תהלים ק״ד‪ ,‬ט״ו‪.‬‬ ‫ד( שמות כ״ז׳ כי‪.‬‬ ‫י*( במדבר ו׳‪ ,‬כי׳ג־כ״ה‪.‬‬ ‫‪ ( 8‬באדרא גזכר קירון הפנים כאן‪ ,‬אבל לענין אחר׳ לא כחלק הדרשה אלא במליצת רשב״י‪.‬‬ ‫‪ (9‬שמואל א׳ ב׳‪ ,‬א׳‪ ,‬ולא כצורתו‪.‬‬ ‫( שם זה לא נזכר באדרא אבל פסוקים אחרים מישעיה מ׳ באים שם דף קל״ג א׳‪.‬‬ ‫‪ (12‬תהלים כ״ד׳ וי‪.‬‬ ‫״( וכן הוא באדרא‪.‬‬ ‫‪ (1-1‬ישעיה די׳ גי‪.‬‬ ‫‪ (1‬ישעיה ל״ז‪ ,‬ד׳‪ .‬וכן הוא באדרא‪.‬‬ ‫‪ 0‬ויקרא י״ח‪ . ,‬ו ׳ ‪ ( c 1‬מגילה ט״ו ב׳‪.‬‬ ‫ז‪ (1‬עיין זבחים נ״ב אי‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪223‬‬

‫סוד י״ג מ ד ו ת‬

‫הי‬

‫עוד מן הכתד נובע מקור שנמשך עד בעלי הדין ובעלי המלחמה‬

‫ונכנס בתוך פיהם ומעכבן מלהדע כדמיון כמתג ורסן עדיו לבלום י( כל קרוב אליך‬ ‫וז״ס והרבה להשיב אפו וגו׳ ובמת׳יג הזה השיב משה רעייה מדת האף במעשה‬ ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫העגל בסוד ( שוב מחרון אפך והחזירו לאחור ונשאר חמה וכה״א ( כי יגורתי‬ ‫‪4‬‬

‫מפגי האף והחמה ובמתג השיב אף במשל ונשאר חמה עומד בפרץ לפניו וכה״א (‬ ‫ויאמר להשמידם לולי משה בחירי עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית‪ .‬היכן‬ ‫ל‬

‫היה האף אלא מרעי׳ ה החזירו במתג בסוד ( ויחל משה את פני ה׳ אלהיו‪ ,‬ידע‬ ‫להמשיך אצילות כחות הנמשכות מן הכתר בסוד ויחל‪.‬‬ ‫ו ' עוד מן הכתר נמשך מקור הנק׳ ח ס ד‬

‫‪6‬‬

‫ע ל י ו ן ( ובו מטיב ועושה חסד‬

‫‪7‬‬

‫לאלפים בהתגלותו על עולם הדין וע״ז נאמר ( כי חפץ חסד הוא וזהו החסד‬ ‫‪8‬‬

‫שלעולם ואינו זז להשיב ובו מתקיימים כל הנמצאים בסוד עולם ( חסד יבנה‬ ‫ומזה נמשך טל החיים ולפי׳ הטל אינו פוסק וכה״א י( וחסדי מאתך לא ימוש‬ ‫‪,0‬‬

‫ותקנו בברכה שנייה של תפלה ומוריד הטל מכלכל חיים בחסד הכל רמוז‪( .‬‬ ‫ז׳‬

‫עוד מן הכתר הזה נובע מעין הנקי תפוח‪401‬דף [ והם עדן החיים‬ ‫‪b‬‬

‫״‬

‫הנאצל בבינה הנק׳ ע ו ל ם‬

‫‪,2‬‬

‫ה ח י י ם ( ומן התפוח הזה פורחות נשמות ב ס ו ד (‬ ‫‪,3‬‬

‫ויפיח באפיו נשמת חיים י ס ו ד ( עד שיפוח היום והוא עיקר אצי׳ נפיחת הנשמה‬ ‫״‬

‫ונקי מקור הריח ש נ ־ ( וריח אפך כתפוח ויפח וגו־ וכשהריח שואב אצילות חיים‬ ‫‪5‬‬

‫ממקום זה על ידי הריח אזי נקרא שדה תפוחים שהאילן היה נטוע בו וז״ם י( ריח‬ ‫‪,6‬‬

‫שדה אשד ברכו ה׳ ו ז ״ ס ( באור פני מלך חיים ומריח התפוחים היא תחית המתים‬ ‫‪,7‬‬

‫לעתיד ו א ז י ל ( איזה דבד שהגוף אינו נהנה ממנו והנשמה נהנית ממנו זה הריח‬ ‫‪18‬‬

‫שני כל הנשמה תהלל יה ו ז ״ ס ( ישוב ירחמנו תשוב תחיינו משיבת גפש‪.‬‬ ‫ח׳‬

‫עוד מן הכתר נאצל מקור אחד שהוא יסוד ושרש כל המקומות ונקרא‬

‫מ ז ל וזהו מזל שאפילו ם״ת תלוי בו ״ ( וזהו המקור שממנו יינקו המבקשים‬ ‫‪20‬‬

‫דחמים בענין בני חיי מזוני ( וזהו המזל שבהיותו מתגלה נכפין מפניו כל‬ ‫‪ (2‬שמות ל״ב׳ י״ב‪.‬‬ ‫‪ (1‬תהלים ל״ב‪ ,‬ש׳‪.‬‬ ‫י( תהלים ק״ו׳ כ״ג‪.‬‬ ‫‪ ( 3‬דבריש ם׳׳ י״ט‪.‬‬ ‫‪ ( 5‬שמות ל״ב׳ י״א‪ .‬כל הפסוקיש האלה אינש באדרא‪.‬‬ ‫( עיין באדרא דף קל״ג ב‪ /‬השש אינו שש רק הענין אבל באדרא זוטא דף רפ״ט א׳‬ ‫קורא בפירוש ‪//‬אתר דמתישבא בדיקנא ואקרי חסד עלאה״‪.‬‬ ‫‪ (8‬תהליט פ״ט‪ /‬גי׳ וכן דורש הפסוקימ באדרא‪.‬‬ ‫ד( מיכה ז׳‪ ,‬י״ח‪.‬‬ ‫‪ (10‬ע״כ נמצא בב׳‪.‬‬ ‫יז( ישעיה נ״ד‪ ,‬י‪.‬‬ ‫!‪ (1‬השש הזה אינו באדרא אבל עצם הרעיון )על מקור החייש במקום הזה( נמצא שפ‪.‬‬ ‫‪ (12‬בראשית ב׳‪ ,‬ז‪ /‬דורש תפוח מלשון ויפח‪.‬‬ ‫צ‪ (1‬ספירת היסוד היא מקום צאת הנשמות מעולמ האצילות‪.‬‬ ‫*•‪ (1‬שה״ש ז׳‪ #‬טי‪ .‬צ״ל כתפוחים‪.‬‬ ‫‪ (15‬בראשית כ״ז׳ כ״ז והדרשה לקוחה ממס׳ תענית דף כ״ט בי‪.‬‬ ‫‪. (18‬מיכה ז׳ י״ט‬ ‫‪ (17‬ברכות מ״ג‪ ,‬׳ ‪.‬‬ ‫‪ (G1‬משלי ״ן‪.‬‬ ‫‪ (20‬מועד קטן כ״ח א׳‪.‬‬ ‫קל״ ׳ ‪.‬‬ ‫‪ (19‬עיין באדרא ר‬ ‫‪fi‬‬

‫ב‬

‫ט‬

‫ב א‬

‫ד ף‬

‫ד‬

‫א‬

‫סוד ייג מ ד ו ת‬

‫‪224‬‬

‫בעלי דינין ולא נמצא דין בעולם וזהו כ ו ב ש ע ו נ ו ת בכ׳ימ שתמצאהו וזהו‬ ‫המזל המנצח כל מערכות המזלות ואין דבר עומד לפניו וזוכה אליו כל אשר‬ ‫יחפוץ יעשה בשמים ובארץ לפי שהכל תלוי במזל זה וכל המזלות אשר בשמים‬ ‫מאפס ועד ותוהו נחשבו לו ואעפ״י שאין חלק לישראל במזלות הככבים שאין‬ ‫‪1‬‬

‫מזל לישראל ( במקום זה לפי ששאר המזלות אין להם כח להיטיב אם מערכת‬ ‫אותו מזל להרע מצד מרוצתו וזה המזל מהפך סדר המזלות מרעה לטובה וזהו‬ ‫‪2‬‬

‫הנקרא כ ו ב ש ע ו נ ו ת בכל מקום ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ( כשיופיע ויתגלה‬ ‫אזי מפניו נכבשים ונכפים כל בעלי הדין‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫עוד מן הכתר הזה נאצלים רחמים הנקר׳ מ צ ו ל ו ת ים ( והם הממחים‬

‫ט‬

‫הפשעים כעב והחטאות כענן ועליהם נאמר י( מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך‬ ‫‪5‬‬

‫ובהם מושלכים כל החטאות במקום שלא יזכרו ולא יפקדו לעולם וזה סוד (‬ ‫ותשליך במצולות ים כל חטאותינו‪.‬‬ ‫עוד מן הכתר הזד‪ ,‬נמשך מקור ידוע הנקרא ה ד ר‬

‫י‬

‫‪6‬‬

‫ג א ו נ ו ( ומפני‬

‫כבודו מסתתרין ונחבאין כל מיני הדין‪ .‬בא בצור והסמן בעפר מפני פחד ה׳‬ ‫‪7‬‬

‫ומהדר גאונו ( כל הפוגעין בפחד מסתתרין ונחבאין וכשפוגע הפחד ומהנותיו‬ ‫בהד״ר גאונ״ו גם הם גחבאין ומסתתרין מפגיו ואז כל העולם כלו ברחמים‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫י א ( עוד מן הכתר נובע מקור השפע הנקרא מ ע י ן ה נ ב ו א ה וגקדא יסוד‬ ‫המלכים אשר ממנו יתפשטו כחות המלבושים בכל הספירות ומהם יתלבשו כל‬ ‫הנביאים למיניהם כל אחד ואחד מלבוש הראוי לו לפי שכל נביא מתלבש מלבוש‬ ‫‪9‬‬

‫שאינו דומה למלבוש חבירו וזה סוד אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד (‬ ‫כל אחד מהם לפי הםפי׳ שהוא מדובק בה ושואב ממנה כך הוא ענין מלבוש‬ ‫והמקור הזה בהיותו גוזר דבר לטובה אין לו בטלה עולמית ואפילו יחטאו בני‬ ‫‪,0‬‬

‫אדם לפי שהמקום הזה אין בו שגוי ודברו כאילו הוא שבועה וזה סוד ( בי‬ ‫נשבעתי נאום ד‪,‬׳‪.‬‬ ‫יב‬

‫‪,,‬‬

‫ומן המקור הזה מתאצלין התכשיסין ( ומיני מלבושין לכהן גדול‬

‫בסוד ח׳ בגדי כהונה ואם יש מהם לבן ומהם זהב כפי הספירות המתחברות עם‬

‫‪ ( 2‬מיכה זי׳ י״ס‪.‬‬ ‫‪ 0‬נדדים ל׳׳ב א‪.‬‬ ‫*( ישעיה מ״ד‪ ,‬כ״ב‪.‬‬ ‫‪ ( 3‬כן שמו באדרא רבא‪.‬‬ ‫ל( ישעיה ב‪ /‬יי‪.‬‬ ‫‪ ( 6‬כן הוא באדרא‪.‬‬ ‫‪ ( 5‬מיכה ז‪ /‬י״ם‪.‬‬ ‫‪ (8‬כל הדברים על המעין הי״א הזה אינם באדדא לפנינו שיש בה רק שורה אחת על תכונת‬ ‫התקץ הי״א )דף קל״ד א׳(‪ .‬ומכאן ראיה שהמחבר שאב ממקורות יותר שלמים מנוסחתנו של הזהר׳ אבל‬ ‫מקצת הדברים על הנביאים נרמזו בתיקון י״ב שם‪.‬‬ ‫‪ ( 1 0‬בראשית כ׳׳ב׳ ‪0‬״ז‪.‬‬ ‫‪ (9‬סנהדרין פ״ס‪ ,‬א׳‪.‬‬ ‫•‪ (11‬וכן באדרא בתקון י״ג‪ :‬כל ה״תיקוניך׳ מסובבים כאן׳ אבל אינו דורש הפסוק הבא‬ ‫להלן‪ ,‬וגם אין ענין מלבוש הנשמות שם‪.‬‬

‫‪225‬‬

‫סוד י״ג מ ד ו ת‬

‫המקורות ישתנו המלבושים ומן המקור הזה מתאצלים מיני מלבושים לנשמות כל‬ ‫ג‬

‫אחד לפי מיגר‪ .‬בסודי( כי הלבישגי בגדי ישע וגר עד יכהן פאר‪ .‬יכהן פאר ודאי (‪.‬‬ ‫נ‬

‫י ג ( עוד מן הכתר הזה גובע מקורות הרחמים והטוב והתענוג התמידיים‬ ‫שאיגם משתגים ולא מתהפכים ואין אחריהם גגע ולא צדה ולא חשך ולא חסרון‬ ‫‪4‬‬

‫והמקום הזה גקדא לא י ו ם ו ל א ל י ל ה ( לפי שאין יום בלא לילה ואין לילה‬ ‫‪5‬‬

‫בלא יום ( וזה סוד כל ם׳ ספירות למטה מן הכתר אבל הכתר גקרא לא יום ולא‬ ‫לילה ובזמן שיופיע אזי תהיה גאולה שלימה שאין אחריה לא צרה ולא יגון וזה‬ ‫‪6‬‬

‫סוד ( והיה יום אחד הוא יודע לה׳ לא יום ולא לילה וזה סוד והיה לעת ערב‬ ‫‪7‬‬

‫יהיה אור כי בשאר הימים ויהי בקר וזה סוד ( ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד‪.‬‬ ‫ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן‪.‬‬

‫ח•‬ ‫הפרק העשירי בספר סולם העליה לרבי יהודה בן משה אלבוטיני‬ ‫)על האכסטאזה(״‬ ‫)כתב יד ירושלם ‪ 8° 334‬דף ‪(99-97‬‬ ‫פ ר ק י׳ בביאור דרכי ההתבודדות והדבקות וההכנות שראוי לו למתבודד‬ ‫כדי שיבוא אל תכלית הכוונה וידביק נפשו בשכל בפועל וישרה עליו רוח הקודש‪.‬‬ ‫דע שההכנות הראויות הצריכות שיהיו למתבודד כדי למצוא דברי חפץ בהפשטה‬ ‫שמתפשט שכלו מן החומר הם על פנים רבים‪ .‬ראשונה בענין הגוף צריך למעט‬ ‫בתאוות הגשמיות הן בענין האכילה שיגהיג ויתמיד לאכל דבר מועט מעט הכמות‬ ‫‪8‬‬

‫ורב האיכות ולמעט במיגי תבשילים ובדבוי יין עיד שאמרו דזיל ( כך היא דרכה‬ ‫של תודה וכוי ואין הכוונה שיהיו חיי צער המטרדים אותו אדרבא זהו מה‬ ‫שירחיקהו מהשגת השלימות אבל הכוונה שאפילו שיהיה לו עושר גדול והסתפקות‬ ‫רב ראוי שלא יהנה ממנו כי אם להעמדת הגשמה בגוף בלבד ויצער כחותיו‬ ‫הבהמיות ולא יתן להם מה שמתאויס כי בהתשת כחם תגבר הנשמה ויצא השכל‬ ‫ממאסר הכחות הבהמיות לפועל וידבק עם קונו‪ .‬גם בעגין התשמיש ראוי להתרחב‬ ‫‪9‬‬

‫על דרך שאמרו רז״ל ( שלא יהיה מצוי אצל אשתו כתרנגולים אלא יקיים מצות‬ ‫עוגה מליל שבת לליל שבת וזה בגקיות גדול ובטהרה רבה ושיהיו כל מחשבותיו‬ ‫בזה לעבודת קוגו ולהדבק אל החיבור העליון כמו שביארו חכמי הקבלה בסוד‬ ‫‪(1‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫‪(6‬‬ ‫‪(8‬‬

‫‪ ( 2‬גם זה אינו בזהר שלפנינו אבל הוא בסגנונו‪.‬‬ ‫ישעיה ס״א‪ /‬י‪/‬‬ ‫הדברים גמגאים בעיקרם באדרא אחרי סוף תיאורי התיקונים )קל״ד ע״ב(‪.‬‬ ‫‪ (5‬מאמר זה בא בזהד כאן בלשון ״תגיגך׳‪.‬‬ ‫על פי זכריה י״ד‪.‬‬ ‫ז( שם י״ד‪ ,‬ט׳‪.‬‬ ‫זכריה י״ד‪ ,‬ז׳‪.‬‬ ‫‪ (9‬ברבות כ״ב‪ ,‬א׳•‬ ‫אבות פ״ד‪ ,‬ד׳‪.‬‬

‫הפרק העשירי ב ס פ ר ס ו ל ם העלי ה‬

‫‪226‬‬

‫החיבור והיחוד מזכר ומנקבה בזה הענין כי אז בהיות לו המחשבה דבקה במקום‬ ‫‪,‬‬

‫העליון והוא כמו שאמר הכתוב ( והלכת בדרכיו אז החיבור ההוא וקיום המצוד‪.‬‬ ‫הזאת בזה הדרך מביאתו לידי מעלה גדולה ושפע רב‪ .‬עוד צריך טהרת הגוף‬ ‫לטבול במי מקוד‪ .‬אפילו כי עשה מצות החיבור כתקוגה כי אין ראוי שיקרב אל‬ ‫מלאכת הקודש כי אם בטהרה ובגקיות וכאשר ינהיג גופו וכחותיו הגשמיות בזה‬ ‫הדרך ויתמידם בזה זמן רב לא יום ולא יומים ולא חודש ימים בלבד כי אם‬ ‫זמן‬

‫רב‬

‫עד‬

‫שיגיע‬

‫אל‬

‫גבול‬

‫שכבר‬

‫כחותיו‬

‫הגשמיות‬

‫]בכ״י מצטערים! אותו לשאול ממנו מה שהיה כחותם לשאול‬

‫אינם מצערים‬ ‫מקודם‬

‫לכן‬

‫אז יעתק לתקן גם כן קצת תקונים הצריכים לנשמה שלו והן לתקן מדותיו הן‬ ‫במעלות המידות ובפרט להסיר ממנו מדת הכעס והדאגה ובקשות המותרות כי‬ ‫אלו המדות הם המטרידות אותו להשגת המעלה ובזה יעלה אל המעלה ‪1‬צ״ל מעלת!‬ ‫‪2‬‬

‫ההשתוות כאשר היה אומר אותו החכם לתלמידו ( ששאל ממגו ילמדגו מעשה‬ ‫מרכבה והשיב לו השתוית ולא ידע התלמיד מאי קאמר ליה עד שפירש לו העגין‬ ‫והוא אם נשתוה במדותיו ר״ל איל אם הזה ]איזהלו אדם חרפך ולקח שלך היית‬ ‫כועס ומקפיד בזה בגפשך ואם עשה לך להיפך כגון שכבדך ונתן לך מתנות רבות‬ ‫היית שמח ומרגיש בנפשך שמחה והתעוררות תענוג בזה‪ .‬איל התלמיד בודאי‬ ‫שהיה מרגיש בגפשו שהיתר‪ ,‬מתפעלת מב׳ הפכים‪ .‬אמר לו רבו אך עדיין לא‬ ‫הגעת לגדר מעלות ההשתוות ר״ל להיות שוה שלא תתפעל מהכבוד ומהפכו וכיון‬ ‫שכך‬

‫איך תעלה למעלת ההתבודדות שהיא מעלה הבאה אחר השתוות כי‬

‫תיקון הגוף דהייגו הפרישות מביאה לידי טהרת הכחות וגקיות המדות‪ ,‬השתוות‬ ‫לידי התבודדות הגשמה‪ ,‬והתבודדות מביאה לידי רוח הקודש המביאה‬

‫מביאה‬

‫נבואה שהיא‬

‫לידי‬

‫הצריכים‬

‫לדורך‬

‫המדרגה‬

‫העליונה‪.‬‬

‫בהתבודדות הוא‬

‫אם‬

‫כן‬

‫אחת‬

‫מהעיקרים‬

‫החכרחים‬

‫שיהיה לו תחילה מעלת ההשתוות שלא‬

‫יתפעל משום ענין אדרבה צריך שיהיה לו שמחה נפשית ויהיה שמח בחלקו‬ ‫ויחשוב בלבו שהוא לבדו יחיד ומושל בכל זה העולם‬

‫השפל ואין לו שום‬

‫אדם קרוב ודחוק שידאג עליו ולא מי שיעלה לו שום רע ונזק וטרדה ולא‬ ‫‪3‬‬

‫שום טובה כי כל טוב העולם ועושרו הוא בידו ואינו צריך דבר ועל זה אמד״זל (‬ ‫אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ואיזה הוא עשיר השמח בחלקו‬ ‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫וכתיב ( והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה׳‪ .‬והנה ( כאשר יהיה לו התמדת הקנין‬ ‫‪ 0‬דברים כ״ח‪ ,‬ט׳‪.‬‬ ‫‪ (2‬המאמר המענין הבא שרית הצופיות נודף ממנו‪ ,‬מקורו בס׳ מ א י ר ת עינים לר׳ י ג ה ק‬ ‫דמן עכו םר׳ עקב‪) ,‬ועיין י על ינע ק ‪ Beitrage zur Gescbichte der Kabbala‬חוברת שניה‬ ‫עמ׳ ‪45‬־‪ (47‬אבל כאן בא בסגנון אחר•‬ ‫‪ ( 4‬מלכים ב׳ ג׳‪ ,‬ט״ו‪.‬‬ ‫‪ ( 3‬שבת צ״ב‪ ,‬א׳•‬ ‫‪ (5‬מכאן ואילך מיסד עיקר דבריו על ס׳ חיי עולם הבא לר׳ אברהם אבולעפיה ומוסיף‬ ‫עליו גם משלו•‬

‫ה פ ר ק העשירי ב ס פ ר ס ו ל ם ה עליה‬

‫‪227‬‬

‫בזה ההנהגה יבחר לו בית אחד שישב בו הוא לבדו יחידי ואם יהיה לו בית שאין‬ ‫קולו יוצא לחוץ יהיה יותר טוב מחובר אל היותו צריך בהתחלה שיקשט הבית‬ ‫ההוא בכלים גאים היותר חשובים שיש לו ובמיגי בשמים ומיגי ריח סוב וגם אם‬ ‫יש בבית אילגות ועשבים לחים הוא טוב מאד כדי שיתבודד שיתעדן בכל אלה‬ ‫הדברים הנפש הצומחת המשותפת עם הנפש החיונית‪ .‬עוד יעתק לעשות ולגגן‬ ‫בכל מיני זמר אם יש לו או אם יודע לנגן בהם ואם לאו יגגן בפיו בקולו בפסוקי‬ ‫דזמרה ובחשק התורה כדי לעדן הנפש החיונית המשותפת עם הנפש המדברת‬ ‫והשכלית ואם יעשה הענין הזה ביום מוטב וצריך שיהיה בבית אפל מעט ואמנם‬ ‫היותר טוב שיעשהו בלילה ויהיה לו נרות רבות דולקות בבית וילבש בגדים יפים‬ ‫ונקיים וסוב שיהיו לבנים כי כל זה מועיל לכוונת היראה והאהבה מצד‪ .‬ואחר‬ ‫היות לו כל אלו הכנות אז באותה שעה שאתה מכין עצמך לדבר עם בוראך הזהר‬ ‫לפנות מחשבותיך מכל הבלי העולם ותתעטף בטליתך ושים תפילין בידך ובדאשך‬ ‫אם תוכל כדי שתהיה ירא וחרד מפני השכינה שהיא עמך אז בעת ההיא ואחר כך‬ ‫שב וקח בידך דיו ועט ונייד ותתחיל לצרף אותיות במהירות ובחשק רב כמו‬ ‫שלמדתיך בפרקים הקודמים ובפרט בפרק שמיגי המדבר בעגיגי הדילוג והקפיצה‬ ‫כי כל זה הוא להפריד הנפש ולטהרה מכל הצורות והדברים החומריים אשר קדמו‬ ‫אליה ולהתפשט מהם כדי שישים לבו ומחשבתו ושכלו ונשמתו אל הציור המושכל‬ ‫או ]אל[ הידיעה או אל השאלה אשר הוא שואל ורוצה לידע מאתו ית׳• ובהיותו‬ ‫במצב הזה יכין מחשבתו האמיתית לצייר בלבו ושכלו כאלו הוא יושב למעלה‬ ‫בשמי השמים לפני הקב״ה ובתוך זוהר וזיו והדר שכינתו וכאלו אתה רואה‬ ‫שהקב׳׳ה יושב כמו מלך רם ונשא וכל צבא השמים ומלאכים וכרובים וחשמלים‬ ‫עומדים כלם לפניו ביראה ופחד ורעדה והוא גם כן בתוכם עומד ומקור‪ ,‬כמו שליח‬ ‫שהמלך ועבדיו רוצים לשלחו והוא מוכן לשמוע מפי מי מהם ישמע השליחות אם‬ ‫מהמלך אם מאחד מעבדיו ]בכ״י מעוריו[ ואז במצב ההוא יעצום עיניו בחזקה‬ ‫ויסתום בחוזק גדול וברתת וברעדה ויזעזע כל גופו וארכובותיו דא לדא נקשן‬ ‫ויאריך בנשימה שלו כל מה שיכול עד שכמעט יחלשו אבריו כלם החיצוגים‬ ‫והםנימים ויעלה ויקשור וידביק אז נפשו ומחשבתו ממדריגה למדריגה בענינים‬ ‫הרוחניס ההם כפי כל מה שאפשר בכחו לדבקה ולהעלותה למעלה למעלה מעולם‬ ‫הגלגלים לעולם השכלים הנפרדים ולעולם האצילות העליון הנעלם עד שכמעט‬ ‫יהיה בעת ההיא כאלו הוא שכל בפועל ואין לו אז שום הרגש מהדברים החומריים‬ ‫כי יצא מרשותו האנושית ונכנס אז ברשות האלהית ואמר ונעשה אז רצונו ודע‬ ‫שאם הוא אז בעת שמתקן לעשות הפעולה הזאת כונתו לשאול בהקיץ ד״ל שיבא‬ ‫לו מענה בהקיץ או אם כונתו להזכיר אחד משמותיו הקדושים הן שם ע׳׳ב או שם‬ ‫מ״ב או שם משאר שמות אז בנקודה ההיא יזכיר כל אות ואות מהשם הנכבד‬ ‫והגורא שהוא זוכר בכווגה גדולה וביראה וברעדה וינענע ראשו בהזכרת האות‬

‫‪228‬‬

‫הפרק העשירי בספר סולם העליה‬

‫כפי הנקודה שמנוקדת האות ההיא כמו שלמדת אופן תנועתם בפ׳ ט׳ וכל אלו‬ ‫התנועות צריך שיעשם בתנועה מהידה וחזקה מחממת המחשבה ומגדלת החשק‬ ‫והשמחה עד שיבטלו ממגו כל הכחות הגשמיות ויצא גם שכלו כגון ההיא לפועל‬ ‫‪1‬‬

‫והוא יפול לארץ כמעט כמו מת וישכב וירדם ואז אם הוא זכאי וכאשר ( והגון‬ ‫לפגי בוראו ישרה עליו דוח ממרום ויבוא לו שפע מאתו ית׳ ויודיעהו תשובת‬ ‫שאלתו הן במאמר או על פי פסוק או מאמר או ישמע קול מדבר אליו או יראו‬ ‫לו במראה ובמחזה אשר יחזוהו ויראה לו אז בעת ירידת השפע עליו כאלו‬ ‫משחוהו בשמן המשחה מראשו ועד רגליו וזהו אות וסימן גדול שגתרצו מעשיו‬ ‫ושהתחיל השפע האלהי לרדת עליו כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וע״פ‬ ‫מדותיו כי בלי ספק בעת ההיא יצא מרשות האנושית ונכנס ברשות האלהית‪,‬‬ ‫ואז מתפשטת ומתעדנת נפשו בהתדבקה עם שורש מקור אשר ממנו חוצבה וכבר‬ ‫יקרא מקרא שתפרד נפשו בעת ההפשטה ההיא מכל וכל וישאר מת ומיתה כזאת‬ ‫היא מעולה כאלו היא קרובה למיתת הנשיקה ובאופן הזה נפרדה נפשו של בן‬ ‫עזאי שהציץ ומת כי שמחה נפשו בראותה המקור אשר ממנו חוצבה ורצתה‬ ‫‪2‬‬

‫להתדבק בו ולהשאר שם ולא לחזור לגויה ועל מיתתו נאמד ( יקר בעיני השם‬ ‫המותה לחסידיו‪ .‬וכבר קצת מבעלי החכמה והנכנסים בזאת הפעולה אמרו שמי‬ ‫שאינו רוצה שתפרד נפשו ממנו אז בעת המראה ההיא שקודם לכן סמוך לפועל‬ ‫ההוא בעוד ברשותו ובאגושתו ישבע גפשו בשבועת האלה או בשם הגדול והנורא‬ ‫שבהיותו בעת המראה והמחזה שאז הוא איגו ברשותו שלא תפרד גפשו ותלך‬ ‫‪3‬‬

‫לדבק במקורה אלא שתחזור אל גדגה ( שבתחילה וכן תעשה כי לא תעבור על‬ ‫השבועה ואז תשוב לעגיגי הגוף וקום ואכל מעט מזער ושתה מעט והריח ריח‬ ‫טוב והשב רוחך אל נדנה ושמח וייסב לבך עם חלקך וממה שחנגך ה׳ ית׳ ודע‬ ‫כי אהבך ה׳ אלהיך המלמדך להועיל וכשתהיה בקי בענין בחירת החיים האלה‬ ‫ותעשה זה פעמים רבות עד שיעלה הדבר הזה חזק ואמיץ בידך דע שכל עוד‬ ‫שתתמיד הדבר הזה יהיה לך יותר גקל לעשותו ותקגה הכגה גדולה לראות‬ ‫הדברים אשר תרצה לראות בלי הפחדות רבות כאשד בתחילה עד שתוכל להגיע‬ ‫למעלה שיבואו אליך המלאכים המלוים אותך לדבר עמך וללמדך חכמה ודעת‪.‬‬ ‫אבל דע שאין רשות לכל אדם אעפ״י שיהיה כדאי לקרבו במהירות אל המלאכה‬ ‫מלאכת הקודש שהיא הזכרת השמות הקדושים בשעת הפעולה אלא אם כן יהיה‬ ‫כבר רגיל ומנוסה פעמים רבות בפעולה הזאת בענינים אחרים והם אלו‪ .‬ראשונה‬ ‫שהיה בקי מאד בחכמת הצירוף ובחכמת הדילוג אשד בארתי בפ׳ ח׳ אח׳כ יעשה‬ ‫פעמים רבות זה הדרך מהתבודדות בצירוף פסוק שירצה לגלגל מפסוקי התורה‬ ‫ויתמיד בזה פעמים רבים חדש או פחות או יותר כפי אשר ירצה וידאה בהג‪1‬הג[תו‬ ‫»> מלה זו יש למחרק•‬ ‫ג( לשון דה״י א׳ כ״א‪ ,‬כ״ז‪.‬‬

‫‪ (2‬תהלים קס״ז‪ ,‬ס״ו׳ בחגיגה י״ד‪ ,‬ב‪/‬‬

‫הסרק העשירי בספר סולם הדליה‬

‫‪229‬‬

‫שהוא שלם בפעולה ההיא עוד יעתק בזו ההתבודדות אל ימיש שאלות לשאול‬ ‫בעת הפעולה המבואדת למעלה שאלות הן בחלום הן ראשונה פעמים רבות הן‬ ‫אחר כך בהקיץ עד שיראה בפעולה פעולות רבות נסה הדבר ההוא ויענוהו‬ ‫בדברים אמתיים ונסה הדבר הזה פעמים רבות וגם זה הדבר לא יעשה ולא ישאל‬ ‫כי אם על הדברים שהם עבודת השי״ת ושלימות נפשו ולא בדברים חומריים‬ ‫מצורכי הגוף‪ .‬ואחר היותו בקי ומנוסה בעניני השאלות ורוצה שבכל פעם‬ ‫ופעם עוגים אותו מן השמים על דבר אמת ועגות צדק אז ישאל מאתו ית׳‬ ‫בעת הפעולה אם גותגים לו רשות שיזכור את השם הגכבד והגודא באותיותיו‬ ‫המרובות‬

‫משם ע״ב או כ״ב או מ״ב או י״ב או‬

‫שאד השמות ובתגועתו‬

‫וניקודו וניענועו כפי אשר למד אותו וקבלו קבלה אמיתית ואז אם יאמרו‬ ‫לו מן השמים שיעשהו ידע שהוא‬

‫כדאי ואז יזכיר ואם נענה ידע בודאי‬

‫‪1‬‬

‫שהוא מרוצה ועליו נאמר ( אשגבהו כי ידע שמי ועל פי ידיעת השמות הקדושים‬ ‫ההם יוכל לפעול דברים גדולים אשר לא חשב ולא עלה על לב מעולם ואופן‬ ‫ידיעת קריאת השמות הגז׳ הלא כ ת ו ב י ם ב ס פ ר ח י י ע ו ל ם ה ב א איגי צריך‬ ‫לכפול פה ודע שבהזכרת האותיות וגיעגועם יושגו הדברים הגדולים האלה כי הם‬ ‫שורש כל חכמה ודעת והם בעצמם חומד הנבואה ונראים במראה הנבואה כאלו‬ ‫הם גופים עבים מתלבשים ומדברים לאדם פה אל פה לפי רוב הציור השכלי‬ ‫הנחשב בלב המדבר בם וזה הדבר הגעלם מהאותיות הוא דבד ירחיקהו השכל‬ ‫בהבטה ראשונה וכאשר יגםה ויעמיק בזכות שכלו הדבר ידע שהם הם המלאכים‬ ‫והם המלמדים )בכיי המלאכים! לנביא במראה הנבואה חכמה ודעת במה שאין‬ ‫ספק בו וזה דבד ברור וידוע לבעלי החכמה הזאת כי בהם נברא כל יצוד כמו‬ ‫שכתוב בספר יצירה ג׳ אמות וז׳ כפולות וי״ב פשוטות וכו׳ וזה דבר פשוט אין‬ ‫בו ספק כלל‪ .‬ודע כי עגין הדביקות הגזכד בזה הפרק הוא דבר גפלא סולם‬ ‫למדריגת הגבואה‪ .‬לזה בעת שהחסיד והטהור מדביק מחשבתו בעליוגים ומהרהר‬ ‫ומעלה גפשו ושכלו בעליוגים בכל מה שאפשר בחקו ובכחו להפשיט המחשבה‬ ‫מהדברים החומריים ומדבקים בדברים הרוחנים העליונין בכח ההרהור הגדול‬ ‫שמהדהד בשכלו ובכחותיו אז דע שכל דבר וענין שהיה חושב בו ומתכוין עליו‬ ‫באותו שעה היה מתקים מיד אם טוב ואם רע עיד סוד התפלה וסוד הקדבנות‬ ‫שהוא דביקות וקירוב בעליונים וסיבת היות מתקיימת מחשבתו מיד בעת ההיא‬ ‫כי כשמדבק נפשו ומחשבתו בשכל הםועל ד״ל מידת מלכות אשר היא השופטת‬ ‫ומגהגת העולם אם לשבט ומשפט אם לחסד ימציאנו אז הוי נפשו בעת דביקותה‬ ‫עמה כאלו היא חלק ממגד‪ ,‬ומיד גפשו עצמה עושה בעולם מה שלבו חפץ ומזה‬ ‫‪2‬‬

‫הצד א ד ד ל ( כ״מ שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני וכן נתן עיגיו בו‬ ‫וגעשה גל של עצמות כי נמצא בקדמונינו ז״ל זה הכה הגדול לפי שהיו מדבקים‬ ‫‪ 0‬תחלים *"« י״ד‪.‬‬

‫‪ (2‬חגיגה ה׳‪ /‬ב׳•‬

‫הפרק העשירי בספר ס ו ל ם ה עלי ה‬

‫‪230‬‬

‫עצמם נפשם ומחשבתם במידה הנזכדת שהיא השופטת והמענשת ומיד היו מענישים‬ ‫באותו רגע למי שהיו רוצים להעניש כי היו ממשיכין כח ושפע עליון על מי‬ ‫שכונתם עליו להרע או להיטיב ומיד נעשה רצונם וזה היה קצת ענין בלעם הרשע‬ ‫וממנו תראה עד היכן הגיע כח המחשבה וההרהור אם לטוב אם לרע כי כאשר‬ ‫בלעם היה מעלה נפשו ומחשבתו בעליונים ומדבקיהם ]![ וקושרת'( שם היה ממשיך‬ ‫כח עליון על מי שהיה מסתכל ומביט בו ועושה בו כרצונו ולזה רצה להביט‬ ‫‪2‬‬

‫ולראות בישראל כלם כדכתיב ( וירא את ישראל שוכן בשבטיו כדי שיציירם‬ ‫במחשבתו שבעת הדביקות שלו יקללם בכח המחשבה שהיה ממשיך עליהם מלמעלה‬ ‫ממידת הפחד הקשה והשי״ת שידע רוע מחשבתו הפכה מרעה לטובה ובמקום‬ ‫שחשב להמשיך ולהביא שפע ממקור הפחד והכליה נהפך והביא ברכה תחת קללה‬ ‫‪3‬‬

‫שנאמר ( ויהפך ה׳ אלהיך לך את הקללה לברכה והבן זה הענין כי הוא צריך‬ ‫עיון דק כי אי אפשר לכותבו בדיוק לפי עומק הענין ראוי שיקובל פה אל פה‪.‬‬ ‫ועוד יש לי בזה הענין טעמים מופלאים על היות מתקימת מחשבת החסיד בעת‬ ‫ההכנות ודי בזה ובכאן נשלם מה שחשבתי להעתיק ולחבר ולקבץ באלו הדרכים‬ ‫ומכאן ואילך שים לבך להזכיר ולדעת השמות הקדושים הכתובים בס׳ חיי עולם‬ ‫הבא כמו שכתוב שמה בספרנו ואז תצליח את דרכיך ואז תשכיל‪.‬‬

‫ט•‬

‫פרקים על הקבלה המעשית מפירושו של ר׳ משה קורדובירו‬ ‫לזוהר שיר השירים­‬ ‫) ^ ‪.(4° 74‬‬ ‫‪4‬‬

‫החקירה הב׳ בענין אתמחי גברא הנז׳ בתלמוד (‪ .‬הענין הוא כי נמצא‬ ‫בספרי החכמים כחות לשמות הקדושים ויש שלחו ידם לפעול בהם ולא מצאו‬ ‫להם כן והוציאו לעז בשם ותלו הדבר בגירעון כח השם ולא תלו הדבר בגירעון‬ ‫עצמם היותר מצויה ואמתית וגם זה גרם להם העון שחשדו קונם ולא חשדו עצמן‪.‬‬ ‫והענין הוא כי השמות הם בחי׳ מהם בכסא מהם בי׳ כתות המלאכים מהם‬ ‫בנפרדים מהם בחיצונים‪ .‬וד׳ בחי׳ אלו יוכרו מתוך השמות בעצמם והפעולות‬ ‫‪5‬‬

‫עצמן כאשד נבאר וכבר פי׳ שבני אדם אינם שוים בנד״ן ( שלהם ולזה בחי׳ יש‬ ‫נאחז בבחי׳ זו ויש בזו ולכך יש כח ויחס לכל אחד ואחד בכסא כפי בחי׳ נשמתו‬ ‫ובמלאך כפי בחי׳ רוחו ובאופן כפי בחי׳ נפשו ואף בחוץ כפי הבנת יצרו הרע‬ ‫ולזה אם יתרחק בחינתו מבחי׳ השם הרחק גדול לא יכול לפעול כלל ואם יתקרב‬ ‫יותר יוכל לפעול קצת ואם ישתוו אז יפעול במהירות וזריזות וזה טעם אומרם‬ ‫‪ 0‬אולי ‪1‬׳יל ונקשרת ז‬ ‫*( שבת ס״א בי‪.‬‬

‫‪ (3‬במדבר כ״ד> ב׳‪.‬‬ ‫יי•( בנפש רוח נשמה‪.‬‬

‫י•( דברים כ״ג ו׳•‬

‫פ ר ק י ם ע ל ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת לד מיק‬

‫‪231‬‬

‫זיל במם׳ שבת אתמהי גברא שיש אדם מומחה לקמיע מן הקמיעין ולא לכולם‬ ‫וזה מפני שהקמיע מבחיגתו ויש מומחה לכל הקמיעין מפגי הכגתו ולזה יש כוחות‬ ‫בשמות לאין תכלית אמנם צריך שיהיה הכנה בפועל לפעול ואם לא יהיה בו‬ ‫הכגה לא יפעול בו ויתלה הגירעון בו בעצמו ולא בשם‪ .‬עוד יש סבה אחרת לא‬ ‫יפעול השם גם אם ישתוה אל האדם‪ .‬המשל בזה אם היה השם בכסא והאיש‬ ‫הפועל בשם אין לו אחיזה בכסא לא יוכל לפעול המשל בזה יש מי שזכה לרוח‬ ‫וגפש ולא זכה לגשמה וכיון שדרך מדרגות הסולם אין בו היאך ימשוך מלמעלה‬ ‫ויקשור העולמות ועדיז אם יהיה בו נפש ולא רוח בענין שאינו גאחז בחיה היאך‬ ‫ישתעבד לו והוא אינו נאחז בו כלל ואין לו דרך לשעבד אותם כלל וענין יהיה‬ ‫תנאי לקצת שמות אמנם יש שמות פועלים בחזקה שאפילו עיי גוים הם פועלים‬ ‫ואינם מקבלים טומאה וזה לרוב קדושתם וכן פ י ר ׳ בסי ב ר י ת מ נ ו ח ה כי כל‬ ‫מה שיפלא השם כן ימהר לפעול בחזקה ולא ימנעהו סיבה כלל ויפעלו בלי טהרה‬ ‫ואפי׳ עיי גוי‪ .‬עוד יש סיבה אחרת והוא בהמנע ההכנות הראויות בשם לפעול כי‬ ‫צריך הכנות רבות ותנאים ועניינים במעשה השם ההוא ובהעדר איזה תגאי או‬ ‫ענין יפעול ולא בחזקה או לא יפעול כלל כאשר נבאר בעיה‪ .‬עוד יש סיבה אחרת‬ ‫‪1‬‬

‫גדולה מיום שנחרב בהמ״ק שנאמ׳ ( הן אראלם צעקו חוצה וגו׳ אין כח בכל‬ ‫השמות לפעול מפני שהקביה העביר כח ונחלש כח הקדושים כמו שאין השפע‬ ‫נשפע כדפי׳ במקומות רבים כן כח המלאכים ניטל מהם והשפע נסתם וא״א להם‬ ‫לפעול והפועלים פועלים בחולשה ויש שאינם פועלים כלל בענין מעשה השפע‬ ‫‪2‬‬

‫סתם ופי׳ בס׳ ברית מנוחה שעל זה נאמר ( עוללים שאלו לחם פורש אין להם‬ ‫כלומר המלאכים שואלים שפע מלמעלה שהוא לחמם ופורש אין להם שנסתמו‬ ‫‪3‬‬

‫המקורות בגלות וכן אומי לאמותם יאמרו איה דגן ויין דהיינו שתי ההין אי׳ (‬ ‫עילאה ואי׳ תתאר• שתי שכיגות שמשם המשכת השפע ושתיהן בגלות ותלכנה‬ ‫‪4‬‬

‫שתיהן וגו׳ שלח תשלח תרץ תרוכין ובדפי׳ בתי׳ (‪ .‬עוד יש סיבה גדולה והוא‬ ‫שלא יפעול השם למי שלא ידע סודו המשל בזה תפלין אם יניחם ע״ה או אם‬ ‫יניחם ת׳׳ח בלי ספק המצוה רצויה יותר בת״ח שהוא יודע שכתוב בתפלין ד׳‬ ‫פרשיות וסודם כך וכך ומעשיהם כך וכך ולא כן מי שלא ידע מה עניינם או מה‬ ‫שכתוב בהן וכיש מי שלא ידע אם כתיבה אם דפוס עץ ועד״ז בשמות לא ישתוה‬ ‫מי י שידע סוד השם בפעולות מספר אותיותיו ומוצאו ומקורו וכחו למי שלא ידע‬ ‫בין ימינו לשמאלו אלא יתלה הקמיע ההוא בצוארו כחמודתא וכיוצא ולפעמים‬ ‫לסיבה זו לא יפעלו כלל כי צריך האדם בהזכרת השם יכוון תנועות ועניינים‬ ‫ונקודות והמשכת המקורות כאשר נבאר ומי שיעלם ממנו ידיעה זו הוא כמי‬ ‫שמביא מים לגינה דרך צינורות וחסד לו באמצע הדרך שתים או שלש צ י נ ו ר ו ת ‪-‬‬ ‫שילכו המים דרך שם ולא ימשכו ולזה לא יעלה בידו כוונתו כלל ואם יעלה‬ ‫‪ 0‬ישעיה ל׳׳ג‪ ,‬זי‪.‬‬

‫‪ (2‬איכה ד׳‪ ,‬די‪.‬‬

‫י‪ 0‬ר״ל איבא‪.‬‬

‫»•( בפירוש התיקונין‪.‬‬

‫‪232‬‬

‫פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל ר מ י ק‬

‫יהיה חלק מועם מזער מצער לסיבת חוסר ידיעתו בהמשכת השם ממקורו דרך‬ ‫מוצאיו ומובאיו‪ .‬עוד יש סיבה גדולה מזו וה״ס הזכרת השם כי בסוי האותיות‬ ‫צריך תנאים בגקודות ויש אות יזכירנה בגקודה א׳ ויש בשתי גקודות ובזה יבין‬ ‫המעיין טעם לס׳ ברית מנוחה מביא שתי נקודות בשמות לפעמים ויש אות בשלש‬ ‫נקודות ויש אותיות יבסא אותם האדם בכל הנקודות כולם ויש בטוי בסוד הנקודות‬ ‫‪,‬‬

‫עיד הצירוף כדפי צירוף הניקוד בספ״רי( וזה דרך הזכרת השם כדפי׳ ב ם ׳‬ ‫אור‬

‫השכל‬

‫לדי‬

‫אברהם‬

‫א ב ו ל ע פ י א ולדרך זה סוד ס׳ יצי׳ ויש‬

‫אותיות יצטרפו כל אות ואות לעצמה ויצטרפו אליה בבטויה אותיות אחדות‬ ‫בסוד תגועות האות והייגו דרך הזכרת השם הקדוש והטהור לכיג ביוהיכ ובהעדר‬ ‫איזה סוד מסודות אלו מהפועל לא ישיג מבוקשו כלל ולזה צריך למחויי קמיעא‪.‬‬ ‫החקירה הגי בהכרת השמות לפעול בהם אם דין אם רחמים רבות יקדה‬ ‫למתעסק בחכמה הזאת יתחלפו לו הפעולות מטובה לרעה ויהיה המשל למי שגתחלף‬ ‫לו צלותית של צדי בצלוחית של סם המות ובקש צרי למחלתו ומיהר מיתתו ולזה‬ ‫צריך להכיר טבע פעולות השמות כדי שלא ישתמש בשם אלא כפי עגייגו והעגין‬ ‫שיש שלש בחי׳ בכל השמות והם חםד דין רחמים ועגין זה ימצא בכל ד׳ בחי׳‬ ‫השמות הא׳ הם הויות ואלו יבחנו בב׳ בחי׳ אחת בסידור האותיות שהם יהו׳׳ה אם‬ ‫יגבר י׳ או ה׳ או ו׳ או ה׳וכמיש בתי]קונים( ופיר׳ בםפ״ר בשער פרטי השמות ולפי‬ ‫מה שימצא בהויה סידור אותיותיה ידע ויכיר אם ד ץ או חסד או רחמים ואם דין‬ ‫חזק או רפה וכבד הארכתי שם ובמקומות אחרים‪ .‬הב׳ בגיקוד אם יגקד בקמץ או‬ ‫בפתח או בצדי וכיוצא ומקום הגיקוד באיזה אות מן האותיות אם יהיה הקמץ ביו״ד‬ ‫והצרי בה׳ דדך א׳ ואם יתחלף דרך אחרת ויעלו גיקודי השם הקדוש ויצטרף בסוד‬ ‫צירוף הניקוד שיעור גדול וכבד הארכתי בספ״ר בש׳ פרטי השמות ובשער הצירוף‪.‬‬ ‫הב׳ השמות והם כגון איל אלהי״ם אדנ״י שד״י וכיוצא והוא בסוד הספי׳ לפי בחי׳‬ ‫ויתייחסו אליהם השמות וככר פי׳ בספ״ד סוד שמותם ויחסם בםפי׳ ופעולתם‪ .‬הג׳‬ ‫שמות הכסא ואלו קשים מאד להשיג ויוכר מבחי׳ תלייתם אם מוצאם ומקורם‬ ‫מהויוית או שמות שאיגם גמחקים גכיר מהם לפי תלייתם מה עגייגם אם רחמים‬ ‫אם דין אם חסד‪ .‬וכן אם מוצאם מהפסוקים לפי מה שיהיה הפ׳ שמוצאו ממגו גכיר‬ ‫פעולתו לפי העגין שגזכר בו בססוק בעצמו כגון שם הסיד תייו אה״ן היוצא מפ׳‬ ‫הנסתרות לה׳ אלהינו נכיר היותו מן גיר כי הם הספי׳ הגםתרות שהם חויב ה׳‬ ‫אלהינו ונכיר ממנו שהוא להשיג הדברים הנסתרים אס בשאלה בהקיץ אם בחלום‬ ‫וכן שם יואחצציבירו״ן היוצא מפ׳ הנה מקום אתי וגו׳‬

‫גדע שהוא ג׳כ להשיג‬

‫השגה בשאלה בהקיץ קרוב לנבואה בענין הפ׳ בעצמו ששם נזכר להשגה ודאי‬ ‫ועדי ז שאר השמות הנעלמים כולם‪ .‬וכן נכיר עניינם מגזרת השמות בעצמם אם‬ ‫‪ ( 1‬ס׳ פרדס דמונים )כשער פרטי השמות(‪.‬‬

‫פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל רמי׳ ק‬

‫‪233‬‬

‫מלשון אדירות כגון אדירידו״ן שהוא מלשון אדירות או כגון אכתדיאיל שהוא‬ ‫מלשון כתר וכיוצא‪ .‬הדי שמות המלאכים בין שרפים חיות אופגים כרובים חשמלים‬ ‫תרשישים הכל לפי שמם גדע עגייגם כגון מיכאל שר המים פועל ברחמים ולהראות‬ ‫גדולת היוצר ולשוגו מי כאל ישורון וכן מי כמוך באלים הי‪ .‬וכן גבריאל שר‬ ‫הגבורה ולהראות גבורת היוצר ובו תלויים כל עגייגי הגבר כגון קרא הגבר‪,‬כמו‬ ‫ש ה א ר כ ת י ב ח ל ק ת פ ל ה ל מ ש ה בפי׳ ברכת הגותן לשכוי ביגה וכן גיכ באודיאל‬ ‫יסוד הרוח מלשון אויר והוא לטהר האויר מכוחות טמאים כדפי׳ בתיי בעגין ויבא‬ ‫בין מחגה מצרים‪ .‬ויקרא גוריאל בהיותו גוטה לצד האש והגוד ואז פועל בגבורה‪.‬‬ ‫וכן רפאל הוא שר הרפואה וכל הדברים הנמצאים ביסוד העפר לרפאות וכן אםי״א‬ ‫מעורב לאסותא וכיוצא שמעיאל להשמעת תפלה‪ .‬קפציאל לקפיצת הדרך שמדיאל‬ ‫לשמירה וכיוצא רבים ואם יוצאים מפסוקי התורה לפי התלותם כגון יוה״ך כל״ך‬ ‫היוצאים מן פ׳ כי מלאכיו יצוד‪ ,‬לך כי תיבות הפי מורה היותם מלאכי השמירה וכן‬ ‫שם טפטפייה לשמירה ולכל צרה שלא תבוא שיוצא מפי טפס כחלב לבם וגר כדפי׳‬ ‫לעיל וכן השם היוצא מסית הגגי שולח מלאך לפגיך ועד״ז לכלם‪ .‬הה׳ שמות‬ ‫הטומאה הנה הכרת אלו קשה למאד ולא יוכרו אלא משתופם ודיעיהס כגון םמאל‬ ‫ושטניאל ולילית וכיוצא אותם שמות כגון נחשידון חתולידון עכברידון כדפי׳‬ ‫בםפ׳׳ר בהיכלות טמאים בהשתתפם עם אחרים נכיר שלא לחנם הלך עורב אצל‬ ‫זרזיר אלא מפגי שהוא מיגו ועדיז גכיר ג״כ אותם שנסתפק מהם בקדושים אם‬ ‫רחמים אם דין הסברה יורה וכן הפעולה בעצמה יורה אם יש בה דבד מכוער איגה‬ ‫‪1‬‬

‫קדושה כגון קטרת או היות האדם ערום ( או מקום מטונף אוגישתתף בה אשד‪ ,‬או‬ ‫סגולתה בלילה או במבואות בשדות בבית הקברות ב«קום המצאם גדע שהם‬ ‫חיצוגים או כתיבתם בעוד כלב או חתול וכיוצא יודה על פעולתו בחיצוגים וכן‬ ‫חותמות המזלות והככבים כלם פעולות בצד העשי׳ מבחוץ ואף אם יהיו באותיות‬ ‫קדושות‪ .‬וכן אם תהיה הפעולה מגונה כגון להביא אשד• לרשות השד והסתרת ענין‬ ‫הכל יודו על פעולה חיצוגית‪ .‬ואפילו אם יהיה בפעולה חכמה וידיעה יהיה חיצוגית‬ ‫לפעמים ולא יושג עגין זה אלא בהתבודדות גדול יורוהו מן השמים לפעמים ואם‬ ‫לאו יפגום עצמו בהיותו פועל בהם כי טמא טמא יקרא והטהור לא יכגיס עצמו‬ ‫אלא במקום םהור ונקי‪.‬‬ ‫החקירה הד׳ ביחס הזמן עם הפעולה‪ .‬דע כי הזמן נחלק לפי הבתינות ג״כ‬ ‫כדפי׳ בענין הםפי׳ יש עת וזמן ששולט בה רחמים או חסד או דין ולזה יש שעה‬ ‫שיעלה הפעולה ביד הפועל ויש שעה שלא יעלה ויש שעה שיעלה בחוזק ויש‬ ‫שעה שיפעול ולא כ״כ והטעם לפי בחי׳ כסא מלאך ואופן אם יהיה השעה שפועל‬ ‫בה שעה ששולט בה המלאך ההוא אז בחי׳ הכסא ההיא יפעול שיעוד לא יוגבל‬ ‫!(‬

‫דבר המצוי כמה פעמים בעניני הכישוף גפ בכ״י עברייפ!‬

‫פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל רמי ק‬

‫‪234‬‬

‫בחוזק הפעולה ואם תהיה השעה השולטת הפכיית אל הפעולה לא יפעול כלל ואם‬ ‫בינונית יפעול בחולשה ויש עת שכל הפעולות המצליחות יהיו חיצוניות והקדושות‬ ‫לא יצליחו מפני ששולם אז החיצוני ואין הקדושים מתעוררים לפעול כלל כדי‬ ‫שלא לערב קדש בחול ויש עת יתעררו דין על הפועל הפעולה יגרום לעצמו‬ ‫סכנה מפני שליטת מלאכים קשים המעוררים דין ובשגאתם למטריח אותם יעוררו‬ ‫עליו דין ויש שעה ראויה לפעולות הרחמים כגון לעורר אהבה והצלחת הדברים‬ ‫המוגיים וכיוצא ויש שעה לעורר דין כגון להרוג שוגא או לעורר שגאה וכן יש‬ ‫‪1‬‬

‫שעה ח״ו לעורר קללות וכיוצא‪ .‬זה הכלל על כזה נאמר ( ועת לכל חפץ תחת‬ ‫השמים ומ״ש תחת השמים כי עת היא מלכות והיא משתנית תחת השמים ת־׳ת‬ ‫‪2‬‬

‫ואפי׳ בענין הקדושה א מ ר ! ואל יבא בכל עת אל הקדש מפני שיש עתים משונים‬ ‫לסובר‪ .‬ולרעה והם כיח עתים ללבנה העליונה וכיח בכסא וכ״ה במלאך וכ״ח‬ ‫בעשיר‪ .‬לכל מזל ומזל יש עת ידוע להוריד כוחו וכן לכל ככב וככב הכל לפי‬ ‫שינוי הפעולות ושליטת הככבים‪ .‬וכן בחיצוגים יש שעה ידועה יגבר מעשיהם‬ ‫כגון מתחלת הלילה ועד חצות שהם מתגברים ולכך עיקר פעולתם בשעה זו וכן‬ ‫בחצות היום יש בהם כח להגלם‪ .‬וכן פי׳ בזוהר שיש שעות ידועות ביום יש כת‬ ‫בשדים להגלם בגולם הגוף ואז פועלים בלי ספק בחזקה וכן בחרוש הלבגה וכן‬ ‫בעיש בעת מולדתם וכיוצא‪ .‬ואחר שפי׳ ענין הזמן הנז׳ נוסיף עוד ונאמר שיש‬ ‫מלאך ממונה על השנה ותחת ממשלתו ד׳ מלאכים על ד׳ תקופות ותחת אלו הד׳‬ ‫יש י״ב מלאכים על ייב חדשים ותחת כל מלאך מאלו הד׳ מלאכים על ד׳ שבתות‬ ‫ותחת כל מלאך מאלו ז׳ מלאכים לז׳ ימים ותחת כל מלאך ב׳ מלאכים א׳ ליום‬ ‫וא׳ ללילה ותחת כל אחד מהם י׳ב מלאכים לייב שעות והנה אלו המלאכים צריך‬ ‫השבעתם למלאך התקופה ובמלאך החדש ובמלאך השבוע ובמלאך היום ובמלאך‬ ‫השעה וכן יש ד׳ מלאכים ממונים על היסודות ומלאך ממונה על החי ומלאך על‬ ‫הדומם ומלאך על הצומח ותחת כל מלאך ומלאך מהם מלאכים על כל מין ומין‬ ‫ומלאך על הסוסים ועל השוד וכיוצא והרוצה לרכוב הסוס להגבירו או להכניעו‬ ‫או כיוצא לשור או לכל המינים לקבצם לפזרם ולהשתמש בהם ישביע בהנהגה‬ ‫הנז׳ המלאך הממונה על הענין ויעלה בידו וכן יש מלאך הממונה על השמש או‬ ‫על הירח‪ .‬וכל עניינים אלו הם ב א ר ו כ ה בם׳ ה מ ל ב ו ש ‪ .‬ואלו המלאכים ה״ס‬ ‫עולם העשי׳ עולם הנפרדים וקרובה פעולתם לפעולת החיצונים אלא שאינה טמאה‬ ‫כמוה אלא שהוא פועל למטה חוץ מההיכלות למטה מאופן ולזה אמרתי שהוא‬ ‫בנפדדים וקרובים החיצונים ליטפל בה‪ .‬ולזה ימצאו פעולות יהיו מועילות לנערים‬ ‫ולא לבחורים ומועילות לבחורים ולא לנערים וכן לא יועילו אלא לזקנים הכל‬ ‫לפי מה שיהיה האדם בשיעור שניו ויש עוד סיבה לזה כי שמירת כל א׳ מהם‬

‫‪ 0‬קהלת גי׳ אי‪.‬‬

‫־( ויקרא ט״ז בי‪.‬‬

‫פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל ר מ י ק‬

‫‪235‬‬

‫ופעולתו תלויה בבחי׳ שונה זו מזו ולזה יצטרך כל אחד שם בפ״ע ולפעמים ימצא‬ ‫פעולה שוה לכולם ולכך ימצא אדם פועל בשאלת חלום בבחרותו ולא בזקנותו‬ ‫ופעמים בחוצה לארץ ולא בא״י ולפעמים להפך הכל תלוי בזמן ובשנה ובבחי׳‬ ‫ובמחוז מפני שיש מלאכים שהם בחוצה לארץ קדושים ואחרים יותר קדושים מהם‬ ‫בא״י שאין השכינה מתלבשת לצאת לחוצה לארץ אלא ע״י אופן בתוך נוגה‬ ‫כדפי׳ לעיל ולפי זה ימצא עתה כי בזמן שבהמ״ק קיים היו פועלים בדרך אחד‬ ‫ועתה שגלתה השכינה ונתלבשה עם חייליה יפעלו המלאכים בדרך אחרת וכבר‬ ‫כתבגו קרוב לזה לעיל בחקירה השנית‪.‬‬ ‫החקירה הה׳ בדרכי פעולות השמות יש שם שלרוב קדושתו יפעול לבד‬ ‫במחשבה ורוב הפעולות האלו יהיה לשמירה בהרהור לבד יפעול וראוי ליחס עגין‬ ‫זה להויו״ת שהזכרתם אסורה בלי ספק יפעלו בהרהור ובהדבק האדם מחשבתו‬ ‫בהם יפעלו פעולתם‪ .‬ויש יצטרך הזכרה והזכרת הויו״ת אסורה מטעם האויר‬ ‫שההוי״ה מתלבשת בו כדפי׳ במקומות אחרים לכך אם ירצה להזכיר יהיה בסתימת‬ ‫פה שלא יוציא מפיו אויר אלא בהנעת גרון ולשון בשתיקה בלי קול ויקרא זה בין‬ ‫היודעים בחכמה הזאת הבלעה י>‪ .‬ויש פעולות יצטרכו להזכרת השמות כגון שאר‬ ‫השמות חוץ מההויוית אמנם אזכרתם צריך כוונה לקושרם במקורים שאין לך שם‬ ‫אפילו משמות שאינם נמחקים חוץ מההויו׳׳ת שהם בספירות שלא יהיה להם מקור‬ ‫בהוי״ה ואין לך כל שם משמות אחדים שאינם תלויים בספי׳ בענף ידוע וצריך‬ ‫לקשרו ולהזכירו לפעמים כלול במקורו וזה סיבה גדולה שלא יעלה ביד הפועלים‬ ‫דבד מפני שלא ידעו מקום שמות הפעולה ולפעמי׳ יפעלו ולא בחזקה מטעם הגז׳‪.‬‬ ‫ויש שמות מלאכים יצטרכו לקשרם עם שמות הכסא ושמות הכסא במקורם והם‬ ‫שלשה מדרגות ואז הם פועלים כראוי‪ .‬ויש שמות שנוסף על מחשבה ודבור הנז'‬ ‫יצטרכו למעשה והיינו בכתיבה ובטעם תועלת הכתיבה אין לתמוה כי מציגו במצות‬ ‫התודה יצטרך אל ג׳ אלה מחשבה דבור ומעשה כגון ספר תורה וכיוצא ובענין‬ ‫כתיבת השמות יש סגולות לפי בחיגתם יש תועלתם יספיק לפעול בקלף כשר ולא‬ ‫יפסיד ‪1‬צ׳ל יקפיד! באיזה קלף ויש שיקפיד יהיה קלף גדי או קלף צבי או קלף‬ ‫שליש וכיוצא וזה תלוי לפי בחי׳ השם לא ירד כוחו לפעול בקמיע אם לא יכתוב‬ ‫כראוי וכמו שלא ישרה קדושה על ם׳ת הקדוש הכתוב על עור הדג וכיוצא והקורא‬ ‫בו לא יצא ידי חובתו מפני שיש קדושה מקפדת שלא ישרה דוקא אלא בקלף‬ ‫הראוי וכשר כן ענין כח השמות יש בחיי בהם יתייחס אליהם קלף הצבי ויש קלף‬ ‫השליש הכל לפי בחיגתם להוריד כוחם למטה לארץ לפעול‪ .‬וגם בדיו יש קפידה‬ ‫שיש שמות יועיל כתיבתם בדיו‪ .‬ויש שמות יצטרך אליהם דיו ממי ורדים וכרכום‬ ‫וקומום ואז יפעול בחזקה וזה הדיו מסוגל לכח שם מ״ב ולכל המצטרף אליו‪ .‬ויש‬ ‫‪ 0‬עיין עם׳ &‪ 9‬בהערה‪ ,‬ועמ׳ ‪.216‬‬

‫‪236‬‬

‫פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל ר מ י ק‬

‫שם צריך לכותבו באודם להיות הגוונים תלויים בםפי׳ כמ״ש בספיר בש׳ הגוונים‬ ‫ויש שם שצריך לחוקקו על כםף גקי ויש על הזהב הטהור וכיוצא והכל תלוי‬ ‫בבחי׳ השם ומקום מוצאו ופעולתו ויש שם חקוק בעופרת‪ ,‬ויש בהקיקה שיש קפידה‬ ‫גם בברזל כאומ׳ וכל כלי ברזל לא גשמע בבית בהבגותו ויצסרך לחקוק הצורה‬ ‫באדמה וכיוצא ויתיכו שם את הזהב או את הכסף או את העופרת‪ .‬ויש יצטרכו‬ ‫‪,‬‬

‫לכתבו בכתיבה בחרם חדש שלא נעשה בו מלאכה ( והוא כענין אל כלי חרס אל‬ ‫מים כדפי׳ סודו במקומו ויש בכל עניינים קפידה על מקום כתיבתם או תקיקתם‬ ‫כדי להמשיך כחם מלמעלה ואם לא יסודרו כפי הראוי להם לא ימשכו כחם כלל‬ ‫וטעם כולל לעגין זה להיות העשי׳ הגשמית ג״כ אמצעית בין השם והנפעל ממנו‬ ‫ולכך יצטרך עשיה ממש ובבחיגה מן הגעשים יהיה דומם או חי או צומח שיש‬ ‫מהם שיצטרכו כתיבה על עלה הדם ויש על עלה זית ויש על עלה אגוז והכל‬ ‫שהאילן יש לו אחיזה למעלה והעד ד׳ מינים שבלולב ועץ ארז ואזוב וכיוצא כמ״ש‬ ‫במקומו שיש לצמת ולכל דבד בעשי׳ תלייה למעלה אפילו בםפי׳ כדפי׳ בזוהר‪.‬‬ ‫ויש יצטרך כתיבה על עור כלב ויש על עור חתול ויש על עור הבא כגגד פניו‬ ‫של חמור ולפי הגראה כל מה שיצטרך כתיבה בעור טמא הוא טמא אלא שראיתי‬ ‫‪2‬‬

‫כותבים שם הלוז ( שהוא שם קדוש וטהור ואותיותיו אהדיי והוא גפלא צריך‬ ‫לכותבו על עור חמור מפני שפעולתו לזכירה להכגיע לב טפש כחמור ולכך יכתב‬ ‫על חמור להכגיע הקלי׳ הגסה‪ .‬ויש שמות יצטרך ישתתף אל כתיבותם ואזכרתס‬ ‫עוד עגייגים מעשיים מעגייגי העולם כגון אכילות כמו לכותבם על התפוח ולאוכלם‬ ‫וכגון לכותבם על הביצה וכיוצא וזה יורה גיכ על הדרך הגז׳ שהכתיבה תוריד‬ ‫אותו כה למטה ואכילתו לפעול הגוף והנפש מד״עגין ההוא דדך יפעל האדם מאכילת‬ ‫הפסח והמצה והמדור וכיוצא בסוד הגפש ואיגו מן הרחוק ולזה צא ולמד כי מה‬ ‫שיהיה שם חיצוגי ויאכלהו האדם יהיו עוגותיו חקוקות על עצמותיו ויהיה טומאתו‬ ‫קשה ממי שיניח עליו קמיע חיצוגי או יזכור שם חיצוגי שבלי ספק ישאב בעצמו‬ ‫הכח הטמא וידבק בו ויטמאהו ומיתתו יותר ראויה מרפואתו ע״י החיצונים כי הם‬ ‫מסיתים בני אדם לטמאם וכעובדא דירושלמי בזה בההוא עובדא דע״ז וירא ה׳‬ ‫ירחק מהם ולא יקרב אל פתח ביתם‪.‬‬

‫‪ 0‬זהו עניין כלי חרם הבשושיים מימי הגאונים שנמצאו לרוב!‬ ‫‪ (2‬עיין עליו באריכות בם׳ תולדות אדם )ווילםרשדארף תצ׳׳ד( סי׳ קע״ג‪.‬‬

‫‪237‬‬

‫נוסחי שני קמיעין‬

‫י‪.‬‬

‫נוסחי שני קמיעין המכילים חומר ישן מאדי בכ״י‬

‫״‪87‬‬

‫‪8‬‬

‫ד‬

‫ף‬

‫‪.b59,54‬‬

‫)בלי הציורים(‪.‬‬ ‫א‪ .‬יהי ד״מ אויא שתצוה למלאכיך הקדושים והםהורים רפאל צרניאל דליאל‬ ‫מלכיאל עזדיד״ו בכה כל השמות האלו שיגערו ויבסלו מן פב״פ נקז״ע )נושא קמיע זה‬ ‫‪1‬‬

‫עליו! כל חרשין ואיםודין וכיובין וסרפין ונגופין וגולפין ( ורוחין פרחין וסיוטין‬ ‫‪2‬‬

‫ושפטין וצפררין וגששין ( ואביסום שרואה ופגע פגוע ומייבשין גופין ולילין‬ ‫‪3‬‬

‫ועקלין ורוחץ בישין ושדין וכל בישין ומזיקין ומרוביא‪.‬ונזהין ובתברי ( ואסתרתא‬ ‫וצמרתא ואישתא ועדוייתא וצממיתא וסהיא וברון זכרא ונוקבתא וללהני וזיהררי‬ ‫ופגוואתא ורמשאתא וצפרירי וכל מחושין בישין ואיםורין וכל עובדין בישץ ודוין‬ ‫ושטגין וריבוצין וקטרין וכל עובדי חרשיא וחרשתא יתגערון ויתרחקון ויתערקון‬ ‫וישתבקון ויתבטלון ממגו ומן גופיה וגידוהי וגדמוהי ובשדיה ודמיה ואיברוהי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יהי רצון מלפגיך ה׳ אלהי ואלהי אבותי שתצוה למלאכיך הקדושים‬ ‫והטהורים הממוגים על עסקי בני אדם על כל השמירות ועל כל ההצלות ועל כל‬ ‫ההגנות ועל כל הרפואות שישמרו ויצילו ויגינו וירפאו את פב״פ הגקז״ע מכל מיגי‬ ‫חלאים רעים ונאמנים ומכל מיני צעד ופחד ואימה ונזק ורעדה וחדוה וחלחלה ויראה‬ ‫והרעשה וזיע ורתת ומכל מיני דוחות דעות ושדין ושדתין ולילין ולילתין וזיקין‬ ‫ומזיקין ומכל כת וכת דילהון צפרירין טהדירין ומכל מיני רוחניים ארציים מימיים‬ ‫אשיים ההולכים בסתר ובגלוי ובכל הימים והלילות ובכל הזמנים ובכל השעות‬ ‫והרגעים ובארבע תקופות השנה ושל כל שנה ושגה ומכל ההולכים בארבע פיגות‬ ‫העולם ומכל הפורחים באויד ומכל השוכנים בבתיהם בבתים ובחצרות ובשווקים‬ ‫וברחובות ובפרשת דרכים ובבורות ובבארות ובימים ובנהרים ונחלים ובהרים‬ ‫ובמדברות‬

‫ובבקעות ובשדות ובכרמים ובאשפתות ובבתי כסאות ובתנורים‬

‫ובמרחצאות וברפש ובטיט וברם ‪ (?1‬ובגגות ובאילגות ובאילגי אגוז וכל מקומותיהם‬ ‫וזויותיהם בין שיודע אני את שמם ובין שאיני יודע את שמם הנרמזים בקיז‬ ‫ושאינם נזכרים בק״ז כולם יוסרו ויבדילו ממנו כהרף עין ומכל וכל לא יוכלו‬ ‫לקרב תוך ארבע אמות שלו ומכל שכן להזיקו לא יזיקוהו ולא יפחידוהו ולא‬ ‫ירעידוהו ולא יבהילוהו ולא יאיימוהו ולא יפסידוהו ולא יראוהו ולא יתראו לו‬ ‫לא בחלום ולא בהקיץ לא ביום ולא בלילה ולא בשום זמן שבטולם בכח כל‬

‫»( למסה‪:‬דגשין‪.‬‬ ‫‪ 0‬למסה‪ :‬גולהין‪.‬‬ ‫‪ (3‬כך! גם למטה בצודה משובשת זאת במקום פתכדי•‬

‫‪238‬‬

‫נוסחי שני קמיעין‬ ‫הכתובים בק״ז ובכה‬

‫השמות‬ ‫יהו׳ה‬

‫אכתריאל‬

‫ישראל ובכח מקורו א ל ו אהו״ה‬

‫יהוד‪ .‬א ל ה י‬

‫מ ע ת ה ו ע ד ע ו ל ם א ם ״ ו ‪1‬ציור[‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫וגוזר ( אני עליך‬ ‫א׳ ב כ ח המלאך רפאל‬ ‫וכן עליך מ ל ך מוריה‬

‫השדים‬

‫אשמדיי מ ל ך‬

‫השולט ביום ב׳ ב כ ח מלאך‬

‫מ ל ך א ב א מ ח ר י ׳ ז ה ש ו ל ט ב י ו ם ג׳ ב כ ח‬ ‫ברקאץ‬

‫השולט ביום ד׳ ב כ ח‬ ‫ביום ה׳‬

‫השולט‬

‫השחור‬

‫מימוץ‬ ‫בילי״ד‬

‫המלאך‬

‫המלאך מיכאל‬

‫שהוא שופט ש ל‬

‫עליך מ ל ך זובעיה‬

‫ועליך מ ל ך‬

‫השולט עליך ש ל א ישלוט ע ל םב״פ‬

‫סמאל‬

‫המלאך‬

‫המלאך ענאל‬

‫סבתא‬

‫ואשמדוץ ולילית‬

‫השולט‬

‫עולימתא‬

‫צדקיאל‬

‫השולט‬

‫ואגרת ב ת‬

‫השדים‬ ‫וםטרא‬

‫א ח ר א ו ר ו ח ב ר ״ י ו ק ב ר י י וקםינ׳׳י וקםיל־י ו ם נ ת ר ־ י ו כ ל כ ת‬

‫ש מ ן ודלא דכרין ש מ ן הן א י ש הן אשד‪ .‬ו ע ל מי‬

‫לשום א ח ד מ ה ם הן איש הן א ש ה‬ ‫השמות‬

‫בכח כ ל‬

‫ניצול מ כ ל מיני‬ ‫כ ל זה יתקיים‬ ‫ועליכם‬ ‫מרוח‬

‫שאיני יודע א ת ש מ ם ל א יהיה‬

‫רשות‬

‫אמות שלו‬

‫וחזיונות‬

‫וקליפות‬

‫מלאכי הקדש‬

‫שומרי‬

‫המרכבה‬

‫מבואות‬

‫וטרופין וניגופין ורוחין פרחין וסיוטין‬

‫ורגשין‬ ‫ומנזקין‬

‫ובתברי‬

‫ונוקבא‬

‫וללהני ומרוביא‬

‫ושתקיתא‬

‫ופגע‬

‫שרואה‬ ‫ואסתרתא‬

‫פגוע‬

‫וצמרתא‬

‫וצלפא‬

‫וזהרורי ופנוותא‬

‫ואישתא‬

‫פדצופין‬

‫וחזיונות‬

‫הבריאות ב ל י שום‬

‫ושינוי‬

‫גופין‬

‫ועדויתא‬

‫ונקיט ל ב א‬

‫ורומשתא וכל‬

‫האויר‬

‫וגולהין‬

‫ומייבשין‬

‫וםטנים וריבוצין וקטרין וחרשיא‬

‫ודמיונות‬

‫בק*ז ו ע ל‬

‫דדכרין‬

‫שבעולם‬

‫בשום זמן‬

‫םנדלפו״ן ויהיה‬

‫ומכל ד ב ר‬

‫מעויע‬

‫רע‬

‫ו י ת א מ ת א א ״ א ס ם י ם ‪1‬ציור[‪.‬‬

‫ואביםום‬

‫ודוין‬

‫שנתפרסם‬

‫דילהון‬

‫אם‬ ‫רעה‬

‫כ ל‬

‫הטומאה בין מ צ ד זיק א ו מזיק א ו ש ד א ו ש ד ה‬

‫וכיובין‬

‫מלך‬

‫ונעמה‬

‫דוחין בישין ורוח‬

‫הכתובים בק״ז ובכח חפניא״ל ארסימו״ס מטטרו״ן‬ ‫שגעון ושטות‬

‫וכן‬

‫שלא‬

‫ל ק ר ב ת ו ך ד׳‬

‫ודמיונות‬

‫עליך‬

‫מחלת‬

‫וזומזומי״ת‬

‫נתפרסם‬

‫מלך‬

‫השולט עליך‪ .‬ועליכם ע ד י ת‬

‫גמרוד יקפקפוניי * ומכל‬

‫בק״ז ב י ן שיודע א נ י א ת ש מ ם ובין‬

‫עליך וכן עליך‬

‫השולט עליך וכן עליך‬

‫‪2‬‬

‫ורברניית ב ת‬

‫הנקרע שום אחד‬

‫מכם‬

‫השולט עליך וכן עליך‬

‫השולט ביום ש ב ת ב כ ח המלאך קפציאל‬ ‫ולילית‬

‫מודהיב‬

‫השולט עליךוכן עליךמ ל ך שמהורייש‬

‫השדים ב כ ח‬

‫השולט ביום ר ב כ ח‬

‫גבריאל‬

‫השולט‬

‫ביום‬

‫עבדין‬

‫להוציא כ ח‬ ‫ומכל מין‬ ‫ושפטין‬

‫הטומאה‬

‫חרישין‬ ‫וגקשין‬

‫ועקלין ו כ ל‬

‫‪3‬‬

‫וגיגופין (‬

‫בישין‬

‫ומזיקין‬

‫וצממיתא וטהיא וברון‬ ‫ומכל‬

‫בישין‬

‫מיני כ א ב‬

‫וחדישין‬

‫הבא‬

‫ואסורין‬

‫זכרא‬

‫לאליפםיה‬

‫ומעינא‬

‫בישא‬

‫ו ח ר ש ת א ו מ כ ל מ י נ י ש ג ע ו ן ו א ו ל ת ו ש י ט ו ת ‪IJJ‬‬

‫ומכל‬

‫שטות ושום ד ב ר ר ע‬

‫מיני‬

‫חלאים‬

‫ויהיה‬

‫כבדיה‬

‫חדשה‬

‫בטוב‬

‫מ ע ת ה ע ד ע ו ל ם ‪ .‬א נ ס ׳ ו ‪] .‬ציור[‪.‬‬

‫‪ (1‬עיין לסעיף הזה במאמרי על בילאד מלך השדימ מדעי היהדות א׳ עמ׳ ‪8‬ז‪ 1‬והנוסח‬ ‫' ‪.126—125‬‬ ‫המקביל לזה שלפנינו‬ ‫‪ (2‬עיין עליו במדעי היהדות ב' עמ׳ ‪.256‬‬ ‫( על המלה יש קו‪ ,‬והיא מיותרת כאן‪.‬‬ ‫ש ם ע מ‬

‫‪3‬‬

‫א ג ר ת מ ר י מ ר ד כ י בן שלמד‪.‬‬

‫‪239‬‬

‫יא•‬ ‫א ג ר ת מר׳ מ ר ד כ י ב ן ש ל מ ה ] ע ל‬

‫א ו ד ו ת ר׳‬

‫העשיל‬

‫צורף‬

‫ב ו ו י ל נ א [ א ל ר ׳ א ב ר ה ם ] ר ו ו י נ ו [ ור׳ ב נ י מ י ן כהן‪.‬‬ ‫)כ׳־י ‪ ,4° 3‬דף ‪.(26 - 25‬‬ ‫גברין גברין באורייתא‬

‫א ב ר ה ם היו יהיה בקדמיתא ובבתריתא ובין‬

‫כתיפיו שכן ב נ י מ י ן כ ה נ א קדישא לא ישבע עד יאכל טרף ומנח באחמתא בנין‬ ‫קדישין מארין )דרזין( תריסין תבירא באורייתא ובחסידותא ה״ה הנקובים בשמותם‬ ‫ארי״ה ראשי אלפי ישראל המה כי בם בחר אל ל ה י ו ת ר א ש י ג ו ל ת א ר י א ל‬ ‫ומעינין כי הן כאל כבוד שמם נאה להם כ מ ו ה ד ״ ר א ב ר ה ם וכמוהר״ר ב נ י מ י ן‬ ‫בצי נרם יאיר ויעלה כשלהבת העולה עד כי יבא שילה א״ס וכאל׳יש‪.‬‬ ‫הנה באתי כהולך רכיל מגלה סוד יינא דאורייתא דהיינו מגלה טפח ומכסה‬ ‫טפחיים להוד רום כת׳ר כבודם מהנהו הדין ותלת מ י ל י ן ש ש מ ע ת י מ פ י מ א ד י‬ ‫ד ר זי ן סתרי דםתרי סינ׳י מאן יוכל למללא קמיה שכינת׳ עלאה אתתא ודבתדייהו‬ ‫הבה)?( ממלל עימיה ד ל י ת ל י ה א ש ה א ח ד א בד מיניה יכל למללא להין‬ ‫ומלין‬

‫א ל י ן ק א ם ה ד י ן ל ג ב י ה ד ק ב ״ ה מ מ ל י ל ב פ ו מ י ה בק״ש ודא רישא‬

‫בחרבא דלית כברא דמלכא ואבא ואמא רחמין ליה ואינון גופא גטרין ליה בגין‬ ‫דאיהו מםטרא דעמודא דאמצעיתא‪ .‬ו ש מ ע ת י מ נ י ה מ ל י ן ם ת ר י ן ר ז י ן ע ל א י ו‬ ‫ד ל א א ת מ ס ר ל ג ל א ה לשום ברנש ועם כל דא אין זה אלא כטפה מן הים מן‬ ‫מייא דאורייתא דיליה ולית אנא יכל למכתב מן ההוא אורייתא ומלין גניזין רק‬ ‫כחודה של מחט כי הם מים שאין להם סוף‪ .‬ואגלה קצת למעלתכם מפה קדשו‬ ‫תראו כי נפשו קשורה בנפשכם הגם שאדאכם ואכנכם ולא ידעתי אתכם כי אעפ״י‬ ‫שאיהו לא חזי מלייהו חזי‪ .‬דק ב ק ש ת י ש כ ת ב י ד נ א י ה י ה כ מ ו ם ב ל ב מעלתכם‬ ‫כי זה כתבתי בשתיקה שאל יודע למא׳ ]=למארי[ לישגא קדישא ]גליון‪ :‬ביש״א[‬ ‫ב כ ן ב ק ש ת י ש א ל י ג ל ה מ ע ל ת כ ם ל ש ו ם ב ר ג ש כי אכתוב מאיזה מקום בחיגתו‬ ‫וגם צד הגהגתו כי מ ש נ ת ת כ ״ ו בא אליו התעוררות גדול ו ד א ה מ ר א ה מ מ ש‬ ‫כמו שראה יחזקאל גביאה ותכף כ ש ע מ ד על רגלו התחיל לכתוב‪ ,‬וקודם‬ ‫ל כ ן לא ה י ה י ו ד ע מ א י ק א א מ ר י ר ב ג ן מ מ ש ע ץ י ב ש ו ה י ה רק ב ע ל מ ל א כ ת‬ ‫צורף ו מ ש ג ת ת כ י ו רצוף אהבה‪...‬‬ ‫אכתוב למעלתכם קצת הגהגתו‪ :‬שיושב בתחלת הלילה עד ג׳ שעות בלילה‬ ‫ולומד הכל בכתיבה הכל מתוך הזוהר ומתוך תקוני זוהר ובשבעי׳ תקוני׳ ואחד ג׳‬ ‫שעות הולך לישן עד ו׳ שעות בלילה ואח״ז עמד והלך למקוה אבל לא בכל יום‬ ‫ותכף ישב ללימודו עד אור הבוקר ואח״כ הלך לבית הכנסת ותכף אחר יציאת בית‬ ‫הכנסת חזר תכף ללימודו והכל מתוך קולמוסו‪ .‬ו ח ב ר ח מ ש ה ם ס ר י ם מ ש נ ת‬

‫א ג ר ת מר׳ מ ר ד כ י בן שלמד‪.‬‬

‫‪240‬‬

‫ת כ ״ ו ע ד ה נ ה ו ה כ ל ע ל ש מ ע ו ב ר ו ך דזין וסתרין עלאץ שלא ניתן רשות‬ ‫לשום ברנש לגלאה‪ .‬ג׳ ס פ ר י ם ראשונים נקראים שלשה עדרי צאן הרובצים על‬ ‫פי הבאר ו ס פ ר ה ר ב י ע י נק׳ ע״ש ב א ד ע צ מ ו ום׳ ה ח מ ש י נ ק ר א ב ש ם א י ל ת‬ ‫א ה ב י ם ו ה כ ל י ה ו ד י ם ג ד ו ל י ם א ש ד מ מ ש מ י ש ק ו ר א ב ה ם א ח ז ו ר ע ד ה ‪...‬‬ ‫ו י ש ל ס פ ר ה ח מ י ש י ל ע ״ ע ק ר ו ב ל א ל ף ק׳ ד פ י ן ו א מ ר ש ל א י ה י ה ל ז ה‬ ‫ה ס פ ד קץ אפילו יהיו כל השמים יריעות‪ ...‬ודרך כלל שכותב יום ולילה לפי‬ ‫‪,‬‬

‫תיקוגי זוהר חדש דף י׳ ע׳ ד׳ שורה ייא ( וספד לי הגה באיזה אופן היה דרך כלל‬ ‫קול צום ממון‪ .‬היה מתקן בג׳ ספרים ראשונים ‪ ...‬והם׳ הדי בא בנקל כשהסיר ג׳‬ ‫עדרי צאן הרובצים על פי הבאר ו א מ ר ב ז ה ה ל ש ו ן ‪:‬‬

‫בזמן האר״י זיל‬

‫ה י ה ה נ ב ו א ה מ ל ב ד מ צ ד ג צ ה ו ה ו ד תרץ סמכי גביאי קשוט ולכך היה מגלה‬ ‫עניינים נסתרים ‪ ...‬א ב ל ל ע ״ ע ה ו א ב ס ו ד ע מ ו ד א ד א מ צ ע י ת א ‪.‬‬

‫א פ ו ק ל י פ ס ה תימנית יהודית־ערבית•‬ ‫)כ״י ‪ 8° 264‬דף ‪.(157‬‬ ‫שעד אחד לא נמצא בשום ספר מספרי העיבודים ודבריו אמת וצדק‪ .‬אם‬ ‫נפלה תקופת ניסן בתחלת הלילה האוכל נעשה בזול כל אותה השנה והמטבע‬ ‫ישתנה יעמוד מלך מן הדרום באותה שנה וימלך על כל העולם בחזקה ונותנים‬ ‫אוה״ע מס בכל חודש ופחד ורעדה וזיעה ורתת יפול עליהם ויערבב העולם ממזרת‬ ‫למערב וינצחו אנשי המערב אותו פעם אחד פעם ועקמו נקמה גדולה מחיילותיו‬ ‫וביזה אחר ביזה‪ .‬ואם ינצח הוא את אנשי המזרח והכית לאויב למדינתו ויכלהו‬ ‫ברוב רוגז ויכבש למלך המזרח במרמה‪.‬‬ ‫] תרגום‪[ :‬‬ ‫‪2‬‬

‫ובעד דאלך יבתדי בלמת רוכל (‬

‫ואחר כך יתחיל‬

‫‪1‬ד‪.‬קץ‪1‬‬

‫עיי הבוטח‬

‫‪3‬‬

‫אל האדי ואלמהדי או אלמנצור (‪ .‬ובעד‬ ‫‪4‬‬

‫אלדעוא ( יטלע מן סכנה בעד עמדת‬ ‫אלחצון‬

‫]וי[לם‬

‫]בןאלחצן"(‬

‫אלמסמא‬

‫באל הישיר והמיושר או המנצח ואחרי‬ ‫הקריאה יעלה מן משכנו אחרי בקור ]או‬

‫‪ (1‬כוונתו לדפוס ויניציאד״ ומדבר שם על מדרגות הנביאים‪.‬‬ ‫‪ (2‬צ״ל בלמתווכל ויש להשלים כנושא המשפט מלה כמו *הקץ׳׳ או כדומה‪.‬‬ ‫‪ (3‬כפי שמעירני ידידי ד״ר מעט‪ ,‬אלמנצור אלהאדי ואלמהדי הם שמותיהם של שלשה• הכליפים‬ ‫הראשונים מבית עבאס אחדי מיסדו אבול עבאס אלספאח‪.‬‬ ‫‪ (4‬כלומר אחרי הקריאה למאמינים לקבל עליהם את מרותו‪.‬‬ ‫‪ (5‬כגראה העתיק המעתיק החדש מכ״י קדמון ושבש את הנוסח בחסרוגות אגב העתקתו‬ ‫ההשלמה לפי הצעת חברי מר בילליג )ויירם(‪.‬‬

‫אפוקליפסה‬

‫ת י מ נ ת י ה ו ד י ת‪-‬ע ר ב י ת‬

‫‪241‬‬

‫דמרמר'( ויקים פיה אייאם יסירה ויכרג‬

‫אולי‪ :‬תקון[‬

‫מגה ויקים פי גבל צ י ן ( פ״ו יום ויכרג‬

‫הנקרא דמרמר וישהה בו ימים מועטים ויצא‬

‫המבצרים ויבא אל המבצר‬

‫נ‬

‫וידכל דירתן ‪ (3‬וילתם ז• ראיית >( פאן וקע‬

‫ממנו וישהה בהר צין פ״ו יום ויצא ויכנס‬

‫‪5‬‬

‫קתלת אלסוייל ( אלבאקי אלבהי ואן לם‬ ‫‪6‬‬

‫יקע פתן וידכל יחיג (‬

‫‪7‬‬

‫ויביע (‬

‫אלמהדי‬

‫לרידה ו •תקבצו שבעה דגלים‪ .‬ואם תקרה‬ ‫הריגת אלסוייל ]ז[ הנשאר והמפואר ]‪- It‬‬

‫אלמגתצר ויכרג מן מכה ויאכד בלאד‬ ‫אלשאם ( ויצף ( צעדה ‪ 00‬ויכרב גגראן !הרי סוב[‪ ,‬ואם לא יקרה ויבואו עליו‬ ‫ויכון‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫צלטאן‬

‫מעא‬

‫והוא]!(יכון זמאמה‬

‫אלמגתצר‬

‫יסורים ]ז[ ויכנס ‪1‬ב[יחיג ]או אולי יחיא ‪It‬‬

‫ו י מ ן כיר כביר‬

‫והוא יקבל עליו שלטון המיושר ‪1‬המהדי(‬

‫אלמהדי‬

‫‪12‬‬

‫פי צנעא ובלאדהא ובעד דאלך מחווז (‬ ‫מן‬

‫אלשאם אן גא‬

‫המקווה ויצא מן מכה ויכבוש את מדינות‬

‫‪,3‬‬

‫ש ב א ם ( קתל פי‬

‫אלשאם ר‪1‬ז אדלי‪ :‬יערוך מערכה על[ צעדה‬

‫שבאם ואן דכל צנעא הארב"( אליהא‬ ‫קתל פיהא קתל עיב‪ .‬ובעד דאלך יכרג‬

‫ויחריב נגראן ויהיה שליט יחד עם המהדי‬

‫משיח בן יוסף וימלוך פי ארץ צנעא מ׳‬

‫המקווה והיא יהיה אימאם שלו ותהיה סובה‬

‫סנה ואן לם י כ ר ג ( בעד דאלך אלמהדי‬

‫רבה בצנעא ובמדינתה ואחרי כן יסור]?!‬

‫אם לא זכו ישראל ולא עשו תשובה כרג‬

‫מן אלשאם‪ .‬אם בא לשבאם יהרג בשבאפ‬

‫בגדאד וימלוך עלא אלארץ ט׳‬

‫ואם יכנס בצנעא בברחו אליה יהרג בד‪.‬‬

‫‪,5‬‬

‫צאחב‬

‫‪,6‬‬

‫‪,7‬‬

‫אשהר‪ .‬ו ב ע ד ( דאלך יכרג אלספיאני (‬ ‫ויכרג‬

‫הריגה עלובה !מיתה של חרפה[‪ ,‬ואחרי כן‬

‫אלבגדאדי צאחב אלטבול אלהנ־‬

‫‪ 0‬אחד ממבצרי מדינת צנעא עפ״י יאקות‪.‬‬ ‫ג( *^‪ O‬הר בתימן שיש בו קבר שועיב נביא הערביב‪ .‬על פי יאקות ‪ , H I‬עמי ‪.485‬‬ ‫י•( ‪j‬״‪ ja‬עיר בתימן וכתוב כאן בתנוין‪.‬‬ ‫